הנשיא הנבחר של ארצות הברית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנשיא הנבחר של ארצות הברית
איוש נוכחי דונלד טראמפ
תאריך כניסה לתפקיד 6 בנובמבר 2024
דרכי מינוי הבחירות הכלליות לנשיאות
תחום שיפוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
משך כהונה קצוב התקופה שבין פרסום תוצאות הבחירות לבין השבעת הנשיא (75 יום)
איוש אחרון ג'ו ביידן

הנשיא הנבחר של ארצות הברית (באנגלית: President-Elect) הוא האדם שזכה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, אך טרם נכנס לתפקידו כנשיא ארצות הברית. אין אזכור מפורש בחוקה האמריקאית למעמדו ולסמכותיו של הנשיא הנבחר[1] וזה למעשה מונח לא רשמי שמשמש בעיקר את התקשורת האמריקאית.[2] נשיא מכהן שזכה בבחירות בקדנציה שנייה בדרך כלל איננו מכונה בתקשורת "הנשיא נבחר" מאחר שהוא כבר בתפקיד הנשיא ואינו עומד להיכנס אליו.

מונח דומה משמש במקרה של סגן נשיא שטרם נכנס לתפקידו ונקרא בהתאם "סגן הנשיא הנבחר של ארצות הברית". כאשר סגן נשיא נאלץ לרשת את תפקיד הנשיא (לאור היותו הראשון בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית) כאשר הנשיא מת, התפטר או הודח, הסגן אינו מכונה "הנשיא הנבחר". כאשר סגן נשיא מכהן מתמודד ומנצח בבחירות לנשיאות הוא אכן מכונה "הנשיא הנבחר".

דונלד טראמפ הוא הנשיא הנבחר האחרון, וקיבל את התואר לאחר שניצח את קמלה האריס שהייתה סגנית הנשיא היוצא בבחירות לנשיאות שנערכו ב2024.

מתוך 46 נשיאים רק כ-37 נבחרו בבחירות, הנשיאים שכיהנו בתפקיד הנשיא אך לא נבחרו בבחירות היו: ג'רלד פורד שכיהן בתפקיד לאחר התפטרותו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, לינדון ג'ונסון שכיהן בתפקיד לאחר הירצחו של הנשיא ג'ון קנדי, הארי טרומן שירש את הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט לאחר מותו מדימום תוך-גולגולתי, ג'ון טיילר שירש את הנשיא ויליאם הנרי הריסון שמת מדלקת ריאות, מילרד פילמור ירש את הנשיא זאכרי טיילור לאחר שמת מדלקת בקיבה ובמעיים, אנדרו ג'ונסון שכיהן בתפקיד לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, צ'סטר ארתור שירש את הנשיא ג'יימס גרפילד לאחר הירצחו, תאודור רוזוולט שירש את הנשיא ויליאם מקינלי לאחר הירצחו וקלווין קולידג' שירש את הנשיא וורן הרדינג שמת מהתקף לב.

מעמד משפטי ותנאים נלווים

בעוד יום הבחירות במדינה מתקיים תמיד ביום שלישי הראשון בחודש נובמבר שאינו חל ב-1 בנובמבר, ההצבעה הרשמית של חבר האלקטורים מתקיימת רק באמצע דצמבר וההשבעה הנשיאותית מתקיימת במרבית המקרים ב-20 בינואר. ההוראה החוקתית היחידה הנוגעת ישירות לאדם שזכה בבחירות לנשיאות היא הצורך בזמינות להישבע.[1] במהלך התקופה שבין הבחירות עצמן לטקס ההשבעה, הנשיא הנבחר נערך באופן פעיל לביצוע חילופי התפקידים עם הנשיא היוצא (שלמעשה הפך לברווז צולע) וזאת על מנת להבטיח מסירה חלקה של המשרה.

לדברי מומחים משפטיים, השימוש בתואר "הנשיא הנבחר" הוא במרבית המקרים לא רשמי ורק מעיד על המועמד שצפוי לזכות בהצבעה חבר האלקטורים. עם זאת, המועמד אינו הופך רשמית לנשיא הנבחר עד לאחר סיום ספירת הקולות והתוצאות הסופיות בבחירות, לאחר מכן דרושה הצבעת חבר האלקטורים כדי לאשר את בחירתו של הנשיא ולבסוף הצבעת הקונגרס, שנערכת במרבית המקרים ב-6 בינואר ומאשרת באופן סופי את התוצאות.[3]

החוקה

החוקה לא כללה במקור את המונח "הנשיא הנבחר" ורק לאחר שהתווסף התיקון ה-20 של החוקה החל השימוש במונח, בתיקון ה-20 יש הוראות המתייחסות למקרים שבהם הנשיא הנבחר אינו יכול להישבע אמונים במהלך טקס ההשבעה או אינו זמין לכך, סעיף 3 שבתיקון קובע כי כאשר הנשיא הנבחר אינו מצליח להגיע בצורה כלשהי (מחלה או כל דבר אחר שמונע ממנו להישבע) סגנו יהפוך לנשיא בפועל ב-20 בינואר עד אשר הנשיא הנבחר יהיה כשר לתפקד כנשיא.

חוק העברת הנשיאות

הנשיא ג'ורג ווקר בוש מארח את הנשיא הנבחר ברק אובמה לפגישה המסורתית יום לאחר הבחירות בבית הלבן.

כמו כן הנשיא הנבחר עשוי גם להיקבע עוד לפני ההודעה הרשמית על תוצאות הבחירות וזאת על ידי מנהלו (ה-Administartor) של הגוף הקרוי "מינהל השירותים הכלליים" GSA (אנ') וזאת על פי חוק העברת הנשיאות (1963). חוק זה מסמיך את המנהל של מינהל השירותים הכלליים להוציא "מכתב וודאות". מכתב זה מזהה את הזוכים לכאורה של הבחירות הכלליות בנובמבר; זה מאפשר לנשיא הנבחר, סגן הנשיא הנבחר וצוותי המעבר למטרות קבלת מימון מעבר פדרלי, שטחי משרד ושירותי תקשורת לפני תחילת הממשל החדש והשבעת הנשיא ב-20 בינואר.

תנאים נלווים

הנשיא הנבחר וסגן הנשיא הנבחר מאובטחים על ידי השירות החשאי של ארצות הברית. מאז רצח רוברט פ. קנדי ב-1968, מועמדים מהמפלגות הגדולות זוכים להגנה כזו גם במהלך מערכת הבחירות.

תהליך העברת השלטון (Transition)

היסטוריה

תהליך המעבר מתחיל כאשר מתמודדים מובילים לנשיאות מקימים צוות מעבר כדי להתחיל בתכנון תוכניות ראשוניות לבניית ממשל וקבלת הנשיאות אם ייבחרו. זה יכול להתקיים בכל עת לפי בחירת המועמד. בשנת 2008, הקמפיין לנשיאות של מועמד המפלגה הדמוקרטית, ברק אובמה, החל בתכנון בלתי פורמלי של מעבר אפשרי לנשיאות מספר חודשים לפני יום הבחירות. צוות המעבר של אובמה, שנקרא "פרויקט המעבר של אובמה-ביידן", ניתח את מאמצי המעבר הקודמים, את פעולתן של סוכנויות ממשלתיות פדרליות, ואילו עמדות עדיפות צריך למלא תחילה על ידי הממשל הנכנס.

באפריל 2012, לפני שמיט רומני הפך למועמד המפלגה הרפובליקנית, הקמפיין לנשיאות רומני החל לתכנן מעבר אפשרי. צוות המעבר של רומני הכין תוכניות נרחבות להעברת השלטון, שנקרא "פרויקט המוכנות של רומני", שכללה גם אג'נדה חקיקתית ל-200 הימים הראשונים של ממשל רומני.[4]

במהלך הבחירות לנשיאות 2016, דונלד טראמפ החל להרכיב את צוות המעבר שלו במאי, לאחר שהפך למועמד הרפובליקני לכאורה. יריבתו, הילרי קלינטון, פיגרה בהקשר זה, ולא הקימה צוות עד אוגוסט, שהיה לאחר שהפכה למועמדת הדמוקרטית.[5]

לפני הבחירות

פעילויות מפתח בשלב זה שלפני הבחירות כוללות: קביעת יעדים למעבר; הרכבה וארגון צוות צוות המעבר המרכזי; הקצאת אחריות בין הצוות והקצאת משאבים וכוח אדם לכל זרם עבודה ליבה; פיתוח תוכנית עבודה ניהולית כוללת שתדריך את הצוות בכל תהליך המעבר; ויצירת קשרים עם הקונגרס, הממשל היוצא, מינהל השירותים הכלליים, המשרד לאתיקה ממשלתית, ה-FBI והמשרד לניהול כוח אדם כדי לעודד שיתוף מידע ולהתחיל בתהליך הסיווג הביטחוני לצוות נבחר.[6]

הצהרת הנשיא היוצא

שלב המעבר בפועל מתחיל מיד לאחר הבחירות לנשיאות (ללא סכסוכי בחירות) כאשר נשיא מכהן אינו נבחר מחדש או מסיים כהונה שנייה. במקרה של המעבר בין אובמה לטראמפ, ביום שלאחר הבחירות, 9 בנובמבר 2016, הנשיא היוצא ברק אובמה מסר הצהרה מגן הוורדים של הבית הלבן, בה הודיע כי שוחח בערב הקודם עם (זוכה הבחירות לכאורה) דונלד טראמפ והזמין אותו רשמית לבית הלבן לדיונים כדי להבטיח "שיש מעבר מוצלח בין הנשיאות שלנו". אובמה אמר שהוא הורה לצוותו "ללכת אחרי הדוגמה" של ממשלו של ג'ורג' וו. בוש ב-2008, שלדבריו "לא יכול היה להיות מקצועי יותר או אדיב יותר לוודא שיהיה לנו מעבר חלק".[7]

שלב זה של התהליך נמשך בין 72 ל-78 ימים, ומסתיים ביום ההשבעה. במהלך תקופה זו, על צוות המעבר לטפל בזרימת צוותי הקמפיין וכוח אדם נוסף לפעילות היומיומית ולהיערך להשתלטות על תפקידי הממשלה. פעילויות מפתח בשלב זה כוללות איוש לשכת הנשיא הנבחר; פריסת צוותי בדיקה של סוכנויות פדרליות; בניית סדר היום ולוח הזמנים של הניהול והמדיניות של הנשיא הנבחר.

מינויים

בדרך כלל, נוהגים מזכיר מחלקות הקבינט של ומינויים פוליטיים בדרג גבוה של הנשיא היוצא להגיש את התפטרותם ביום ההשבעה (20 בינואר) של נשיא חדש. גם סגני המזכירים צפויים להגיש את התפטרותם, אך לרוב מתבקשים להישאר בתפקיד ממלא מקום עד לאישור הסנאט על המזכיר החדש.

תדרוכים מודיעיניים

אחד השלבים החשובים ביותר של העברת השלטון לנשיא הנבחר הוא התקציר היומי של הנשיא (מוכר גם כ-President’s Daily Brief. PDB) אותו מקבל כל בוקר גם הנשיא המכהן בכל יום בכהונתו.[8] התקציר הוא סיכום סודי ביותר של המודיעין האמריקאי ואירועי העולם; התקציר כולל תדריכים על יכולות המודיעין של ארצות הברית, מבצעים חשאיים, כמו גם תדרוך על הסמכויות שיש לנשיא כמפקד העליון של הכוחות המזוינים על התוכניות של הצבא, במיוחד על התוכניות להשתמש בנשק גרעיני.[9] את התדריך מכין משרד ראש המודיעין הלאומי.

חלוקת התדריך היומי נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של הנשיא היוצא.[10]

שימוש במונח

במספר נאומים ומסיבות עיתונאים שערך ב-2008 הנשיא הנבחר, ברק אובמה נפרסה מאחוריו כרזה עם הכיתוב "משרד הנשיא הנבחר".[11] הוא השתמש במונח גם באתר האינטרנט שלו.[12] הנשיא הנבחר הבא אחריו, דונלד טראמפ, עשה שימוש דומה במונח מ-11 בינואר 2017 עד השבעתו.[13]

הנשיא הנבחר וסגן הנשיא הנבחר מקבלים הגנה בעזרת השירות החשאי של ארצות הברית.[14][15] מאז ההתנקשות ברוברט קנדי במהלך התמודדותו בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ב-1968, הוחלט כי כל מועמדי המפלגות הגדולות יהיו זכאים להגנה במהלך כל מערכת הבחירות בה הם מתמודדים, היות שכל אחד מהם עשוי להיות הנשיא הבא של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנשיא הנבחר של ארצות הברית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Bomboy, Scott (6 בינואר 2017). "What constitutional duties are placed on the President Elect?". National Constitution Center. אורכב מ-המקור ב-14 בנובמבר 2020. נבדק ב-15 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Bolster, Karina (10 בנובמבר 2020). "Decision 2020: The meaning behind 'President-elect'". NBC12.com. אורכב מ-המקור ב-14 בנובמבר 2020. נבדק ב-14 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Kim, Noah Y. (16 בנובמבר 2020). "What do we mean when we call Joe Biden the president-elect?". Tampa Bay Times/Politifact. נבדק ב-18 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ https://www.facebook.com/MikeAllenPolitico, How Mitt Romney would govern, POLITICO, ‏2012-10-25 (באנגלית)
  5. ^ https://www.facebook.com/politico, Salazar to lead Clinton’s transition team, POLITICO, ‏2016-08-16 (באנגלית)
  6. ^ Center for Presidential Transition, [https://www.govexec.com/media/gbc/docs/pdfs_edit/011916cc1.pdf Presidential TRANSITION GUIDE], ‏ינואר 2016
  7. ^ President Obama Full Speech on Donald Trump Win, נבדק ב-2023-07-13
  8. ^ Only verified intelligence? A look at presidents' briefings, AP News, ‏2020-07-03 (באנגלית)
  9. ^ יואל ביטלמן, 'מזוודת הפוטבול' ו'הספר השחור': כך יהפוך טראמפ לאיש החזק בתבל, באתר בחדרי חרדים, 15 בנובמבר 2016.
  10. ^ Barnes, Julian E. (2020-11-30). "Biden begins receiving intelligence briefings as president-elect". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-07-13.
  11. ^ Stanley, Alessandra (8 בנובמבר 2008). "Donning the Presidential Mantle to Brave a Storm of Questions on the Economy". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-14 בנובמבר 2020. נבדק ב-20 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Office of the President Elect". change.gov. אורכב מ-המקור ב-8 בנובמבר 2008. נבדק ב-2 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Houpt, Simon (11 בינואר 2017). "Trump's answer to press seeking substantive response: 'I won'". The Globe and Mail. אורכב מ-המקור ב-14 בנובמבר 2020. נבדק ב-12 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ ברק אובמה עריק?, באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2008
  15. ^ דיווח: השירות החשאי מתכונן להגביר את האבטחה סביב ג'ו ביידן, באתר בחדרי חרדים, 6 בנובמבר 2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39931822הנשיא הנבחר של ארצות הברית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הנשיא_הנבחר_של_ארצות_הברית&oldid=2725405"