נחמיה לבנון
 | |
| נחמיה לבנון בעת שירותו במוסקבה | |
| לידה |
23 במרץ 1915 לטביה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
2 בספטמבר 2003 (בגיל 88) ישראל  |
| תאריך עלייה | 1938 |
| כינוי | ניומק'ה |
| השתייכות |
 המוסד נתיב |
| תקופת הפעילות | 1953–1982 (כ־29 שנים) |
| תפקידים בשירות | |
| שליח בברית המועצות ובארצות הברית, ראש נתיב | |
נחמיה לבנון (23 במרץ 1915 – 2 בספטמבר 2003) היה איש קהילת המודיעין הישראלית, דיפלומט, וראש ארגון "נתיב" וממייסדי קיבוץ כפר בלום.
קורות חייו
תחילת דרכו
?נולד בשם ניומה לוויתן ב-1915 ליוסף לוויתן ולברטה לבית הרב גבריאל איליון בעיירה רויינה (Rūjiena) שבלטביה. אביו, שהיה מנהל מפעל ממתקים וסייע למהפכנים הקומוניסטים במחתרת, נמלט לרוסיה בעקבות מלחמת האזרחים ברוסיה ונהרג שם. אמו, סבתו, אחותו ובני משפחתה נדדו עמו לעיר פרם שבהרי אורל והגיעו לאחר מכן לפטרוגרד, שבה החל נחמיה את בית הספר היסודי. בשנת 1922 עברה האם עם ילדיה לטאלין, בירת אסטוניה, שם התגוררה משפחתה. בשנת 1931 הקים בטאלין, בעקבות הכשרה שקיבל משליח מלטביה, סניף של תנועת הנוער נצ"ח. בשנת 1932 סיים את לימודיו בגימנסיה היהודית ויצא עם נערים ונערות נוספים לחוות הכשרה בטאלין, כהכנה לעלייה לארץ ישראל. במקביל שימש כרכז תנועת נצ"ח באסטוניה. בשנים 1935–1937 עבר לריגה ושימש תחילה מדריך ורכז שכבת "הצופים" ולאחר מכן כראש סניף נצ"ח שם ("ראש לגיון ריגה"). בשנת 1937 יצא לארץ ישראל ועבר דרך וינה, שם הדריך מדריכים של נצ"ח.
בפברואר 1938 עלה לארץ ישראל, הגיע לקיבוץ אפיקים, והצטרף לגרעין "הקיבוץ האנגלו-בלטי". הגרעין עבר בנובמבר אותה שנה לבנימינה ובשנת 1941 עלה להתיישב בעמק החולה, שם עיבד אדמות של הקק"ל. ב-1941 התיישב עם הגרעין בתל נעמה (משק שוורץ) שבעמק החולה. בסוף אוקטובר 1943 נישא לבבה לבית לוין וב-10 בנובמבר הניח יחד עם שאר חברי הגרעין את אבן הפינה לקיבוץ כפר בלום.
בין השנים 1946–1948 שימש בלונדון כשליח של תנועת הבונים באנגליה.
בין השנים 1950–1953 שימש כמרכז המשק בכפר בלום.
פעילותו ב"נתיב"
ב-1953 גויס ל"מוסד" על ידי איסר הראל, ונשלח לארגן פעילות בקרב יהודי ברית המועצות, כולל דרכים לעלייתם ארצה. לצורך הסתרת מוצאו עברת את שמו ל"נחמיה לבנון". תחילה פעל מסטוקהולם, עד חידוש היחסים עם ברית המועצות ביולי אותה שנה ובנובמבר אותה שנה הגיע למוסקבה לאחר שהתמנה כנספח חקלאי בצירות ישראל שם – תפקיד ששימש מסווה לפעילותו במסגרת ארגון "נתיב". לבנון הציב את היעד ליצור קשר עם יהודים בכל רחבי ברית המועצות, להעביר להם מידע חיוני על ישראל והיהודים ולספק להם תשמישי קדושה, ספרים ומזכרות וכן לדאוג להגנה עליהם מפני פעילויות אנטישמיות.
בסתיו 1956, לאחר שהואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית" והוכרז כאישיות בלתי רצויה בברית המועצות, נאלץ לשוב לישראל יחד עם עוד שני אנשי שגרירות (משה סלע ומשה קהת). הוא המשיך את פעילותו מישראל, שכללה את הקמת יחידת ההסברה "בר" במסגרת ארגון נתיב. "בר" שלחה שליחים לנציגויות הדיפלומטיות של ישראל בלונדון, פריז וניו-יורק ואלה ארגנו פעילויות במערב להגברת המודעות שם למצבם של יהודי ברית המועצות. פעילויות נוספות שיזם לבנון היו ניצול ביקורם של מנהיגי ברית המועצות בבריטניה להעלאת שאלות בנושא היהודים בידי המארחים וכן הוצאת משלחת של רבנים אורתודוקסים מארצות הברית לברית המועצות, שסיפקה מידע אמין על מצבם האמיתי של אלה שם.
עד שנת 1959 שימש במקביל כמזכיר כפר בלום. בשנת 1960 ארגנה מחלקת "בר" בפריז ועידה בינלאומית שבה דנו אינטלקטואלים במצבם של יהודי ברית המועצות.
בין השנים 1962–1964 שימש שוב כמזכיר כפר בלום. ב-1965 התמנה לציר יועץ בשגרירות ישראל בארצות הברית, בתפקיד זה היה גם שליח "נתיב". הוא פעל להעלאת המודעות הציבורית בארצות הברית למצבם של יהודי ברית המועצות וניסה להשפיע על פוליטיקאים אמריקאים שילחצו על המשטר הסובייטי לשפר את יחסו ליהודים ולאפשר לאלה הרוצים בכך לעלות ארצה. הוא שימש בתפקיד זה עד סוף שנת 1969.
בינואר 1970 התמנה לעמוד בראש ארגון "נתיב", במקום שאול אביגור. בתקופתו גברה הפעילות הציונית ברחבי ברית המועצות, מאסרם של פעילים יהודיים עורר הד בארץ ובעולם. בתקופה זו פעל הארגון גם למניעת נשירת יהודים מווינה לארצות אחרות.
לבנון עמד בראש הארגון במשך 12 שנים. בתקופתו התחולל המהפך הפוליטי ב-1977 ולמרות היותו מינוי של ממשלת המערך, כמו כל המינויים הקודמים לו בראשות הארגון, החליט מנחם בגין להשאירו בתפקיד, כדי להוכיח כי עובדי מדינה אינם מתחלפים אם הם טובים.
לאחר יציאתו לגמלאות ב-1982 שב לקיבוץ כפר בלום, ונטל חלק בפעילויות המקומיות בכל תפקיד שהוטל עליו. בתקופה זו כתב שני ספרים האחד עוסק בקורות חייו והקמת קיבוץ כפר בלום והאחר עוסק בארגון "נתיב" עד לפרישתו ממנו.
לבנון נפטר ב-2 בספטמבר 2003 בקיבוץ כפר בלום ונטמן בבית העלמיו במקום. הוא הותיר אחריו אשה, ארבעה ילדים ונכדים.
ספרים שכתב
- הקוד: נתיב הוצאת עם עובד. 1995. תיאור מפורט של הקמת הארגון ופעולותיו.
- הדרך אל חוף ירדן – הוצאת בית עלים. אוטוביוגרפיה.
קישורים חיצוניים
- אתר הנצחה לנחמיה לבנון (כולל גרסת רשת של ספרו 'הקוד: נתיב').
- איש הקשר והמסתורין מתוך האתר של חב"ד אינפו.
| ראשי נתיב | |
|---|---|
|
