נולה
 סמל נולה | |
 | |
| הדואומו של נולה | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 קמפניה |
| נפה | נאפולי |
| ראש העיר | פליצ'ה נפוליטאנו |
| שטח | 39 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 33,174 (2004) |
| קואורדינטות | 40°56′0″N 14°32′0″E / 40.93333°N 14.53333°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
נולה (Nola) היא עיר באיטליה בנפת נאפולי, מחוז קמפניה. העיר ממוקמת בשפלה שבין הר וזוב לרכס הרי האפנינים.
היסטוריה
נולה נחשבת לאחד מהיישובים העתיקים בחבל קמפניה. בסביבתה נמצאו עדויות להתיישבות כבר בתקופת הברונזה, בסביבת 1650 לפנה"ס, ביישוב שננטש לאחר התפרצות של הווזוב באותה תקופה. העיר נוסדה מחדש על ידי האטרוסקים במאה השישית לפנה"ס, ועם עלייתם של שבטי הסאמניטים נקשרה עימם בברית.
בתקופת מלחמות הסאמניטיות עברה העיר לצידם של הרומאים. במלחמה הפונית השנייה, ניסה חניבעל לכבוש את נולה שלוש פעמים, בשנים 216, 215 ו-214, אך התקפותיו כנגד הכוח הרומאי בפיקוד מרקוס קלאודיוס מרקלוס נהדפו פעם אחר פעם.
במלחמת האיטלקים ברומא כבש המפקד האיטלקי גאיוס פאפיוס מוטיליוס את נולה בעורמה בשנת 90 לפנה"ס והציע ל-2000 חיילים רומאים ששהו בה לעבור למחנהו. העיר נשארה כיס התנגדות סאמניטי עד תום המלחמה. סולה, שצבאו צר על העיר במשך זמן רב, נאלץ מכורח הנסיבות לחזור לרומא, ונולה לא הוכנעה אלא בשנת 80.[1] בעת מרד ספרטקוס, בשנת 73, הייתה נולה אחת מהערים שנכבשו על ידי המורדים.
מאוחר יותר הפכה העיר למושבה רומית, ואוגוסטוס מצא בה את מותו בשנת 14. מאות שנים מאוחר יותר הפכה העיר למוקד עלייה לרגל לצליינים נוצרים לאחר שפאולינוס מנולה קבע בה את מקום מושבו והקים בה דיוקסיה.
בשלהי תקופת האימפריה הרומית נכבשה העיר ונבזזה על ידי המלך הוויזיגותי אלאריק הראשון בשנת 410, המלך הונדלי גאיזריק ב-453, ועל ידי שבטים סרקנים במאה התשיעית. במאה החמש עשרה נכבשה על ידי שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה וחשיבותה ירדה מאד לאחר רעידת אדמה שפקדה אותה.
בפומפיי הסמוכה נקרא אחד משערי העיר שער נולה, ואחד מהרחובות המרכזיים נקרא דרך נולה (Via di Nola).
העיר כיום
אחד מהמפורסמים בילידי העיר הוא ג'ורדאנו ברונו, הידוע גם כג'ורדאנו נולאנו.
הערות שוליים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נולה |