איילט אנטוליה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איילט אנטוליה
ایالت آناطولی
דגל
ממשל
משטר מונרכיה
עיר בירה אנקרה
קוטאיה
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה הקמת האיילט
הקמה 1393
פירוק פיצול האיילט
פירוק 1841
ישות קודמת האמירות העות'מאנית
האימפריה הביזנטית
ישות יורשת האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט איידין
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט אנקרה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט הודאוונדיגר
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית איילט קסטאמונו

איילט אנטוליה (בטורקית עות'מאנית: ایالت آناطولی)[1] היה אחד משני מחוזות הליבה (איילט רומליה היה השני) בשנים הראשונות של האימפריה העות'מאנית. הוא הוקם בשנת 1393.[2] בירתו הייתה תחילה אנקרה במרכז אנטוליה, אך לאחר מכן עברה לקוטהיה שבמערב אנטוליה. שטחו המדווח במאה ה-19 היה 65,804 מילים רבועים (170,430 קילומטרים רבועים).[3] במאה ה-16 מנתה האוכלוסייה 5,455,000, מתוכם 5,410,000 מוסלמים ו-45,000 לא מוסלמים.[4]

היסטוריה

הקמת המחוז של אנטוליה אירעה בשנת 1393, כאשר הסולטן באיזיט הראשון (1389–1402) מינה את קארה Timurtash כ-"beylerbey" ומשנה למלך באנטוליה, בתקופת היעדרו של באיזיט במהלך המערכה באירופה נגד מירצ'ה הזקן.[5][6] מחוז אנטוליה - שנקרא בתחילה "beylerbeylik" או כללית "vilayet" ("פרובינציה"), רק לאחר 1591 נעשה שימוש במונח איילט[6] - היה השני שנוצר לאחר איילט רומליה, ודורג בהתאם בהיררכיה של המחוזות.[7] בירת המחוז הראשונה הייתה אנקרה, אך בסוף המאה ה-15 היא הועברה לקוטהיה.[7]

כחלק מרפורמות הטנזימאט, איילט אנטוליה חולק למחוזות קטנים יותר, אם כי חוקרים שונים נותנים תאריכים סותרים לפירוק, החל משנת 1832 ועד מאוחר ב-1864.[7]

חטיבות מנהליות

האיילט כלל שבע עשרה סנג'קים בשנת 1530[8]
  1. סנג'ק סרוחאן
  2. סנג'ק קוטאיה
  3. סנג'ק איידן
  4. סנג'ק מנטשה
  5. סנג'ק טקה
  6. סנג'ק חמיד-אילי
  7. סנג'ק קראחיסאר-אי סהיב
  8. סנג'ק סולטן-אוני
  9. סנג'ק הודאוונדיגר
  10. סנג'ק קוקה-אילי
  11. סנג'ק בולו
  12. סנג'ק קסטמונו
  13. סנג'ק Kankırı (סנקירי)
  14. סנג'ק אנקרה
  15. סנג'ק אלניה
  16. סנג'ק קארסי
  17. סנג'ק ביגה
 האיילט כלל שבע עשרה סנג'קים בשנים 1550–1551[9]
  1. סנג'ק סרוחאן
  2. סנג'ק קוטהיה
  3. סנג'ק איידן
  4. סנג'ק נטשה
  5. סנג'ק טקה
  6. סנג'ק חמיד-אילי
  7. סנג'ק קראחיסאר-אי סהיב
  8. סנג'ק סולטן-אוני
  9. סנג'ק הודאוונדיגר
  10. סנג'ק קוקה-אילי
  11. סנג'ק בולו
  12. סנג'ק קסטמונו
  13. סנג'ק Kankırı (סנקירי)
  14. סנג'ק אנקרה
  15. סנג'ק אלניה
  16. סנג'ק קארסי
  17. סנג'ק ביגה
 האיילת כללה חמישה עשר סנג'קים בשנת 1609:
  1. סנג'ק קוטאיה (Liva-i Kütahya, Pasha Sanjakı, Kütahya)
  2. סנג'ק סארוהאר (Liva-i Saruhan Hass-ı Mîr Liva, (מניסה)
  3. סנג'ק איידין (Liva-i Aydın, Aydın)
  4. סנג'ק הודאבנדיגאר (Liva-i Hüdavendigâr, בורסה)
  5. סנג'ק קסטמונו (Liva-i Kastamonu, Kastamonu)
  6. סנג'ק מנטשה (Liva-i Menteşe, Muğla)
  7. סנג'ק בולו (ליבה-בולו, בולו)
  8. סנג'ק אנקרה (Liva-i Bankara, אנקרה)
  9. סנג'ק קראהיסאר-אי סהיב (ליבה-אי קארהיסאר-אי סהיב, אפיונקארהיסאר)
  10. סנג'ק טקה (Liva-i Teke, אנטליה)
  11. סנג'ק קנגירי (Liva-i Kangırı, Çankırı)
  12. סנג'אק חמיד (ליווה-חמיד, אספרטה)
  13. סנג'ק סולטנונו (Liva-i Sultanönü, אסקישהיר)
  14. סנג'ק קראסי (Liva-i Karasi, Balıkesir)
 האיילט כלל חמישה עשר סנג'קים בין השנים 1700–1740:
  1. סנג'ק קוטאיה (קוטאיה)
  2. סנג'ק הודאוונדיגר (בורסה)
  3. סנג'ק בולו (בולו)
  4. סנג'אק מקסטמונו (קסטמונו)
  5. סנג'ק קאראסי Balıkesir)
  6. סנג'ק סולטנאנו (אסקישהיר)
  7. סנג'ק סרוחאן (מניסה)
  8. סנג'ק קראחיסאר-אי סאהיב (Afyonkarahisar)
  9. סנג'ק חמיד (אספרטה)
  10. סנג'ק אנקרה (אנקרה)
  11. סנג'ק קנקירי (Çankırı)
  12. סנג'ק איידין (איידין)
  13. סנג'ק טקה (אנטליה)
  14. סנג'ק מנטשה (מוגלה)
  15. סנג'ק בייבזארי (Beypazarı)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איילט אנטוליה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Some Provinces of the Ottoman Empire". Geonames.de. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2013. נבדק ב-25 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ ‏Encyclopedia of the Ottoman Empire, באתר גוגל ספרים By Gábor Ágoston, Bruce Alan Masters
  3. ^ ‏The Popular encyclopedia: or, conversations lexicon, Volume 6, באתר גוגל ספרים
  4. ^ Yılmaz Öztuna "Başlangıcından zamanımıza kadar Büyük Türkiye tarihi" Volume 12, p. 12, Ötüken Yayınevi (1977).
  5. ^ Ménage, V. L. (1986). The Encyclopedia of Islam, New Edition, Volume I: A–B. Leiden and New York: BRILL. pp. 1159–1160. ISBN 90-04-08114-3. {{cite encyclopedia}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 İnalcık, Halil (1991). The Encyclopedia of Islam, New Edition, Volume II: C–G. Leiden and New York: BRILL. pp. 721–724. ISBN 90-04-07026-5 http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopaedia-of-islam-2/eya-let-SIM_2216. {{cite encyclopedia}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Birken, Andreas (1976). Die Provinzen des Osmanischen Reiches. Beihefte zum Tübinger Atlas des Vorderen Orients (בגרמנית). Vol. 13. Reichert. p. 115. ISBN 9783920153568.
  8. ^ Rumeli Eyaleti. Ankara: Devlet Arşivleri Genel Müdürlüğü Osmanlı Arşivi Daire Başkanlığı. 2013. p. 11.
  9. ^ Emecen, Feridun (1998). "Osmanlı Taşra Teşkilâtının Kaynaklarından 957-958 (1550-1551) Tarihli Sancak Tevcîh Defteri (42 sayfa belge ile birlikte)". Belgeler. XIX: 53–98.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31995881איילט אנטוליה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איילט_אנטוליה&oldid=1815575"