מטונימיה
מֶטונימיה (מיוונית: μετωνυμία - מט-אונימיה -"החלפת שם", "שימוש בשם אחר במקום השם המקורי", והפועל - μετ-ονομαζειν מט-אונומאזין) היא אמצעי פיגורטיבי הממחיש מושג או גורם באמצעות החלפתו בגורם אחר הקרוב אליו בזמן או במקום או כסמל. התוצאה היא ביטוי שאינו הגיוני כפשוטו, אך מובן בקלות בשל הסמיכות בין הגורמים. לדוגמה, בביטוי "הבית הלבן הודיע ש...", מחליף המושג "הבית הלבן" (במשמעות הפשוטה: מבנה פיזי, שאינו יכול לדבר) את המושג "דוברו של הנשיא" (או "אנשים הנמצאים בסביבתו של הנשיא"), הקשור אליו בקשר של קרבה פיזית והגיונית.
במטונימיה, בניגוד למטפורה, לא מתבצעת העברה של תכונות בין שני הגורמים (אין אנו אומרים בשום דרך שדוברו של הנשיא הוא בעל תכונות הדומות לבית הלבן) אלא רק נוצר קישור אסוציאטיבי בין שני הגורמים, המאפשר לנו לראות אחד כמייצג את האחר.
דוגמאות דומות הן "הקרמלין" במקום השלטון הרוסי או הסובייטי, "השער הנשגב" במקום השלטון העות'מאני, "קה ד'אורסה" (שם הרחוב) במקום "משרד החוץ של צרפת".
אמצעי פיגורטיבי הקרוב למטונימיה (או הנחשב למקרה פרטי שלה[1] הוא הסינקדוכה, שבה הקשר בין שני הגורמים הוא כקשר בין חלק לשלם, בין הספציפי לכללי, או בין החומר לחפץ.
הבלשן רומן יאקובסון הבדיל בין 'הציר המטאפורי' ('ציר הברירה') - הדמיון בין מילים נרדפות או קרובות תוכנית זו לזו, לבין 'הציר המטונימי' ('ציר הצירוף') - הקישור בין מילים המתחברות זו לזו לכלל רצף הגיוני. יש להבדיל בין הגדרה זו לבין המושג 'מטונימיה' כתחבולה ספרותית, שכן היא רחבה יותר מההגדרה המקובלת, שניתנה לעיל, וכוללת בתוכה, למשל, גם את הסינקדוכה.
הצורות הנפוצות של מטונימיה, כפי שהן ידועות ברטוריקה הקלאסית הן[2] החלפת:
- תוכן במיכל: "לשתות כוסית" (במקום המשקה וכו'). "היציעים (במקום הצופים ביציעים) שרקו"
- המשתמש בכלי בכלי עצמו - הכינורות (במקום הכנרים)
- סיבה במסובב:להרים ראשו (במקום לקבל ביטחון), לרעוד (במקום לפחד), קיבל פיק ברכיים, יש לו פה גדול
- מסובב בסיבה:לקרוא א.ב.יהושע (במקום ספר שלו).
- אדם או מוסד במקום שבו נמצא - "הבית הלבן" במקום נשיא ארצות הברית, ה"שמאל" (בזמנו, בפרלמנט)
- מוצר במייצר או המקור שלו:"מיצובישי" אדום, קח "פריגת"!
- דבר בסמל או סימן:כל שמנה וסלתה של העיר, ניצחון הסהר על הצלב (המוסלמים על הנוצרים), מרדו בכתר (במקום במלך).
- כללי בפרטי: הפרוטה מצויה בכיסו
- נפשי או מוסרי בגופני: יש לו לב רחב; קשה עורף, יש לה בטן מלאה על.
- אדם או קבוצת אנשים בחפץ אופייני:כיפה אדומה, הכומתות הירוקות,
- הנשלט או הנמצא בפיקוד בשולט או המפקד:יהודה מכבי ניצח (במקום צבאו של יהודה)
- מוחשי במופשט:התקשורת אשמה.(במקום עיתונאים), האקדמיה שותקת (המרצים, החוקרים וכו), זוועה, תועבה (על ציור מסוים)
- מופשט במוחשי: לפרוק את העול, מי שולט בכובע, בעל שיעור קומה, עוקר הרים (במקום חריפות שכל)[3]
דוגמאות למטונימיה בספרות
עזריאל אוכמני הביא דוגמאות מן השירה העברית להחלפת חפץ או תופעה על ידי חפץ און תופעה אחרים: למשל אצל משה אבן עזרא - "מי עיניים" במקום דמעות, "מי זהב" או "בן-שורק" במקום יין, או אצל לאה גולדברג - "התכלת המרוגשת" - במקום השמיים התכולים הרוגשים.[4]
בספרות נעשה לעיתים קרובות שימוש במטונימיה מורחבת, שבה מתואר אופיה של דמות באמצעות תיאור של סביבתה הקרובה, ממנו משליך הקורא על תכונות הדמות.
לקריאה נוספת
- עזריאל אוכמני - תכנים וצורות - לקסיקון מונחים ספרותיים - מהדורה ערוכה ומורחבת, ספריית פועלים, תל אביב 1992
- Jean-Jacques Robrieux - Rhétorique et argumentation, 3e édition, Armand Colin, Paris 2010
- Mihaela Popescu Dicționar de stilistică, ALL Educational, București 2002
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מטונימיה |
- עדי צור, מטו-מה? מטונימיה
הערות שוליים
| אמצעים פיגורטיביים | |
|---|---|
|
