מוראה
ערך זה עוסק בכינוי לחצי האי פלופונסוס. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מוראה (ביוונית: Μωρέας) הוא השם שבו נתכנה חצי האי פלופונסוס בתקופת ימי הביניים על ידי שליטיו הפרנקים. הכינוי מוראה בהקשר לפלופונסוס הופיע לראשונה במאה ה-10, במסמך ההיסטורי הכרוניקות של מוראה. הכרוניקות, יצירה בת 9,000 שורות מהמאה ה-14, מכילות מידע רב על היווצרות שלטון הפרנקים ביוון ותיאור החברה הפיאודלית החדשה, אם כי הן נחשבות ללא אמינות מבחינה היסטורית.
לאחר כיבוש האימפריה הביזנטית במסע הצלב הרביעי על ידי הפרנקים (הכינוי לקתולים שיצאו למסעות הצלב מארצות מערב אירופה), הוקמו על חורבותיה מספר יחידות מדיניות חדשות.
שתי קבוצות של פרנקים כבשו את אזור הפלופונסוס, והקימו בה מספר בריתות רופפות השולטות על אוכלוסייה יוונית תחת שלטון שליטים פרנקים. אזור הפלופונסוס כולו נקרא מוראה, והוא חולק בין היחידות המדינית של הפרנקים, שהחשובה בהם הייתה נסיכות אכאיה, ובין האימפריה של ניקאה ואזורי שליטה של ונציה.
הנסיך הבולט ביותר במוראה היה הנסיך גיום השני וילאהרדואין, שליטה של נסיכות אכאיה, שביצר את העיר מיסטרס, לא רחוק מספרטה, והפך אותה לבירתו. לאחר הפסדו של גיום ב־1259 לאימפריה הביזנטית המחודשת (שליטי ניקאיה, ולאחר מכן קונסטנטינופול), עבר חלק גדול מממלכתו אליה.
לאחר מותו, ועם נישואי בתו ויורשת העצר עם פיליפ בנו של שארל הראשון מאנז'ו מלך סיציליה ונאפולי, השתלטה מלכות נאפולי על נסיכות אכאיה. ב-1348 הקימו הביזנטים יחידה אוטונומית בדרום הפלופונסוס, וזו הייתה לדספוטט מוראה. הדספוטט השתלטה בהדרגה על כל חצי האי עד להשתלטותה המוחלטת על כל הפלופונסוס ב־1430, השתלטות שהופרעה זמנית ב־1383 על ידי גדוד שכירים מנווארה שכבש לעצמו חלק גדול ממוראה.
הטורקים כבשו את מוראה בין השנים 1458-1460. הטורקים שלטו בחצי האי עד מלחמת העצמאות היוונית בתחילת המאה ה-19 (למעט תקופה קצרה בין 1685 ל-1714 שבה השתלטו שוב הוונציאנים על הפלופנסוס), ומאז הופסק להתייחס אל הפלופונסוס כמוראה.
מקור השם מוראה
מקור השם לוט בערפל ושנוי במחלוקת. השם מופיע לראשונה בכתבים ביזנטיים מן המאה ה-10. יש חוקרים המייחסים את השם לשורשים סלאבים: המלה הסלאבית לים היא "מורה" (Мо́ре), ומכאן מוראה היא "אדמה על הים". יש סוברים שמקורו במלה היוונית לתות עץ, אולי בהקשר לתולעי המשי שהוברחו מסין לביזנטיון במאה ה-6. יש סברה לפיה השם נובע משיכול אותיות של "Roma" (כקיצור של האימפריה הרומית). ההיסטוריון סטיבן רנסימן הציע שהשם ביוונית מקורו בדמיון בין צורת חצי-האי פלופונס לצורת עלה עץ התות.
המחלוקת על מקור השם מוראה היא חלק מהמחלוקת הגדולה בשאלת הקשר של היוונים של ימינו ליוון ההיסטורית. יש טוענים שקשר זה הוא משני וכי מוצאם של היוונים בימינו הוא במידה לא מעטה בסלאבים שנדדו והתיישבו ביוון במהלך המאה ה-7 והמאה ה-8 לספירה.
