סינקדוכה
סִינֵקְדוֹכָה (מיוונית: συνεκδοχή; מהשורשים היווניים סינ- [עם] + אק- [מחוץ] + דכסתאי [לקבל]; מילולית: לקבל ביחד, או לקבל בו-זמנית) היא אמצעי פיגורטיבי נפוץ בספרות ובשירה, וכן בלשון הדיבור הרגילה; הסינקדוכה קרובה באופיה למטונימיה.
מאפיינים אפשריים של סינקדוכה:
- החלק מייצג את השלם - ב"חסרות ידיים עובדות" הידיים מיצגות את האנשים העובדים; מובן "עשרים ראשי בקר" שהראשים מייצגים את כל הפרה.
- השלם מייצג את החלק - "פתאום הגיעה המשטרה" כשבעצם הגיעו שתי ניידות; "כל העיר יצאה לרחובות" כשמדובר רק על חלק מהתושבים.
- המין הספציפי מייצג את הסוג הכללי - למשל מותגים שהפכו לשם גנרי כגון "פריג'ידר" בתפקיד "מקרר", "פלא-פון" במקום "טלפון סלולרי".
- הסוג הכללי מייצג את המין הספציפי - "יצור" במקום "אדם".
- היחיד מייצג את הרבים או השם הקיבוצי - "סוס ורוכבו" (סוסים ורוכביהם), "איש לביתו" (אנשים לבתיהם).
- הרבים או השם הקיבוצי מייצגים את היחיד.
- החומר מייצג חפץ העשוי ממנו - "גל פרידמן זכה בזהב" במקום "מדליית זהב"; "תביא את הניירות" במקום "מסמכים העשויים נייר".
הסינקדוכה משמשת לפעמים לאפיון דמות ספרותית באמצעות הדגשת אלמנט בולט אחד במראה שלה ("רגל-עץ", "אבו ארבע"), או ייחוס תכונות אופי לאברי גוף שונים ("עיניו החכמות", "אפו השתלטני").
סינקדוכה ומטונימיה
יש הרואים את הסינקדוכה כסוג של מטונימיה. המקור לראייה זו הם מחקריו של הבלשן רומן יאקובסון, שהבדיל בין 'הציר המטאפורי' ('ציר הברירה') - הדמיון בין מילים נרדפות או קרובות תוכנית זו לזו, לבין 'הציר המטונימי' ('ציר הצירוף') - הקישור בין מילים המתחברות זו לזו לכלל רצף הגיוני. הגדרה זו רחבה מההגדרה המקובלת למושג 'מטונימיה' כתחבולה ספרותית, וכוללת בתוכה, למשל, גם את הסינקדוכה.
דוגמה לסינקדוכה שהיא גם מטונימיה ניתן לראות בביטוי "נתן בכוס עינו"; הכוס מייצגת את המשקה האלכוהולי שבתוכה (וזו מטונימיה, כי ישנה סמיכות פיזית בין הכוס למשקה), והעין מייצגת את האדם שחומד במשקה (וזו סינקדוכה, כי העין היא פרט שמסמל את השלם, וגם מטונימיה, כי העין והאדם קרובים פיזית).
עם זאת, אם מצמצמים את הגדרת המטונימיה לסמיכות בזמן או במקום בלבד, ניתן לראות בסינקדוכה מושג עצמאי שאינו נכלל בהכרח תחת ההגדרה של מטונימיה. דוגמה לסינקדוכה שאינה מטונימיה מתרחשת, למשל, כאשר הכלל מופיע במקום הפרט ("ארצות הברית דורשת" במקום "נשיא ארצות הברית דורש") כאשר אינם בהכרח באותו מקום (האמירה תהיה מובנת גם אם הנשיא דרש זאת כשהיה במסע דילוגים באירופה).
דוגמאות לסינקדוכה בשירה
- בשיר "לא זכיתי באור מן ההפקר", ביאליק משתמש בביטוי "חרוזי" כדי לבטא את השירה שלו.{{הערה|לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר, באתר פרויקט בן-יהודה}
הערות שוליים
| אמצעים פיגורטיביים | |
|---|---|
|
23552510סינקדוכה