נסים יושע

נסים יושע

ד"ר נסים יושע, 2008
לידה	3 במרץ 1933 ביטולה
פטירה	6 באפריל 2011 (בגיל 78) רחובות
מקום קבורה	רחובות
השכלה	מחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית
מקצוע	דיפלומט, מחנך וחוקר מחשבת ישראל
תפקיד	שגריר ישראל בחוף השנהב ובקפריסין
תואר	דוקטור

נסים יושע (3 במרץ 1933 - 6 באפריל 2011) היה חוקר מחשבת ישראל, מחנך ודיפלומט ישראלי. התמחה בהגות היהודית של האנוסים ששבו ליהדות.

ביוגרפיה

חייו האישיים ומשפחתו

יושע נולד בשנת 1933 בביטולה שבממלכת יוגוסלביה (בהמשך במקדוניה) למשפחה יהודית ספרדית שעלתה לארץ זמן קצר לאחר מכן. גדל והתחנך בירושלים, ונהג להתפלל בבית הכנסת יגל יעקב בו התפללו יוצאי ביטולה הלא היא מונאסטיר.

על חוויות ילדותו בלב ההווי היהודי ספרדי סיפר בריאיון לפורום תרבות הלאדינו, מתאריך 22.04.2010:

"כילד אני זוכר את ההווי היהודי-ספרדי של השבתות והחגים: החמין של שבת שהיינו מביאים אותו מהתנור לפני גמר התפילה, הכנת מבחר גדול של אטריות למיניהן בבית ופריסתן על המיטות המכוסות בסדינים לבנים,.שבת זכור שלפני פורים שנקראה 'שבת די פ'ולאריס', כאשר אכלנו ביצים קשות בתוך מאפה העשוי ככלוב, שבו ישבו שונאי ישראל, האזכרות לנפטרים שנראו על ידינו 'מילדאדוס', כאשר בירכנו את ברכות העץ, האדמה, שהכול ומזונות. ט"ו בשבט כאשר אכלנו גם חיטה מבושלת וממותקת, וקראנו 'לה שורה' (שורוק וסגול) לאמור ה'עשורה', השפעה מוסלמית על חג יהודי. לילות הסדר שבהם קראנו את כל ההגדה הן בעברית והן בלאדינו ובכללם הפיוטים שאף הושרו בשתי הלשונות. בליל ל"ג בעומר המה בית הכנסת מרוב מתפללים כאשר הודלקו מאות נרות בקעריות (קאראייה) של שמן על שם תנאים, אמוראים וחז"ל, וכל זה בהשפעת הקבלה. אז שרנו בדבקות את בר יוחאי נמשחת בשמן וכו'. כך גם נהגנו בשבועות כאשר קראנו את 'לה כתובה דה לה ליי', כלומר את כתובת התורה בעברית ובלאדינו. ובתשעה באב שישבנו על הרצפה בבית הכנסת וקראנו קינות בשתי השפות"

יושע למד בבית-הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית. כשהיה סטודנט לתואר ראשון בהיסטוריה וביחסים בינלאומיים, עסק בהוראה ובניהול בבית-ספר לנערים עובדים בירושלים. שלט בעברית, לאדינו, אנגלית, ספרדית, צרפתית, איטלקית ולטינית.

יושע היה נשוי לצילה ונולדו להם שלושה ילדים. בנם הבכור, עובד יושע, היה פרופסור בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב.

נפטר באפריל 2011 ברחובות, ונקבר שם.

בשירות החוץ

בשנת 1956 התקבל כצוער למשרד החוץ ולאחר הכשרה של שנתיים מילא יושע תפקידים שונים בשירות החוץ. היה מזכיר שני בשגרירות ישראל בהאג, מזכיר ראשון בשגרירות ישראל בסטוקהולם, קונסול כללי במילאנו, יועץ מדיני בשגרירות ישראל ברומא וממונה על השגרירות, קונסול כללי בסן-מארינו, שגריר ישראל בחוף השנהב, שגריר ישראל בקפריסין. שירותו במשרד נמשך 21 שנים.

במלחמת ששת הימים ואחריה הקים באיטליה את הארגון (UDAI (unione democratica amici d'Israele, האיחוד הדמוקרטי של ידידי ישראל, אשר פעלו בו נציגי כל המפלגות, להוציא את הקומוניסטים ואת הנאו-פשיסטים. ארגון זה פעל בהצלחה רבה לחיזוק הידידות לישראל באיטליה כולה. כאשר היה ממונה על השגרירות ברומא בשנת 1968 ניהל בהצלחה את המשא ומתן עם אלג'יריה, באמצעות איטליה, לשחרור מטוס אל על ונוסעיו שנחטפו על ידי החזית העממית מרומא לאלג'יריה. המטוס, צוותו וכל נוסעיו שבו לישראל בשלום.

בהיותו שגריר בקפריסין, בשנת 1976, דאג לחיזוק מעמדה של ישראל אצל הנשיא מקאריוס. אותו נשיא נמלט תחילה לעיר פאפוס שבמערב קפריסין, אחרי הפיכה צבאית נגדו ופלישת טורקיה לקפריסין.

פעילות חינוכית

עוד כשהיה סטודנט לתואר ראשון בהיסטוריה וביחסים בינלאומיים, עסק בהוראה ובניהול בבית-ספר לנערים עובדים בירושלים.

בשנת 1977, עם פרישתו ממשרד החוץ, התמנה לראש המרכז לשילוב מורשת יהדות ספרד והמזרח בחינוך ובתרבות. ההישג המשמעותי ביותר בפעילותו זאת היה הרחבת תחומי המחקר וההוראה על אודות קהילה זאת באקדמיה ובמערכת החינוך. יושע עמד בראש המרכז בשנים 1989-1977. במקביל שימש עמית מחקר במרכז דינור שליד האוניברסיטה העברית, היה חבר במועצה לתרבות ולאומנות, יו"ר המכון האקדמי "משגב ירושלים" וחבר במועצת יד בן-צבי.

עם פרישתו ממשרד החינוך והתרבות, בשנת 1989, התמסר יושע להשלמת השכלתו האקדמית ולהרחבת פעילותו בה. הוא למד לתואר שני באוניברסיטה העברית בחוג למחשבת ישראל, והשלים את השכלתו לתואר השלישי באוניברסיטה העברית. בשנים 2000-1994 נמנה עם צוות מקימי שלוחת רחובות של הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית והיה ממנהלי התוכנית. הוא הִרצה בשלוחה זו ובפקולטה לחקלאות במחשבת ישראל במסגרת התוכנית ללימודי היהדות ולימודי העשרה.

בשנת 2003 התמנה לעמית מחקר במרכז מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן.

ארגון יוצאי מקדוניה בישראל

בין השנים 1999–2003 עמד בראש העמותה של דור ההמשך של יוצאי מקדוניה בישראל. במסגרת זאת ניהל מאבק ציבורי שמטרתו הייתה לבטל את האנדרטה שהוקמה ב-"יער בולגריה" של קק"ל (ליד חרובית וכפר מנחם) לכבוד מלך בולגריה בוריס השלישי, שהיה בן בריתו של היטלר במלחמת העולם השנייה.

האנדרטה הוקמה על ידי פעילים של יוצאי בולגריה בארצות הברית שרצו להנציח את העובדה שיהדות בולגריה גופה לא נשלחה למחנות ההשמדה. ברם, בוריס וממשלתו היו אחראים לשילוחם לטרבלינקה במעבורות וברכבות בולגריות של 11,343 יהודי תראקיה (יוון לשעבר), מקדוניה הווארדרית (לשעבר ביוגוסלביה) והעיר פירוט (לשעבר אף היא ביוגוסלביה). שטחים אלה נמסרו על ידי היטלר לשלטונה הישיר של בולגריה באפריל 1941 ועד ספטמבר 1944 הם היו חלק בלתי נפרד של "בולגריה המאוחדת" הרחבה.

כתוצאה מפעילות העמותה בראשותו של ד"ר יושע, הקימה קק"ל ועדה בראשות השופט ד"ר משה בייסקי לבירור הנושא. החברים האחרים בוועדה היו איש הציבור אריה לובה אליאב ופרופ' דליה עופר מהאוניברסיטה העברית. ביולי 2000 פסקה ועדת בייסקי כי יש לסלק את אנדרטת בוריס ולהקים במקומה אנדרטה לזכר הנספים שהושמדו בטרבלינקה ולזכרם של הבולגרים שסייעו להישרדותם של יהודי בולגריה הישנה. ואכן, הוקמה אנדרטה חדשה ביער בולגריה, על-פי החלטת הוועדה.

פרטי הפרשה מתועדים בספרו של ניר ברוך (עורך), השמדה והישרדות בבולגריה המאוחדת, שיצא לאור בשנת 2003 על ידי העמותה לחקר הקהילות היהודיות בבלקן ולהנצחתן.

פרסומים

ד"ר יושע פרסם מאמרים פובליציסטיים, חינוכיים ומדעיים שונים. ספרו "מיתוס ומטאפורה - הפרשנות הפילוסופית של הירירה לקבל האר"י", שיצא לאור בשנת תשנ"ד בהוצאת הספרים ע"ש מאגנס ומכון בן-צבי, זכה בפרס יצחק בן-צבי לשנת תשנ"ה.

יושע תרגם מכתבי היד הספרדיים מהמאה ה-17 לעברית את כתבי הרב אברהם כהן דה-הירירה ("בית אלהים" ו"שער השמים") שיצאו לאור בשנת תשס"ב במכון בן-צבי. עניינו העיקרי במחקר הוא בתרומתם של צאצאי האנוסים למחשבת ישראל.

עורך משנה של ניר ברוך (עורך), "השמדה והישרדות בבולגריה המאוחדת", תל אביב תשס"ג, העוסק בשואת יהודי תראקיה ומקדוניה בשנת תש"ג תחת משטר הכיבוש הבולגרי.

בשנותיו האחרונות עסק בההדרת כתבי אברהם מיכאל קרדוזו (לדעתו של יושע יש לאיית שם זה "קארדוֹסוֹ" - Cardoso), אנוס לשעבר שחזר ליהדות והיה מראשי התנועה השבתאית במאה הי"ז. כמו כן עסק אז בהכנה לדפוס של ספר מסכם על דמות זו ותרומתו למחשבת ישראל, בשם "אנוס בחבלי משיח" (עם שתי המשמעויות של חבלים: עבותות וייסורים).

קישורים חיצוניים

• נסים יושע, אתר יד ושם
• רשימת פרסומיו ברמב"י - רשימת מאמרים במדעי היהדות

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32161900נסים יושע