איילט
איילט (בטורקית: Eyalet; בטורקית עות'מאנית: ايالت[1][2]) או גם פאשאליק היה היחידה השלטונית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית עד לתקופת הטנזימאט. האיילט הוחלף בווילאייט ב-1864. המושל שעמד בראש המערכת הפיאודלית של איילט היה מכונה "ביילרביי" (بكلربكی - "אדון האדונים") בדרגת פאשה, וסימנו היה שני טוג (טוג הוא נס של מפקד צבאי המורכב ממוט שעליו שערות זנב סוס ומעליהן כדור מוזהב); ובתקופה המאוחרת הועמדו גם וזירים, שסימנם שלושה טוגים, בראש איילטים. האיילט כונה בערבית "וילאיה" (ولاية) והעומד בראשה כונה בהתאם "ואלי". במאות ה-17 וה-18 החליף התואר "ואלי" את התואר "ביילרביי".
האיילט הראשון היה איילט רומליה (טורקית Rumeli – "ארץ הרומאים"), שהוקם על ידי הסולטאן מוראט הראשון (1389-1359), והשתרע על כל השטחים שהעותמ'אנים כבשו באירופה. זמן קצר לאחר מכן הוקם איילט אנטוליה (טורקית - Anadolu), שכלל את כל השטחים באסיה. מעמדם של הביילרביים של שני איילטים אלו היה בין הגבוהים בהיררכיה הפיאודלית, ובתקופה מאוחרת יותר אף הוענק להם תואר כבוד מיוחד.
האיילט התחלק לסנג'קים (בערבית "ליווא") שבראשם עמד ביי שסימנו טוג אחד, ואלו חולקו לעשרות (ולעיתים למאות) נחלות פיאודליות שכונו "טימאר" (אם היו קטנות יחסית) או "זעאמת" (אם היו גדולות יותר). בראשן של אלה עמדו במקור המפקדים של יחידות הפרשים (סיפאהים) שגבו מיסים מן האוכלוסייה שתחת מרותם. חלוקות נוספת הייתה ל"קאדילוק" או גם "קאזה" (Kaza - בדרך כלל עיר והכפרים שסביבה), שבו הייתה סמכות השיפוט בידי הקאדי וסמכות השלטון בידי הקאימקאם, ול"אגאלוק" שבראשות האגא.
כמה איילטים, דוגמת איילט מצרים ואיילט בגדאד, לא חולקו ליחידות משנה.
האיילטים באימפריה העות'מאנית
חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית בשנת 1609
שם האיילט | השם העות'מאני והשם המודרני |
שנת יסוד | מיקום נוכחי | הערות | |
---|---|---|---|---|---|
איילט חבש | Habeş | 1554 | ערב הסעודית, סודאן, אריתריאה, סומליה | כולל אזורים בשני הצדדים של הים האדום. נקרא גם "מכה ומדינה" | |
איילט אדנה | آضنه Ażana (Adana) | 1608 | טורקיה | ||
איילט ארכיפלג הים האגאי | Cezayir | אמצע המאה ה-16 | יוון | בשליטת קפודן פאשה (לורד אדמירל); נקרא גם דֶניזי, ומאוחר יותר סזייר בהר-' ספיד | |
איילט חלב | حلب Ḥaleb (Halep) | 1516-1521 | סוריה, טורקיה | ||
איילט אלג'יר | جزاير غرب Cezâyîr-i Ġarb (Cezayir Garp) | 1519 | אלג'יריה | ||
איילט אנטוליה | Anadolu | 1365 | טורקיה | ||
איילט בגדאד | بغداد Baġdâd (Bağdat) | 1535 | עיראק | ||
איילט בצרה | بصره Baṣra (Basra) | 1552 | עיראק | ||
איילט בוסניה | Bosna | 1580 | בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, סרביה, מונטנגרו | ||
איילט בודה | Budin | 1541 | הונגריה, קרואטיה, סרביה | ||
איילט קפריסין | قبرص Ḳıbrıṣ (Kıbrıs) | 1571 | קפריסין, טורקיה | 1660-1703 ו 1784 חלק מהפרובינציה האגאית ארכיפלגאו | |
איילט דיארבקיר | دياربكر Diyârbekir (Diyarbakır) | 1515 | טורקיה, עיראק | ||
איילט אגר | اكر Egir (Eğri) | 1596 | הונגריה | ||
איילט מצרים | مصر Mıṣır (Mısır) | 1517 | מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית | ||
איילט ארזורום | Erzurum | 1514-1534 | טורקיה | ||
איילט אל-הסה | Lahsa | 1579 | ערב הסעודית
לעיתים רחוקות נשלטה במישרין | ||
איילט קפה (תאודסיה) | Kefe | 1581 | אוקראינה, רוסיה | ||
איילט קניז'ה | Kanije | 1600 | הונגריה, קרואטיה | ||
איילט קאראמאן | Karaman | 1470 | טורקיה | ||
איילט קארס | Kars | 1579 | טורקיה, גאורגיה | * בשנת 1604 אוחדה עם איילט סאמצחה ומשנת 1845 נכללה תחת איילט ארזורום | |
איילט דולקדיר | Maraş, Dulkadır | בערך 1522 | טורקיה | ||
איילט מוסול | Musul | בערך בסוף המאה ה-16 | עיראק | ||
איילט א-רקה | Rakka | בערך בסוף המאה ה-16 | סוריה, טורקיה, עיראק | קרויה גם איילט אורפה | |
איילט רומליה | Rumeli | בערך 1365 | בולגריה, יוון, מקדוניה, אלבניה, סרביה, מונטנגרו, טורקיה | יחד עם איילט אנטוליה, אחד משני האיילטים הראשונים | |
איילט סאמצחה | Çıldır | בערך 1579 | גאורגיה, טורקיה | נקראה גם מסחתי. ייתכן שנקראה מאוחר יותר בשם "איילט אהיסקה". רוב האיילט הועבר בשנת 1829 לשליטת האימפריה הרוסית. משנת 1845 נכללה תחת איילט ארזורום. | |
איילט שהריזור | Şehrizor | באמצע המאה ה-16 | עיראק, איראן | גם קירקוק. ב-1830 הפכה איילט זו לסנג'ק באיילט מוסול. | |
איילט סיליסטרה | Silistre | סביב 1599 | בולגריה, רומניה, מולדובה, אוקראינה | מאוחר יותר שונה שם האיילט לאוחאקיב (Özi ), הביילרביי הראשון היה החאן של חאנות קרים. | |
איילט רום | Sivas | סביב אמצע המאה ה-16 | טורקיה | נקרא גם איילט סיווס | |
איילט סוריה | Şam | 1516-17 | סוריה, לבנון, ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן, חלק מטורקיה חלק מעיראק. | ||
איילט טמשוואר | Tımışvar | 1552 | חבל באנאט ואזורים סמוכים - ברומניה, סרביה, הונגריה | ||
איילט טרבזון | Trabzon | סוף המאה ה-16 | טורקיה, גאורגיה | היה מכונה גם איילט טרביזונד | |
איילט טריפולי | Trablusu-Şam (Trablusşam) | שנות ה-70 של המאה ה-16 | לבנון, סוריה | ||
איילט טריפוליטניה | Trablusu-Garb (Trablusgarp) | 1551 | לוב | ||
איילט תוניס | Tunus | 1574 | תוניסיה | ||
איילט ואן | Van | 1548 | טורקיה | ||
איילט תימן | Yemen | 1517-18, 1539 | תימן, ערב הסעודית |
איילטים שהוקמו בין 1609 ל-1683
- איילט כרתים (כרתים Girid) – החל מ-1669
- איילט מוראה (מוראה Mora) – בין השנים 1620–1687 ואחר כך 1715–1829. במקור חלק מאיילט הארכיפלג של הים האגאי
- איילט פודוליה (פודוליה Podolya) – רק בין 1674 ל-1699
- איילט צידון (צידון Sayda)– החל מ-1660
- איילט אויוואר (Uyvar כיום נובה זמקי בסלובקיה) – בין ל-1663 ל-1685
- איילט ואראט (Varad כיום אוראדיה ברומניה) – בין 1661 ל-1692
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הערה לשונית: השם איילט נוצר בתקופה שבה השפה הטורקית נכתבה באמצעות גרסה של האלפבית הערבי. בתקופה זו נכתב השם בטורקית בצורה ايالت, והתעתיק שלו לעברית הוא איאלת. בשנת 1928 נערכה רפורמה בשפה הטורקית, ומאז היא נכתבת באלפבית טורקי המבוסס על האלפבית הלטיני. באלפבית זה נכתב השם בצורה Eyalet והתעתיק שלו לעברית הוא איילט.
- ^ בשפות האירופיות משתמשים בדרך כלל במונח "פרובינציה" במקום במונח הטורקי
איילט36538921Q44565