נקר סורי

נַקָּר סורי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	נקראים
משפחה:	נקריים
סוג:	Dendrocopos
מין:	נקר סורי
שם מדעי
	Dendrocopos syriacus
תחום תפוצה

נַקָּר סוּרִי (שם מדעי: Dendrocopos syriacus) הוא עוף ממשפחת הנקריים, המשפחה הגדולה בסדרת הנַּקָּרָאִים. נקר זה הוא קרובו של המין נקר עקוד מיערות אירואסיה.

אזור התפוצה של הנקר הסורי משתרע מדרום-מזרח אירופה עד איראן, ומשם התפשט גם לצפון-מערב אירופה. הנקר יציב בכל תחומי המחיה שלו, ומצוי גם בישראל.

אורכו של הנקר הסורי 22–25 סנטימטרים, אורך מוטת כנפיו 34–39 סנטימטרים, ומשקלו עד 80 גרם. חלקי הגוף העליונים שחורים מבריקים, החלקים התחתונים לבנבנים-צהבהבים, ולסוככות הזנב התחתונות ולתת-שת גוון אדמדם. נוצות הכנפיים מפוספסות שחור-לבן, צדי הראש והצוואר לבנים, ועל הכתף כתם לבן בולט. הזכר נבדל מהנקבה בכתם האדום שעל עורפו. אצל הצעירים המצח אדום ועל החזה כתם אדמדם. מקורו של הנקר ארוך, בצבע שחור-אפור. רגליו חזקות בצבע אפור-ירוק עם ארבע אצבעות – שתיים פונות קדימה ושתיים פונות לאחור.

על שלוש נוצות הזנב החיצוניות נקודות לבנות מעטות, הנחשפות רק כאשר הזנב הקצר והנוקשה נפרש, כדי לשמש תמיכה בזמן טיפוס.

מאפיין ייחודי של הנקר הסורי ושל שאר הנקראים הוא לשונו הארוכה והדביקה, המסתיימת בזיזים דמוי קרס.

בית גידול והתנהגות

הנקר הסורי שוכן באזורי חורש, ביערות ובמטעים, וכן בשטחים עירוניים שיש בהם עצים. הוא מוצא את רוב מזונו בגזעי עצים זקנים ורקובים, שגם משמשים לו כאתרי קינון. על אף צבעיו הבולטים קשה להבחין בו כשהוא מוסתר בעלוות העץ, ונוכחותו מתגלה כשהוא נוקש על גזע העץ במקורו, בתיפוף מהיר וקצבי הנשמע למרחק גדול. נקישות אלה, שהקנו לנקר את שמו, ממלאות תפקיד כפול: הן מאפשרות לו לאתר זחלי חרקים המצויים מתחת לקליפת העץ, ומשמשות גם כהכרזה טריטוריאלית וכקריאת זיהוי בין בני זוג. הנקר הסורי משמיע קול המזכיר מאוד את קריאת האזהרה של השחרור (כלומר ציוץ חד וקצר).

מעופו של הנקר גלי וקל, אך לרוב הוא עף למרחקים קצרים בלבד, ונמנע מלחצות שטחים פתוחים שאין בהם עצים. לאחר שנחת על עץ, הנקר מתקדם במעלה הגזע בניתורים חדים, כשרגל אחת שלוחה קדימה. הנקרים נחשבים עופות מועילים בדרך כלל, מאחר שהם ניזונים ממזיקים. עם זאת, הם גם גורמים נזק מסוים במנהגם לנקר צינורות השקיה וטפטפות.

מזון

מקור המזון העיקרי של הנקר הוא חרקים וזחלים, בייחוד זחלים של חרקים הקודחים בעצים כגון עשים וחיפושיות. תחילה הנקר מאתר מחילה של חרק בנקישות על גזע העץ, וחוצב בעץ במקורו כדי לפרוץ לתוכה. לאחר מכן הוא משתמש בלשונו הארוכה כדי לגשש אחר טרפו ולשלוף אותו.

כשחרקים אינם מצויים בשפע הנקר ניזון גם מפירות, זרעים ואגוזים, שאותם הוא מעביר לסדקים או חריצים בעץ כדי לפצח אותם.

קינון ודגירה

נקרים חוצבים חורי קינון בעצים רכים יחסית או רקובים, בהם אזדרכת, פקאן ואקליפטוס. בדרך כלל הם אינם עושים שימוש חוזר בחורי קינון ישנים, אך לעיתים קרובות הם חוצבים חורי קינון חדשים באותו עץ.

מפתח עגול בקוטר 5 סנטימטרים נמשכת מחילה אופקית, ולאחר כ-15 סנטימטרים היא פונה למטה ומתרחבת, ועשויה להגיע לקוטר של כ-10 סנטימטרים ולעומק של 40 סנטימטרים. את רוב עבודת החפירה מבצע הזכר. הנקבה מטילה את הביצים בתחתית הפיר, על מצע של שבבי עץ. גודל התטולה 3–7 ביצים לבנות בוהקות, שקוטרן 20X25 מילימטרים. שני ההורים דוגרים, אך בלילה דוגר רק הזכר. הגוזלים בוקעים לאחר כ-11 יום, עיוורים וללא פרווה, ושני ההורים משתתפים בהאכלתם. הם פורחים מהקן בגיל 24–25 ימים, אך ההורים ממשיכים לספק להם מזון עוד שבועות אחדים לאחר מכן.