סוצ'ימילקו
 | |||||
| סירת טרחינרה בתעלה בסוצ'ימילקו | |||||
| מדינה |
 מקסיקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| עיר אם |
 מקסיקו סיטי | ||||
| שטח | 118.6 קמ"ר | ||||
| אוכלוסייה | | ||||
| ‑ ברובע | 415,700 (2010) | ||||
| ‑ צפיפות | 3,500.5 נפש לקמ"ר (2010) | ||||
| www.xoximilco.com | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
| |||||
 | |||||
סוצ'ימילקו (בספרדית: Xochimilco, בנאוואטל Xōchimīlco (שוצ'ימילקו); להאזנה (מידע • עזרה)) הוא אחד מ-16 הרבעים (Delegaciones) של מקסיקו סיטי, בירת מקסיקו, הממוקם כ-25 קילומטרים דרומית-מזרחית למרכז העיר על שטח בן 118.6 קילומטרים רבועים. נכון ל-2010, מתגוררים בו 415,007 תושבים. בנוסף לסוצ'ימילקו בפועל, כולל הרובע 93 עיירות קטנות אחרות.[1] יחד עם המרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי, סוצ'ימילקו הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו וכיום הוא ידוע בעיקר בזכות ה"גנים הצפים" שבו.[2]
ההיסטוריה של סוצ'ימילקו מתחילה בתקופה הפרה-קולומביאנית. עוד בתקופה הקלאסית המסו-אמריקנית, היו החופים והאיים ביתם של עמים שונים ממוצא לא ידוע. בתחילת התקופה הפוסט-קלאסית, היה סוצ'ימילקו אלטפטל (altepetl – עיר-מדינה) חשוב, אשר הוכנע על ידי האצטקים במאה ה-15. במהלך התקופה הקולוניאלית ותחילת העצמאות, הפך סוצ'ימילקו למקור המזון של מקסיקו סיטי.
14 עמים ילידיים חיים באזור סוצ'ימילקו, שלמרות התקדמות העיור עדיין שומרים במידה רבה על תרבותם המסורתית. למרות כל זאת, החלק הצפוני של סוצ'ימילקו משולב במלואו באזור העירוני וכולל מספר אזורי תעשייה, בעלי חשיבות כלכלית רבה עבור רובע העיר. אזור ההרים בדרום ואזור האגם המרכזי מהווים גם את שמורת הטבע הגדולה ביותר של הבירה.[3]
סוצ'ימילקו הוא מקום מושבה של הדיוקסיה של הכנסייה הקתולית בעלת אותו שם מאז ספטמבר 2019.
השם וסמל
השם סוצ'ימילקו מקורו בשם המקורי של האזור בנאוואטל (שוצ'ימילקו) והוא שילוב של המילים "פרח" ו"שדה" ולכן מתורגם כ"מקום שדה הפרחים".
לסוצ'ימילקו אין סמל שהוכרז רשמית, אך נמצאים בשימוש ייצוגים הנגזרים מאותם מסמכים היסטוריים שנשמרו מהתקופה הפרה-קולומביאנית, כגון הקודקס האצטקי ממרכז מקסיקו. בקודקס בוטריני (אנ') הגליף סוצ'ימילקו מציין שבט שיצא מאסטלאן (אנ') עם האצטקים. הגליף הפרה-קולומביאני מורכב מלוגוגרמה לאדמה מעובדת ומייצוג של פרח עליה.
גאוגרפיה
עם שטח של 122 קילומטרים רבועים, שטח סוצ'ימילקו מהווה 7.9% משטחה של מקסיקו סיטי ומשתרע בגבולות הקיצוניים מ-'1919° עד '0919° צפון ל-'0099° עד '0999° מערב. סוצ'ימילקו גובלת ברבעים קויואקאן (Coyoacán) ואיסטאפלפה (Iztapalapa) בצפון, טלאוואק (Tláhuac) במזרח, מילפה אלטה (Milpa Alta) בדרום וטללפן (Tlalpan) במערב. המרכז המנהלי של העירייה ממוקם ב"אל רוסאריו" - קהילה היסטורית של סוצ'ימילקו.[4]
החלק הצפוני של סוצ'ימילקו יוצר מישור בגובה הממוצע של עמק מקסיקו, 2,240 מטר מעל גובה פני הים. באזור זה שכן בעבר אגם סוצ'ימילקו, ששרידיו היום יוצרים את התעלות של הגנים הצפים. מדרום לאגן האגם מתנשאות הפסגות של שוצ'יטפק (Xochitepec), צומפול (Tzompol), טלאקואייאיי (Tlacuallelli) וטאוהטלי (Teuhtli) המהוות את הגבול הטבעי בין המחוזות סוצ'ימילקו, מילפה אלטה, וטלאוואק. פסגות אלו הן גם חלק מרכס ההרים המונע מהנגר הטבעי של אגן מקסיקו לזרום דרומה. משוצ'יטפק נשקפים נופים מרהיבים של האזורים העירוניים של טללפן וסוצ'ימילקו. בפסגת הר הגעש אשוקופיאשקו (Axocopiaxco), מגיע אזור סוצ'ימילקו לגובה של מעל 3,000 מטרים.
סוצ'ימילקו ממוקם בתת-אגן טקסקוקו (אנ') - אגם סומפנגו (Zumpango) של המערכת ההידרולוגית מוקטסומה-טולה-פאנוקו (אנ'). האגן ללא מוצא במקור נפתח באופן מלאכותי במאה ה-17. כתוצאה מכך, האגם התכווץ עם הזמן לגודלו הנוכחי עם הערוצים בין האיים שנוצרו באופן מלאכותי לשימוש חקלאי. באותה תקופה האגם ניזון מיובלים, שנבעו מגבעה סמוכה. אלה הוסטו בתקופת שלטונו של פורפיריו דיאס לאספקת מים למקסיקו סיטי עד שהתייבשו בשנת 1951. מאז, אספקת המים לתעלות נעשו באמצעות שפכים ממוחזרים ממפעל סרו דה לה אסטריה. התעלות החשובות ביותר כוללות את "נסיונל" (Nacional), צ'אלקו (Chalco) (שתיהן מנקזות את סיירה נבדה), קואמנקו (Cuemanco) ואפאטלאקו (Apatlaco).
אקלים
האקלים השורר בסוצ'ימילקו הוא אקלים ממוזג עם גשמים בקיץ התואמים את מיקומו בעמק מקסיקו. ניתן למצוא תנאים אלה ב-98% מהשטח. אחוז הלחות משתנה, אם כי לרוב ניתן למצוא לחות בינונית. האזור הגבוה ביותר ברובע כולל אקלים טרופי קר עם גשמי קיץ.
גאולוגיה
כל השטח של סוצ'ימילקו הוא חלק מתת-מחוז 57 "אגמים והרי געש של אנאוואק" (Lagos y Volcanes del Anáhuac), השייך למחוז הגאולוגי "הציר הגעשי החדש" (Eje Neovolcánico). פני השטח מאופיינים בחמש מערכות טופוגרפיות, כאשר זו של הר געש שכבתי היא השולטת ומהווה 42% משטח סוצ'ימילקו. מערכת זו תואמת את המערך של הפסגות של שוצ'יטפק וצומפול, כמו גם את המדרון הנרחב של הר הגעש טאוהטלי. עוד 27% מהשטח מסווג כרמה געשית או כבתרונות. שטח זה משתרע למרגלות הר הגעש צומפול והר טלאקואייאיי במרכז הדרומי של טריטוריית סוצ'ימילקו. שאר האזור מחולק לשלושה סוגים של מישורים: 18% מהווים את נפת האגמים, היכן שהיה בעבר אגם סוצ'ימילקו ובה נמצאים הגנים הצפים של ימינו. עוד 12% מכלל השטח מסווג כמישור סחף על חוף האגם ומסמן את המעבר בין ההר לעמק. ביצה מלוחה על הגבול בין סוצ'ימילקו לטלאוואק ואיסטאפלפה מהווה את ה-1% הנותר ומשתרעת על קצת פחות מקילומטר רבוע אחד.
רוב פני השטח נוצרו ברביעון. קצת יותר מ-87% מפני השטח של הרובע ניתן לייחס לתור זה. האגם המקורי ואדמת הסחף מהווים 61% מהשטח. סוגי הקרקע העיקריים הם פאוזם (אנ') והיסטוסול (אנ'). האזורים ההרריים נוצרים מסלעים געשיים כמו בזלת וטוף. חלקים ישנים יותר התרוממו בקנוזואיקון, לדוגמה הרכס האמצעי והגבוה של הר הגעש טאוהטלי והרמה שבין פסגת שוצ'יטפק ורכס הרי אחוסקו (Ajusco). בנויים בעיקר ממצע אנדזיטי.
אטרקציות
- הגנים הצפים - "הגנים הצפים" הם יעד פופולרי הן לתושבים והן לתיירים. הם מורכבים מרשת של תעלות שנוצרו באופן מלאכותי באורך כולל של כ-150 ק"מ ואיים של רפסודות נטועות (צ'ינאמפה (אנ')) מכוסות בבוץ מקרקעית האגם, ששורשיהן מגיעים לקרקעית.
- כיום הגנים משמשים לבילויים, לפעילויות תיירותיות, אך גם שוב כאזור גידול חקלאי ובכך לפי מטרתם המקורית. השימוש בבוץ הפורה הפך אותו לאחת מצורות הגידול היעילות ביותר שפותחו אי פעם ואִפשר יבולים כל השנה.
- המקום מפורסם גם בזכות שוק הפרחים שלו וסירות הטרחינרה (trajinera), סירת הטיול הצבעונית, אותן אפשר לשכור יחד עם מדריכים במקום.
- מוזיאון דולורס אולמדו (Museo Dolores Olmedo) – מוזיאון לאומנות השוכן בנפת "לה נוריה" (La Noria) ומכיל את האוסף הפרטי הגדול ביותר של יצירותיה של האומנית המקסיקנית פרידה קאלו, המוצג בתערוכה קבועה לצד יצירות אמנות נוספות.
- אי הבובות – אי הבובות (אנ') פתוח לתיירות מאז אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. אלפי בובות מרוטשות חלקית נתלו על עצי האי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
32440711סוצ'ימילקו