משה יוסף (פאול) רייכמן
 | |
| לידה |
27 בספטמבר 1930 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
25 באוקטובר 2013 (בגיל 83) טורונטו, קנדה  |
| בת זוג | לאה רייכמן |
| צאצאים | 6 ילדים |
משה יוסף רייכמן (Paul Reichmann) (תרצ"א, 27 בספטמבר 1930 - כ"א בחשוון תשע"ג, 25 באוקטובר 2013) היה איל-הון יהודי-קנדי, מבעלי חברת הנדל"ן Olympia & York (אנ').
קורות חיים
נולד בווינה לשמעיה (Samuel) ורֶנֶה רייכמן, יהודים חרדים מעיר קטנה בהונגריה, שהתעשרו מסחר בביצים בווינה. משפחת רייכמן נסעה להונגריה לבקר את הסב שסבל משבץ ביום של האנשלוס ובעקבות זאת החליטה לא לחזור לאוסטריה אלא עברה לצרפת ומשם אחרי כיבושה לטנג'יר, במרוקו הנייטרלית[1]. המשפחה התבססה שם בסחר במטבע חוץ. בסוף שנות ה-40 הלך משה יוסף ללמוד בישיבת גייטסהד ולאחר כן בישיבות בישראל. ב-1953 נשא לאישה את לאה פלדמן.
לאחר מכן נסע לטורונטו בקנדה והצטרף לאחיו אדוארד, רלף ואלברט בחברה לייצור רצפות ורעפים, בין השאר שיווקו אריחים של חברת "נגב קרמיקה" בעולם[2]. עד מהרה נוכח לדעת שהסטנדרטים לבנייה בקנדה אינם מספקים, והחליט להקים את חברת Olympia & York ב-1964. החברה החדשה זכתה להצלחה ניכרת ופרסום וזכתה במכרז מממשלת קנדה להקים את גורד השחקים הגבוה ביותר בטורונטו ובקנדה, הנקרא First Canadian Place (המקום הקנדי הראשון) (אנ'). באמצע שנות ה-80 הגיעה החברה אף לניו יורק וטוקיו, והפכה לחברת הנדל"ן הגדולה ביותר בעולם[3][4], שווי הנכסים של החברות שלהם באותה עת, הוערך בכ-18 מיליארד דולר[5]. בנוסף נכנס לעסקי הנפט[6].
בתחילת שנות ה-90 השקיעה חברת אולימפיה ויורק בבניית פרויקט הקנרי וורף בלונדון. לצורך הפרויקט גייסו כ־1.2 מיליארד דולר[7]. עקב המיתון שהחל באותה עת באנגליה וסבך בירוקרטי שעיכב את בניית הרכבת התחתית לאזור הקנרי וורף לא הצליחה החברה להשכיר חלק גדול מהבניינים שבנתה ונקלעה לקשיים[8]. בנוסף לקחה המשפחה הלוואות גדולות לרכישת בניני משרדים בניו יורק ובשנת 1992 הכריזה חברת אולימפיה על צ'פטר 11, הליך פשיטת רגל, ונשארה חייבת לבנקים 12.8 מיליארד דולר. בשנת 1995 הצליח פול רייכמן, להשיב לעצמו את השליטה בחברה ולרכוש בחזרה את פרויקט הקנרי וורף מהבנקים תמורת כ-800 מיליון ליש"ט. לאחר שהרכיב קבוצה של משקיעים ביניהם המיליארדר היהודי-אמריקאי לורנס טיש והנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל[9][10]. בשנת 2003 מכרו את החזקתם בפרויקט לבנק מורגן סטנלי ולאיש העסקים סיימון גליק[11][12].
בשנת 2005 מכרה המשפחה את החזקותיה בחברת אולימפיה ויורק לחברת Brookfield Consortium תמורת 2.1 מיליארד דולר[13][14].
פעילות בישראל
הרייכמנים, במקביל, לאחר שהתעשרו, התחילו לתמוך במוסדות תורה בארצם ובישראל. משה יוסף התקרב מאוד לרב אלעזר מנחם מן שך ותרם בקביעות לישיבות ליטאיות. כמו כן סבסדו משכנתאות לאברכים[15].
ביוני 1978, נכנסו האחים רייכמן למשא ומתן על רכישת מניות המדינה בבנק טפחות[16], אך לבסוף פרשו מהעסקה[17].
בדצמבר 1978 רכשו כ-10% ממניות חברת הביטוח אררט (שמוזגה אחר כך לתוך כלל ביטוח)[18]. לאחר מספר שנים מכרו את המניות ברווח ניכר[19].
בשנת 1989, פנה שר האוצר שמעון פרס לאחים רייכמן בבקשה שייקחו על עצמם את מימון הקמת שכונת רמת שלמה בירושלים[20]. במאי 1990 חתמו על ההסכם להקמת 2,400 יחידות דיור בשכונה עם מינהל מקרקעי ישראל[21].
בשנת 1986 זכו במכרז להקמת קריית עיריית ירושלים, הבנויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל[22][23].
ב-2005 רכשו את זכויות הפיתוח של מלון וולדורף אסטוריה ירושלים מחברת רג'נסי, תמורת 20 מיליון דולר[24]. בשנת 2008 חתמו האחים רייכמן על הסכם עם רשת מלונות הילטון להפעלת המלון תחת מותג העל היוקרתי של הרשת, וולדורף-אסטוריה[25]. בדצמבר 2017 מכרו בניו של רייכמן את המלון לאיש העסקים הצרפתי-יהודי מישל אוחיון תמורת 160 מיליון דולר[26][27].
נפטר בטורונטו בכ"א בחשוון תשע"ג, וארונו הועלה לארץ ישראל והובא לקבורה בהר המנוחות. בהלוייתו השתתפו הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב שמואל אוירבך, הרב יהודה עדס והרב משה שטרנבוך ועוד רבים ממנהיגי היהדות החרדית.
חיים אישיים
ב-1953 נשא את לאה פלדמן, בת הגביר משה פלדמן
- צאצאיו;
- 2 בניו; רבי יששכר דב (בערי) רייכמן, ורבי יחזקאל שרגא רייכמן.
- 3 חתניו; רבי ישראל מילר - ראש כולל בטורונטו, רבי שמואל האואר, ורבי העניך ברכפלד.
לקריאה נוספת
- תולדות חייו וקווים לדמותו בספר אהל משה עמ' 21-57, כסלו תשע"ד
קישורים חיצוניים
- אשר שכטר, עלייתה, נפילתה ועלייתה מחדש של משפחת רייכמן, באתר TheMarker, 10 ביוני 2009
- Reichmann family - Founders of the Olympia and York real estate empire, February 19, 2006(הקישור אינו פעיל), Israel-times
- הלוייתו
- סקירת תולדותיו באתר בחדרי חרדים
הערות שוליים
- ^ איתמר לוין, בעלות הברית חשדו: משפ' רייכמן סחרה במלחמה עם גרמניה הנאצית, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1996
- ^ העולם עובר לקרמיקה של נגב, מעריב, 7 בספטמבר 1990
- ^ היסטוריית החברה
- ^ רן דגוני, פול רייכמן: העובדה שמעולם לא שגיתי, יצרה כמה פגמים באופיי - וגרמה לי לשגות, באתר גלובס, 13 בינואר 1997
- ^ מסכי זכוכית, כותרת ראשית, 16 בדצמבר 1987
- ^ האחים רייכמן משקיעים בעסקי נפט, דבר, 10 בספטמבר 1981
ביזנס־וויק: לאחים רייכמן עסקים מסוכנים בתעשיית הנפט והגז, מעריב, 24 במרץ 1987 - ^ האחים רייכמן מגייסים כ־1.2 מיליארד דולר, מעריב, 7 באוקטובר 1990
- ^ דוד ליפקין, גם לאחים רייכמן יש צרות, מעריב, 13 באפריל 1990
- ^ קנארי וורף הופך לנורמלי: "עוד שנתיים לא יזכרו מה קרה כאן", באתר גלובס, 4 באוגוסט 1997
- ^ משקיעי קנארי וורף, ובהם רייכמן וספרא, לא יממשו את מניותיהם, באתר גלובס, 29 בספטמבר 1999
- ^ סיימון גליק יקבע את עתיד מתחם קנארי וורף בלונדון, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2003
- ^ מורגן סטנלי וגולדמן זאקס מגבשות הצעה משותפת לרכישת קנארי וורף, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2003
- ^ קנדה: משפחת רייכמן מממשת נכסים, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2005
- ^ שמעיה רייכמן במו"מ לרכישת השליטה בקרן הנדל"ן המניב IPC US האמריקנית, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2006
- ^ גדעון מרון, בהלה למשכנתות בציבור החרדי בעקבות סקר האחים רייכמן, מעריב, 26 בינואר 1988
- ^ האוצר פועל למכירת בנק "טפחות" לאחים רייכמן, דבר, 7 ביוני 1978
עמירם פליישר, בנק המזרחי יקנה את טפחות בכספם של האחים רייכמן, מעריב, 21 במרץ 1979 - ^ האחים רייכמן פרשו, בנק המזרחי ממשיך במו"מ, דבר, 10 בספטמבר 1979
- ^ לאחים רייכמן אופציה לרכוש מניות נוספות ב"אררט", דבר, 20 באוגוסט 1979
אררט חברה לביטוח בע"מ - דוח שנתי ליום 31 בדצמבר 1978, מעריב, 15 במאי 1979 - ^ אלעזר לוין, הקרב על "אררט", כותרת ראשית, 3 באוקטובר 1984
- ^ מעדיפים לתרום, מעריב, 24 בספטמבר 1990
- ^ יואב יצחק, פרס פנה לאחים רייכמן, מעריב, 3 באוקטובר 1989
עודד שורר, האחים רייכמן יבנו 2,400 דירות לחרדים בירושלים, מעריב, 8 במאי 1990 - ^ אריה בנדד, ירושלים לא תשכב לישון כשילך פקיד העיריה הביתה; כיכר העיר החדשה תהיה תוססת גם בלילה', מעריב, 6 באוקטובר 1986
- ^ דוד ליפקין, האחים רייכמן יבצעו את פרויקט עיריית ירושלים, מעריב, 26 ביוני 1988
- ^ רם דגן, רג'נסי מכרה זכויות פיתוח בקרב העיר העתיקה לאחים רייכמן בתמורה ל-20 מיליון דולר, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2005
- ^ עירית רוזנבלום, מלון ראשון במותג וולדורף אסטוריה קולקשן ייפתח בירושלים, באתר הארץ, 18 באפריל 2008
- ^ נמרוד בוסו, מלון היוקרה וולדורף אסטוריה בירושלים נמכר ב־600 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 24 בדצמבר 2017
- ^
גילי מלניצקי, מלון וולדורף אסטוריה בירושלים נמכר ב-160 מיליון דולר; כמה שוות הדירות שקיבל הרוכש?, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2017
37789670משה יוסף (פאול) רייכמן