אל-וליד בן טלאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אל-וליד בן טלאל
השכלה תואר ראשון במינהל עסקים

אל-וליד בן טלאל בן עבד אלעזיז (בערבית: الوليد بن طلال بن عبد العزيز آل سعود; נולד ב-7 במרץ 1955) הוא נסיך מבית סעוד, משפחת המלוכה הסעודית. יזם ומשקיע בינלאומי. דורג כאחד מעשירי תבל, וכערבי העשיר ביותר בעולם.

נכון ל-2018 - על פי דירוג המיליארדרים של בלומברג, הוא האדם ה-57 בעושרו בעולם, ושוויו מוערך בכ-18 מיליארד דולר[1]. ועל פי פורבס ב-17 מיליארד דולר[2].

ביוגרפיה

אל-וליד נולד ב-1955 לנסיך הסעודי טלאל, בנו של אבן סעוד, מלכה הראשון של ערב הסעודית, ולנסיכה מונה, בתו של ריאד א-סולח, ראש ממשלת לבנון הראשון. הוא אחיינם של עבדאללה וסלמאן מלכי ערב הסעודית.

בילדותו, הורחק אביו שכיהן כשר האוצר של הממלכה במהלך שנות ה-60 והתמקד בביצוע רפורמות, לגלות, עם משפחתו, כתוצאה מהשקפותיו המתקדמות. כשהיה בן 7 נפרדו הוריו, ואמו שבה לסעודיה יחד עמו.

למד בפנימייה צבאית בריאד, שם רכש משמעת נוקשה. ובהמשך סיים בהצטיינות תואר ראשון במינהל עסקים בקולג' מנלו בקליפורניה, שם סיגל לעצמו מההשקפה המערבית, כששב לערב הסעודית חברות זרות שונות ראו בו שותף מקומי לעסקים בממלכה.

את קריירת העסקים שלו החל בשנת 1979. לדבריו[3] - באמצעות 30 אלף דולר שלווה מאביו ו-300 אלף דולר משכנתה על ביתו בריאד, הקים חברה בשם "קינגדום הולדינג קומפני" (אנ') שהחלה בהשקעות בתוך הממלכה, ולאחר מכן גם מחוצה לה.

אל-וליד היה נשוי לארבע נשים (בכל פעם היה נשוי לאחת). אשתו הרביעית הייתה הנסיכה אמירה אל-טאוויל, צעירה ממנו בלמעלה משלושים שנה, השנים התגרשו[4] ויש להם שני ילדים.

אישומים ומעצר

באוגוסט 2008 הוא נחשד שעינה פרסומאית בת 20 בשיט בים התיכון ביאכטה. התיק נפתח מחדש בשנת 2011 בספרד, וב-2012 בוטלו האישומים נגדו.

ב-4 בנובמבר 2017, הוא נעצר במלון ריץ' קרלטון יחד עם עוד 10 נסיכים, ארבעה שרים מכהנים ועשרות שרים לשעבר. על ידי גוף חדש למלחמה בשחיתות שהוקם תחת יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, ככל הנראה כדי להסיר את המכשולים הניצבים בפני האחרון בדרכו לשלטון אבסולוטי ולשינוי כלכלת הממלכה, ללא מתנגדים מבית[5]. ההאשמות נגדו כללו הלבנת כספים, שוחד וסחיטה של פקידים. נטען שהוא עבר עינויים במעצר[6], וכי הרשויות דורשות עבור שחרורו 6 מיליארד דולר. הונו צנח בכ-2 מיליארד דולר והוא ספג הפסדים כספיים בירידת ערך עסקיו[7]. ראשי מדינות ואנשי עסקים בולטים שביקרו בריאד העלו את סוגיית מעצרו בפני המלך סלמאן ובנו.

לקראת סוף ינואר 2017, הוא נתן ראיון ראשון של חצי שעה מאז מעצרו, בו המשיך לטעון לחפותו משחיתות, ואמר שהוא מצפה לשליטה מלאה בהחזקותיו הגלובליות. הוא טען שאין לו מה להסתיר, שכליאתו היא אי הבנה, והוא תומך ברפורמות של יורש העצר, "אין אישומים. יש רק דיונים ביני לבין הממשלה... אני מאמין שהכל ייגמר תוך כמה ימים". בראיון ניסה להפריך את השמועות על יחס גרוע כלפיו וכי הועבר לכלא, וערך סיור בסוויטה המפוארת שלו ותיאר את חייו כנוחים, "אמרתי לממשלה שאני אשאר פה כמה שהם רוצים, משום שאני רוצה שהאמת תצא לאור על כל העסקות שלי וכל דבר שקשור אלי", וטען שהוא מוחזק בבית המלון כי "יש אי הבנה והיא תובהר, אז אני רוצה להישאר פה עד שהסיפור הזה ייגמר לחלוטין והחיים ימשיכו"[2]. עם זאת הוא נראה רזה יותר, שיערו האפיר, וזקנו צמח, מאז הופעתו האחרונה בתקשורת, ולפי דיווחים בלתי רשמיים, הריאיון הנינוח כביכול היה אחד התנאים לשחרורו מעט לאחר מכן ב-27 בינואר 2018.

עם זאת, נאסר עליו לצאת מסעודיה, ולפי חלק מהמקורות הוא אף נתון במעצר בית[8]. מקורות המקורבים לחצר המלוכה גורסים שהוא שוחרר לאחר עסקה עם השלטונות, בה נאלץ להיפרד מכמה מנכסיו אך דרש שלא יואשם בפומבי בשחיתות ובהלבנת הון. עם שחרורו זינקו מניות חברת ההחזקות שלו[9].

השקעות

"קינגדום הולדינג" החלה את השקעותיה בקניית החזקות בחברות שונות בממלכה הסעודית, כולל חברות התקשורת. בשנות ה-90 החברה האיצה את השקעותיה לבורסות שונות בעולם בהן וול סטריט. אל-וליד עבד עם כמה מהבנקים והמשקיעים הגדולים ביותר בוול סטריט, ועשה עסקים עם כמה מהטייקונים הגדולים בעולם כביל גייטס ורופרט מרדוק. השקעותיו כיום הן בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת, נדל"ן ונכסים בכל רחבי העולם, ותחומים אחרים.

הוא בעל החזקות בחברות מערביות רבות. בין החברות בהן השקיע - יורודיסני, נטסקייפ, אמריקה און ליין, קומפאק ו-HP. ליפט (Lyft), טוויטר, ועוד. הצלחות גדולות של השקעותיו היו במיוחד באי-ביי ובאפל, אך הוא פספס כשנפטר מחלק גדול מהחזקותיו באפל ב-2005. כישלונות רציניים בהשקעותיו היו באיסטמן קודאק ו-TWA, כמו כן השקעותיו הגדולות בטיים וורנר וניוז קורפ השיגו ביצועים בינוניים, הוא היה בעל המניות השני בגודלו בניו קורפ (נתח של יותר מ-6%), אך מכר את רובן, ומילא תפקיד חשוב בהצבעת בעלי המניות בעד פיצול החברה לשתי חברות, ב-2013. הוא מחזיק בנתח בפוקס המאה ה-21, שהייתה חלק מניוז קורפ. במהלך המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 הוא הגדיל את החזקותיו בחברת סיטיגרופ, לדבריו, כסולידריות עם מי שהיה אז מנכ"ל הבנק, ויקראם פנדיט.

תחנת הטלוויזיה הלוויינית "אלערב", נמצאת בבעלותו. בשלהי 2011 הוא הודיע שמנאמה בירת בחריין, תהפוך למטה העיקרי של הערוץ, דבר שנחשב להצבעת אמון במדינת האי, והמדינה הבטיחה לו תמריצים כספיים, אך בעקבות ראיון שנערך עם בכיר באופוזיציה במדינה, הודיעה בחריין על סגירת הערוץ, שעות לאחר תחילת שידוריו במדינה, ב-1 בפברואר 2015[10]. ב-2016, הוא נפגש עם לויד בלנקפיין ומייקל בלומברג בניו יורק, ובלומברג הסכים לתמוך בתכני חדשות בערוץ החדשות אלערב.

אל-וליד מחזיק גם בערוץ המוזיקה הפופולרי בעולם הערבי רוטאנא (ROTANA) כולל ערוצי א.ר.ת (ART). ברשותו בנקים (כ - United Saudi Commercial Bank, ובנק סיטי), וב-2017, סייע בנק גולדמן סאקס ל"קינגדום הולדינג" לרכוש נתח של 16% בבנק הסעודי "בנק סעודי פראנסי". בין השקעותיו ברחבי העולם - מלון ג'ורג' החמישי ההיסטורי בפריז, מלון סבוי בלונדון, ומלון פלאזה בניו יורק (יחד עם יצחק תשובה הישראלי). הוא גם השקיע ברשת המלונות "אקור", ברשת המלונות Four Seasons, ברובע העסקים קנארי וורף בלונדון, ובפארק השעשועים יורו דיסני בפריז.

אל-וליד היה בין המשקיעים המוקדמים בכמה מהסטארט-אפים הגדולים בעולם, האחרון שבהם, סנאפ, ורכב על הגל שהזניק יזמים צעירים רבים לראש רשימת עשירי העולם והניב לו תשואות נאות. הוא גם צפה את עליית סין כשוק קמעונאות מקוונת עצום, והיה גם אחד המשקיעים המוקדמים ב-JD.com, קמעונאית סינית מקוונת.

הוא הביע ספקנות והתנגדות למטבע הביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים.

תרומות

אל-וליד תורם 100 מיליון דולר מדי שנה, רוב תרומותיו הן בעיקר לשיפור החינוך בעולם כולו בכלל ובעולם הערבי בפרט[11].

הנסיך ידוע כמי שמחלק מתנות נדיבות, ותורם מיליוני דולרים בכל שנה לתושבי סעודיה. הוא נהג לקבל יומיים בשבוע את אזרחי הממלכה שפנו אליו לקבל סיוע, ותרם לאזרחי סעודיה 10,000 דירות ו-10,000 מכוניות. בעבר העניק 25 מכוניות בנטלי לשחקני נבחרת הכדורגל של סעודיה. וב-2017 הציע בציוץ בטוויטר 100 מכוניות בנטלי ל-100 טייסי קרב שהשתתפו במבצע הצבאי של סעודיה נגד המורדים החותי'ם בתימן.

הוא תרם 10 מיליון דולר לעיר ניו יורק אחרי פיגועי 11 בספטמבר ועוד 27 מיליון דולר למשפחות פלסטיניות אחרי מבצע "חומת מגן".

ב-2015, במסיבת עיתונאים בבירת סעודיה, הוא הצטרף ליוזמה של עשירי עולם בה הם מתחייבים לתרום את כל או רוב הונם לאחר מותם, והודיע שיתרום את כל הונו, כ-32 מיליארד דולר, למטרות צדקה, לאחר מותו, וילדיו ימשיכו לנהל את קרן הצדקה הנושאת את שמו. עד אז תרם באמצעות הקרן 3 וחצי מיליארד דולר וסייע בה לפרויקטים ב-92 מדינות בעולם. "התחייבותי לתרום לצדקה תסייע לבנות גשרים שיעודדו הבנה בין תרבויות, פיתוח קהילתי, העצמת נשים, פתיחת אפשרויות בפני צעירים, הבטחת סיוע חיוני במקרים של אסונות, ויצירת עולם סבלני ומקבל יותר", אמר. כן אמר שנהג כן בהשראת קרן ביל ומלינדה גייטס, ובתגובה שיבח אותו גייטס על "התחייבותו הנדיבה שתרחיב משמעותית את העבודה הנפלאה שכבר עושה הקרן שלו"[12][13].

פרסום, יחצנו"ת ודירוג עולמי

אל-וליד חי חיי רהבה, רכושו כולל ארמונות ובתי פאר רבים, יאכטות ומטוסים פרטיים מצועצעים בעושר מנקר עיניים. הוא חובב ארוחות צמחוניות. הנסיך מרבה לפרסם את עושרו, ומעודד את השימוש בכינוי שדבק בו - "הבאפט של ערב".

הוא הופיע פעמיים בשער הטיים 100, ועל דירוגו העולמי ניטשה מחלוקת קשה בינו לבין המגזין הכלכלי "פורבס":

עד שנת 2005, שווי הונו הגיע לכעשרה מיליארד דולר, והפך אותו לאחד מעשרת האנשים העשירים ביותר בעולם באותו הזמן. בשנת 2006 הונו הוערך על ידי רשימת המיליארדרים של המגזין "פורבס" בכ-20 מיליארד דולר - השמיני מבין עשירי העולם[14]. מיולי 2007 איבדו מניות סיטיגרופ 90% מערכן, ומניות "קינגדם הולדינג" איבדו 60% בין תחילת 2008 לתחילת 2009, והדבר מחק שמונה מיליארד דולר מהונו, והפיל את השווי נטו שלו ל-13.3 מיליארד דולר בלבד, ברשימת המיליארדרים של "פורבס" לשנת 2009.

אולם בתחילת 2010 החלו מניות "קינגדם הולדינג" במה שנראה כהתאוששות מפליאה, ועלו ב-57% בעשרת השבועות שקדמו ליום בחודש פברואר בו מחליט "פורבס" סופית על הערכים ברשימת המיליארדרים של אותה שנה, זאת בעוד שמניית סיטיגרופ צנחה באותו זמן ב-20%. דירוגו עלה באותה שנה ל-19, בשווי 19.4 מיליארד דולר.

ב-2011 חזר הדפוס זה על עצמו, ובעשרת השבועות לפני ש"פורבס" נעל את הרשימה, עלו מניות "קינגדם הולדינג" ב־31%, בזמן שמדד המניות הסעודי עלה ב-3% באותה תקופה, ומדד S&P 500 הוסיף 9,%, והוא סיים במקום ה-26, בשווי מוערך של -19.6 מיליארד דולר.

הדבר קרה שוב ב-2012, אז טיפסה מניית "קינגדם הולדינג" ב-56% במהלך עשרת השבועות שלפני אמצע פברואר, תקופה שבה עלה השוק הסעודי ב-11% בלבד ו-S&P 500 הוסיף רק 9%. באותה שנה הוא היה במקום ה-29, עם הערכה של 18 מיליארד דולר, לאחר ש"פורבס" לא התחשב בטענותיו לגבי רבים מהנכסים שאינם כלולים ב"קינגדם הולדינג"[5].

בהמשך נאבקו הנסיך והמגזין "פורבס" בפומבי. ב-2013, לאחר שהמגזין אמד את הונו ב-20 מיליארד דולר (מקום 26), הנסיך החרים את רשימת המיליארדרים של המגזין וניתק את קשריו עימם, כשלטענתו הונו גבוה ב-9.6 מיליארד דולר מאומדן זה, וישנה הפליה גזענית בין העשירים. מנגד כתב קארי א. דולאן במגזין מאמר בו האשים את הנסיך במניפולציות, סיפר על ניסיונותיו להתקרב לתקשורת, להגדיל סיפורים אודותיו ולנפח את הונו[15]. הנסיך מצידו הגיש תביעות משפטיות נגד המגזין שעלו לו מיליונים.

פוליטיקה

למרות קשריו המשפחתיים, נמנע אל-וליד מלעסוק בפוליטיקה בארצו באופן רשמי. אך הוא נחשב לפנים המסחריות של ארצו, מתבטא לא פעם בתקשורת בנוגע לעולם הפיננסי, ומרבה להתחכך במנהיגים עולמיים, ולהשפיע בעניינים מדיניים.

ב-2003 הוא צולם מאחורי ג'ורג' וו. בוש, עבדאללה מלך ירדן, יורש העצר הסעודי דאז עבדאללה, ונשיא מצרים חוסני מובארק. ב-2005 הופיעה הביוגרפיה המאושרת שלו, "אל־וליד: איש עסקים, מיליארדר, נסיך", ובגב הספר הופיעה תמונה זו כשאל-וליד בחזיתה, בעריכת פוטושופ, כפי שהודה בעצמו מאוחר יותר בריאיון ל"פורבס".

כאשר שערוריית האזנות טלטלה את אחד הצהובונים שבבעלות משפחת מרדוק, ב-2011, התראיין אל-וליד ב-BBC ואמר כי רבקה ברוקס, מנכ"לית חטיבת העיתונים של ניוז קורפ שבבעלות מרדוק, ושהוא מושקע בה, חייבת להתפטר, ברוקס התפטרה למחרת.

בסוף 2013, אמר בריאיון לוול סטריט ז'ורנל כי "בפעם הראשונה, לישראל ולסעודיה יש אינטרסים משותפים", כשהוא מתייחס בדבריו להסכם הגרעין עם איראן, ומסכים עם הגדרתו של בנימין נתניהו כי חסן רוחאני הוא "זאב בעור של כבש". באותו ראיון תקף את התנהלות ארצות הברית תחת ברק אובמה, הזכיר ברמז שארצו מחזקת את יחסיה עם סין, ואמר שאם לאיראן יהיה נשק גרעיני אי אפשר יהיה לדרוש מסעודיה להישאר מאחור - "ריאד מימנה את תוכנית הגרעין של פקיסטן וחשוב לזכור כי נוואז שריף – נשיא פקיסטן - הוא איש של ערב הסעודית"[16]. באוקטובר 2015, במהלך ביקורו במדינות המפרץ הפרסי, צוטט הנסיך בסוכנות הידיעות הכוויתית (KUNA):"אני אתמוך באומה היהודית ובשאיפות הדמוקרטיות שלה במקרה שתפרוץ אינתיפאדה פלסטינית ואני אפעיל את כל ההשפעה שבידי כדי לשבור כל יוזמה ערבית שנועדה לגנות את תל אביב, משום שאני רואה צורך בהסכמה ישראלית-ערבית וידידות עתידית שנועדה לעכב את הפלישה האיראנית המסוכנת". "כל המחלוקת במזרח התיכון היא עניין של חיים ומוות עבור ממלכת סעודיה מנקודת ראותי, ואני יודע שהאיראנים רוצים להפיל את השלטון הסעודי באמצעות שימוש בבעיה הפלסטינית, ולכן כדי לסכל את המזימות שלהם, סעודיה וישראל חייבות לחזק את יחסיהן וליצור חזית מאוחדת כדי להכשיל את האג'נדה השאפתנית של טהראן"[17]. בהמשך בהצהרה שיצאה ממשרדו, הכחיש את הדברים[18].

באותה שנה, במהלך הקמפיין לבחירות לנשיאות ארצות הברית, אמר שדונלד טראמפ (ממנו קנה יאכטה) הוא "בושה", זאת בשל קריאתו לאסור על כניסת מוסלמים לארצות הברית. טראמפ הגיב ש"הנסיך בן טלאל המטומטם רוצה לשלוט בפוליטיקאים האמריקנים עם הכסף של אבא שלו. לא אאפשר זאת כאשר אבחר לנשיא"[19]. עם זאת, כשטראמפ ניצח בבחירות, בירך אותו אל-ווליד על כך.

ב-2017, נפוצו בתקשורת תמונות של אל-וליד צוחק עם נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי. זאת לאחר שסרקוזי ביקש להצטרף לדירקטוריון רשת המלונות "אקור", ש"קינגדום הולדינגס" מחזיקה ב-5.8% ממניותיה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-וליד בן טלאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שירות כלכליסט, מחיר החירות של אלווליד בן טלאל: 6 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2017
  2. ^ 2.0 2.1 אתר למנויים בלבד רויטרס, רזה, חיוור ועם זקן: הנסיך בן טלאל בראיון ראשון מהמעצר בריץ קלרטון, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2018
  3. ^ אם כי להערכתה של קארי א. דולאן, בפורבס, ב-2013, משפחתו סייעה לו בסכומים נוספים.
  4. ^ גיא רייט, ‏מה קרה לאיש הכי עשיר במזרח התיכון?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בפברואר 2018‏
  5. ^ 5.0 5.1 ניו יורק טיימס, הנסיך המיליארדר שנעצר בסעודיה: מהמשקיעים העשירים בעולם, עשה עסקים עם גייטס, באתר דה מרקר, ‏5 בנובמבר 2017
  6. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, "שכירי חרב מארה"ב מענים עצורים בסעודיה; אל-וליד נתלה הפוך והוכה", באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2017
  7. ^ בלומברג, המעצרים בסעודיה: "המקרה של בן טלאל יגדיר את היחס למשקיעים במערב", באתר כלכליסט, 30 בדצמבר 2017. דורון פסקין, המעצר של הנסיך בן טלאל כבר עלה לו חצי מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2017
  8. ^ דורון פסקין, אחרי ששוחרר מהריץ קרלטון האיש העשיר בעולם הערבי יישב במעצר בית, באתר כלכליסט, 28 בינואר 2018
  9. ^ אתר למנויים בלבד בלומברג, לאחר ששוחרר ממעצר - חברת ההחזקות של בן טלאל מזנקת ב-10%, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2018
  10. ^ פייננשל טיימס, ‏בחריין סוגרת את תחנת הטלוויזיה "אלערב" של בן טלאל, באתר גלובס, 22 בפברואר 2015
  11. ^ אגודת דובאי-הרוורד למחקר רפואי
  12. ^ שירות כלכליסט, הנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל יתרום את כל כספו לצדקה, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2015
  13. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, 32 מיליארד דולר לצדקה: הערבי העשיר בעולם הודיע כי יתרום את כל הונו, באתר TheMarker‏, 1 ביולי 2015
  14. ^ מידע פיננסי ודרוגו של אל-וליד בן טלאל במגזין פורבס
  15. ^ המאמר המלא מאתר מעריב, בקישורים החיצוניים.
  16. ^ סוכנויות הידיעות, הנסיך הסעודי: לישראל ולנו יש אינטרס משותף, באתר nrg‏, 25 בנובמבר 2013
  17. ^ שירות גלובס, ‏הנסיך הסעודי בן טלאל: אם הפלסטינים יתקוממו - אתמוך בישראל, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2015 אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, המיליארדר הסעודי בן טלאל מפתיע: אם הפלסטינים יתקוממו - אתמוך בישראל, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2015
  18. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, הנסיך הסעודי בן טלאל מכחיש כי תמך בישראל, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2015
  19. ^ רויטרס, קרב מיליארדרים: הנסיך הסעודי נגד טראמפ, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32247739אל-וליד בן טלאל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אל-וליד_בן_טלאל&oldid=1926580"