סבכי ערבות
 סבכי ערבות
| |
|---|---|
,_Fuerteventura_(40758233564).jpg)
סבכי ערבות זכר מהתת-מין C.c.conspicillata, בריסל, בלגיה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | סבכיים |
| סוג: | Curruca |
| מין: | סבכי ערבות |
| שם מדעי | |
 Curruca conspicillata
| |
.jpg)
סִבְּכִי עֲרָבוֹת (שם מדעי: Curruca conspicillata) הוא מין של ציפור שיר מהסוג Curruca, לשעבר תחת הסוג סבכי (Sylvia).
בישראל הוא יציב שכיח אך מקומי ביותר בשטחי בתה וגריגה באזור החבל הים-תיכוני, בספר המדבר דרומה עד צפון ומערב הנגב, ובחרמון. מחוץ לעונת הקינון נודד לאזורים נמוכים יותר, בעיקר לערבה ולבקעת הירדן.[1]
טקסונומיה ואטימולוגיה
הסוג Curruca הוצג בידי חוקר הטבע הגרמני יוהאן מתאוס בכשטיין בשנת 1802. המין הטיפוסי בסוג (Curruca curruca) הוחלט להיות סבכי טוחנים.[2][3][4] שם הסוג Curruca מגיע ממילה לטינית שמשמעותה "ציפור קטנה בלתי מזוהה" שטבע המשורר הרומאי יובנאליס.[5] הסוג Curruca פוצל מהסוג Sylvia ב-2014 בעקבות מחקר פילוגנטי שפורסם ב-2011,[6] והפיצול מוכר כיום על ידי רוב הרשימות.[7]
שם המין הספציפי conspicillata הוא מלטינית conspicillum - מקום להסתכל ממנו, משמעות שוות ערך ל"משקפיים",[8] בדומה גם לשם העממי באנגלית שלו, "סבכי ממושקף" (Spectacled warbler).
יחסיו הפילוגנטיים המדויקים של מין זה לא נקבעו בוודאות. נראה שמראה הביניים שלו, מלבד טבעת העין הלבנה האוטפומורפית (תכונה נגזרת הייחודית לטקסון), מעיד על מיקומו בצורה סבירה. נקבע כי לכל הפחות, זהו לא קרוב-משפחתו החי הקרוב ביותר של סבכי טריסטמי.[9][10]
תת-מינים
ישנם שני תת-מינים מוכרים:[11][12]
- C. c. conspicillata (טמינק, 1820) - מקייץ בדרום-מערב עד דרום אירופה, צפון-מערב אפריקה, וטורקיה עד ירדן; חורף במערב הסהרה ומצרים.
- C. c. orbitalis (כולל כיום את C. c. Bella. וולברג, 1854) - בעיקר באיים האטלנטיים: מדיירה (קבוצת מערב מדיירה), כל האיים הקנריים הראשיים וכל האיים הראשיים של כף ורדה. (מלבד סאל; צפון-מרכז לדרום מקרונזיה, צפון אפריקה).
תפוצה ובית גידול
הוא מתרבה בצפון-מערב אפריקה, דרום-מערב אירופה מאיבריה ועד איטליה, ומזרחה יותר באיי הים התיכון ובאזורי החוף המזרחיים. הוא יציב בעיקר באפריקה, אך אוכלוסיות אחרות נודדות לחורף בטווח נרחב יותר בצפון ומערב אפריקה ובמצרים. הוא מזדמן נדיר לצפון ומערב אירופה.
מין זה מצוי גם בחלק מהאיים האטלנטיים. הוצע כי האוכלוסייה של איי כף ורדה שייכת לתת-המין C. c. orbitalis. התת-מין המשוער של הסבכים ממדיירה, C. c. bella, נכלל היום בדרך כלל בטקסון זה, וכך גם האוכלוסייה של האיים הקנריים, שם המין נפוץ למדי (למעט באל איירו), ומוכר בשם "zarzalero y ratonero".[13]
סבכי ערבות נמצא לעיתים קרובות באזורי שיחים נמוכים מאוד באזורים ים תיכוניים חמים יבשים בעיקר. הוא מעדיף את האזורים מכוסי השיחים הנמוכים והדלילים יותר האופייניים לגריגה פחות מפותחת, שטחי מלח ואזורים סמי-מדבריים. הוא מאכלס את השלבים הראשונים של רצף שלאחר שריפה, ויכול ליישב מחדש בית גידול שנה לאחר שריפה. באיים האטלנטיים, הגזע C. c. orbitalis תופס מגוון רחב יותר של בתי גידול, מאזורים שיחיים ועד אזורים מעובדים או מעובדים למחצה.[14]
קינון
עונת הקינון נמשכת מפברואר עד יוני על פני רוב תחום תפוצתו; אולם התת-מין C. c. orbitalis מתרבה ברוב החודשים למעט יוני ויולי. הזכר בונה לפעמים "קיני חיזור", אך שני הזוויגים בונים את קן הרבייה, שהוא בצורת גביע עמוק הבנוי בצורה רופפת מעשבים, גבעולים ועלים, ומרופד בפלומת צמחים רכים, שורשים דקים וקצת שיער. הוא ממוקם בשיח נמוך, בדרך כלל מגובה פני הקרקע ועד כ-60 ס"מ מעליה. בתטולה שלוש עד חמש ביצים בהירות ומנוקדות בכבדות.[14]
בישראל
הוא יציב בארץ בשטחי בתה בחבל הערבתי והמדברי, עם פיזור אוכלוסייה כתמי; כלומר הוא שכיח מאוד באזורים מסוימים ונעדר לגמרי מאחרים. הוא נודד מקומית מחוץ לעונת הקינון לאזורים נמוכים יותר, בעיקר לאזורי הערבה ובקעת הירדן. בחרמון הוא מצוי בחגורה הכר-קוצית עד לרום 2,100 מטר. באזור יהודה ושומרון הוא מוגבל לכיסי בתה המאופיינים בשיחי סירה קוצנית מפותחת וצפופה, בעיקר בגב-ההר וממזרח לקו פרשת המים. באזור הנגב הוא מקנן בצפיפות נמוכה, בעיקר באזור ירוחם–דימונה, רביבים–ניצנה וחולות מערב הנגב. תפוצתו אינה רציפה בשל קיטוע בתי הגידול על ידי שטחים נרחבים שאינם מתאימים לקינון.
בעבר, בתחילת המאה העשרים, עברה ככל הנראה אוכלוסיית סבכי הערבות תהליך של התפשטות צפונה ומערבה, לאזורים של בתות סירה קוצנית שנוצרו לאחר כריתת החורשים שהתרחשה בתקופה זו. בשנות השבעים נבלמה התפשטות זו והחלה מגמת נסיגה כתוצאה מפיתוח וייעור. במהלך שנות השבעים והשמונים חלה ירידה משמעותית עד כדי היעלמות אוכלוסיות מאזורים נרחבים בדרום הר חברון, השומרון, הכרמל, מזרח הגליל ודרום הגולן. בשל כך מוגדר סבכי ערבות כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בהסתמך על מגמת הירידה באוכלוסייה והצמצום בשטחי המחיה של המין, במיוחד בחבל הערבתי ובספר המדבר.[15]
תיאור
אלו הם סבכים קטנים מאוד וביישנים. לזכרים צבעים עזים יחסית לסבכיים, עם ניצוי בגוונים שבין סבכי קוצים לסבכי טריסטרמי. הם חומים מלמעלה עם גוון צהבהב-חום עד ורוד בהיר מלמטה, אברות הכנף חלודיות וגרון לבן. לזכרים בוגרים יש ראש אפור-תכלכל וטבעת עין לבנה, הנותנת למין את שמו המדעי והאנגלי. מבנה הגוף צר ועדין, עם זנב ארוך וכנפיים קצרות ומעוגלות. הנקבה והצעירים בעלי ראש אפור וחלקים תחתונים לבנים וגם להם כתם כנף חלודי. ניתן לבלבל בין האחרונים ומקביליהם הן אצל סבכי קוצים והן אצל סבכי רונן, והזיהוי ביניהם קשה בשטח.
בשדה הוא נוהג לדלג בזריזות משיח לשיח, תוך זקירות של הזנב מעלה מדי פעם. קריאתו היא טרטור צורם החושפת בדרך כלל את הימצאותו בשטח. השירה היא פטפוט גבוה ומהיר.
התזונה מורכבת בעיקר מפרוקי-רגליים קטנים, זחלי חרקים וביצים; אך הוא גם מלקט פירות גרגיריים ולעיתים אף צוף, בעיקר מחוץ לעונת הקינון.
סטטוס
מגמות השינוי באוכלוסייה העולמית לא ידועות, אך מוערכות כיציבות, ובנוסף תפוצתו נרחבת. בשל כך, האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) סיווג את רמת הסיכון של המין כ"ללא חשש".
באירופה מעריכים שהאוכלוסייה המקננת מונה 166,000–450,000 זוגות, מה שמתרגם ל-332,000–901,000 פרטים בוגרים. אירופה מהווה כ-35% הטווח התפוצה העולמי, כך שהערכה ראשונית ביותר של גודלה של כלל האוכלוסייה העולמית עומדת על כ-948,000–2,575,000 פרטים בוגרים.[14]
גלריה
-
זכר בוגר, C. c. orbitalis, לאס פאלמאס, האיים הקנריים -
-
נקבה, C. c. orbitalis, לאס פאלמאס, האיים הקנריים -
.jpg)
קישורים חיצוניים
- מידע על המין סבכי ערבות, מאתר של ציפורי מדיירה
- גיול וקביעת זוויג (PDF; 4.5 MB) by Javier Blasco-Zumeta & Gerd-Michael Heinze
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של סבכי ערבות, באתר eBird
- הקלטות אודיו של סבכי ערבות, באתר xeno-canto
הערות שוליים
- ^ דותן יושע, סבכי ערבות, באתר הצפרות הישראלי
- ^ Bechstein, Johann Matthäus (1802). Ornithologisches Taschenbuch von und für Deutschland, oder, Kurze Beschreibung aller Vögel Deutschlands für Liebhaber dieses Theils der Naturgeschichte (בגרמנית). Leipzig: Carl Friedrich Enoch Richter. p. 165.
- ^ Mayr, Ernst; Cottrell, G. William, eds. (1986). Check-List of Birds of the World. Vol. 11. Cambridge, Massachusetts: Museum of Comparative Zoology. p. 270.
- ^ Dickinson, E.C.; Christidis, L., eds. (2014). The Howard & Moore Complete Checklist of the Birds of the World. Vol. 2: Passerines (4th ed.). Eastbourne, UK: Aves Press. p. 510. ISBN 978-0-9568611-2-2.
- ^ Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. p. 125. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ Voelker, Gary; Light, Jessica E. (2011). "Palaeoclimatic events, dispersal and migratory losses along the Afro-European axis as drivers of biogeographic distribution in Sylvia warblers". BMC Evolutionary Biology. 11 (163): 163. doi:10.1186/1471-2148-11-163. PMC 3123607. PMID 21672229.
- ^ Lepage, Denis. "Avibase - The World Bird Database". נבדק ב-17 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 117, 376. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ Helbig, A. J. (2001): Phylogeny and biogeography of the genus Sylvia.
- ^ Jønsson, Knud A. and Fjeldså, Jon (2006): A phylogenetic supertree of oscine passerine birds (Aves: Passeri).
- ^ Spectacled Warbler, Curruca conspicillata (Temminck, 1820), observation.org
- ^ Sylvia conspicillata Temminck, 1820, Taxonomic Serial No.: 563189, Integrated Taxonomic Information System
- ^ Álamo Tavío, Manuel (1975): "Aves de Fuerteventura en peligro de extinción(הקישור אינו פעיל, May 2018)".
- ^ 14.0 14.1 14.2 Spectacled warbler, Curruca conspicillata, Bird life Datazone
- ^ אסף מירוז, אבנר רינות, יואב פרלמן, עזרא חדד, יוסף כיאט, טוביה קאהן, ליאור כסלו, רעי סגלי, אייל שוחט, עדו צורים, נעם וייס, סבכי ערבות מתוך הרשימה האדומה, באתר הערכות הסיכון לטבע בישראל, רט"ג
35422046סבכי ערבות