סטפורד לירוי אירווין
 | |
| סטפורד לירוי אירווין | |
| לידה |
23 במרץ 1893 פורט מונרו, וירג'יניה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בנובמבר 1955 (בגיל 62) אשוויל, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית |
| כינוי | "רד" |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1915–1952 (כ־37 שנים) |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-9 מפקד הדיוויזיה ה-5 מפקד הקורפוס ה-12 מפקד הקורפוס ה-5 מפקד הכוחות האמריקניים באוסטריה | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין כוכב הכסף לגיון ההצטיינות (קצין) כוכב הארד (2) | |
סטפורד לירוי אירווין (באנגלית: Stafford LeRoy Irwin; 23 במרץ 1893 - 23 בנובמבר 1955) היה לוטננט גנרל בצבא ארצות הברית אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
אירווין נולד ב-23 במרץ 1893 בפורט מונרו שבווירג'יניה, ארצות הברית. הוא היה בנו של מייג'ור גנרל (שני כוכבים) ג'ורג' לירוי אירווין ואשתו מרלה אליזבת. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1911, נרשם ללימודים באקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט פוינט). הכיתה שבה למד זכתה לכינוי "כיתת הכוכבים", בשל העובדה שלא פחות מ-59 מחבריו לספסל הלימודים הגיעו לדרגות גנרלים. המפורסמים שבהם: דווייט אייזנהאואר, עומר בראדלי וג'יימס ואן פליט. ב-1915 הוא סיים את לימודיו והתגייס כלוטננט משנה לחיל הפרשים של ארצות הברית. הוא הוצב ברגימנט הפרשים ה-11 והשתתף עמו במעורבות במהפכה המקסיקנית והמרדף אחרי פנצ'ו וייה. עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, הועבר לתותחנים, והוצב ברגימנט הארטילריה ה-80. במהלך המלחמה הועלה לדרגת מייג'ור, אולם לא השתתף בקרבות בפועל. בין 1919-1920 היה פרופסור לטקטיקות באוניברסיטת ייל, ובין 1920-1924 שימש היה מאמן המשמר הלאומי באוקלהומה. בין 1929-1933 הוא היה מאמן בבית הספר לתותחנות שדה. ב-26 ביוני 1936 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. ב-1 ביוני 1941 מונה למפקד רגימנט התותחנים ה-76, וב-1 ביולי של אותה שנה הועלה לדרגת קולונל.
מלחמת העולם השנייה
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בדצמבר 1941, היה אירווין מפקד רגימנט התותחנים ה-76. ב-11 במרץ 1942 הוא הועלה לדרגת בריגדיר גנרל (כוכב אחד) ומונה למפקד הדיוויזיה ה-9. הדיוויזיה שלו נחתה באלג'יריה במסגרת מבצע לפיד ב-8 בנובמבר של אותה שנה. לאחר שחרור אלג'יריה הוצבה הדיוויזיה שלו ככוח סיור על הגבול בין מרוקו הצרפתית לסהרה הספרדית. בפברואר 1943 הועברה הדיוויזיה לתוניסיה והשתתפה במערכה כנגד הכוחות הגרמנים והאיטלקים שם. אירווין עצמו הצטיין במהלך קרב מעבר קסרין. ב-3 ביוני 1943 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל (שני כוכבים), וב-1 בספטמבר של אותה שנה מונה למפקד הדיוויזיה ה-5. ביולי 1944, יותר מחודש לאחר הפלישה לנורמנדי, הונחתה הדיוויזיה בחוף יוטה, הדיוויזיה השתתפה במבצע קוברה כחלק מהקורפוס ה-20 של וולטון ווקר, אשר היה חלק מהארמייה השלישית של ג'ורג' פטון. עד נובמבר שחררה הדיוויזיה את שארטר, ריימס ומץ. הדיוויזיה השתתפה בקרב על הבליטה, ולאחר מכן בפריצת קו זיגפריד ובפלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה. ב-20 באפריל 1945 החליף את מנטון אדי בתפקיד מפקד הקורפוס ה-12 והשתתף עמו בכיבוש גרמניה.
לאחר המלחמה
אירווין המשיך לפקד על הקורפוס ה-12 עד 3 בספטמבר 1945, עת הועבר לפקד על פורט בראג בצפון קרוליינה. ב-7 בספטמבר 1946 מונה למפקד הקורפוס ה-5 עד 30 באוקטובר 1948 עת מונה לראש מחלקת המודיעין. ב-1950 מונה למפקד הכוחות האמריקניים באוסטריה, וב-1952 פרש מהצבא מסיבות בריאותיות בדרגת לוטננט גנרל (שלושה כוכבים). הוא נפטר באשוויל, קרוליינה הצפונית ב-23 בנובמבר 1955 בגיל 62.
קישורים חיצוניים
- סטפורד לירוי אירווין באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)
25544776סטפורד לירוי אירווין
- אישים הקבורים בבית הקברות הלאומי ארלינגטון
- קצינים אמריקאים במלחמת העולם הראשונה
- גנרלים אמריקאים במלחמת העולם השנייה
- מפקדי גייסות בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- מעוטרי כוכב הכסף
- מעוטרי כוכב הארד
- מפקדי הקורפוס החמישי בצבא ארצות הברית
- ילידי 1893
- נפטרים ב-1955
- בוגרי האקדמיה הצבאית של ארצות הברית