משטרת הג'יפתליק
 (2019) |
צולם על ידי שמואל יוסף שוויג (1940–1941)
(2019)
מתוארך ל-9 באפריל 1940
(מתוך ארכיון המדינה)
משטרת הג'יפתלק (ג'יפטליק, ג'יפתליך, ג'פתלך) הוא מבנה אבן הנמצא בשפך של נחל תרצה (נחל פארעה) שבבקעת הירדן (כ-2 ק"מ מצומת אדם שעל כביש 90 ובקרבת מושב משואה). חלק מהמבנה הוקם עוד בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ושימש כבית ממשל (סראיה). בתקופת שלטון המנדט הבריטי הוא הורחב כדי לשמש תחנת משטרה (כחלק ממערך מצודות טגארט שהוקם בגבולות הארץ). בתקופת השלטון הישראלי בבקעה היה המבנה חלק ממחנה צבאי עד שננטש. הוגדר כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
רקע
ערך מורחב – רישום זכויות במקרקעין בישראל
במהלך המאה ה-19 רכש הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני אדמות בארץ ישראל ובעבר הירדן בהיקף של כ-900,000 דונם כשרובם בבקעת הירדן (כ-380,000 דונם). אדמות אלו נקראו צ'יפתליכ (Chiflik) לציין את שיוכן לסולטן). ריכוז משמעותי של אדמות (כ-70,000 דונם) נרכש באזור ואדי פרעה (הקרוי גם ע'ור אל פרעה (ג'יפתליק)). אדמות אלו הולאמו לאחר מהפכת הטורקים הצעירים ב-1902.
ההיסטוריה של האתר
השלטון העות'מאני
במהלך התקופה העות'מאנית הקימו הטורקים, בסביבות 1913, מבנה מנהלה (סראיה) במוצא נחל תרצה, שכונה "אחוזת הסולטן הטורקי"[1], ושימש לניהול תושבי המקום וקרקעות הסולטן וכנראה גם כמרכז גביית מיסים. אתר זה נבחר להקמת הבניין עקב היותו ממוקם בנקודה אסטרטגית השולטת, מצד אחד, בדרך העוברת לאורך בקעת הירדן (כיום כביש 90), ומצד שני, בדרך שיורדת משכם, לאורך נחל תרצה ומשם, דרך גשר אדם לעבר הירדן.
תקופת המנדט הבריטי
לאחר ניצחון הבריטים במלחמת העולם הראשונה שימש המקום את משטרת המנדט. בעקבות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939) החליטו הרשויות הבריטיות, בעקבות המלצות של סר צ'ארלס טאגארט, להקים שרשרת של משטרות ומצודות ברחבי הארץ לשיפור ביטחון האזרחים.
בגזרת בקעת הירדן ראו הבריטים חשיבות רבה לחסימת מעבר לוחמים ערבים ונשק מכוון עבר הירדן לכוון גב ההר, דבר שהביאו לתיגבור הכוחות המורדים ששהו שם. לאור צורך זה, החלו הבריטים, ב-1940, לתכנן הקמת מבנה משטרה במוצא נחל תרצה (ע'ור אל פרעה - ג'יפתליק) תוך התבססות על מבנה הממשל הטורקי שהיה קיים במקום[2][3]. רשויות התכנון הכינו כ-3 חלופות לפי דגם של תחנה כפרית (2nd Class Police Station). המשטרה הוקמה ב-1941 ושימשה את המשטרה הבריטית עד לסיום המנדט.
משטרת הג'יפתליק הייתה חלק משורה של משטרות שהקימו הבריטים לאורך גבולם המזרחי שכללו גם את משטרת צמח, משטרת טובאס ומשטרת יריחו.
תקופת השלטון הירדני
ב-1948, לאחר סיום המנדט, שימש המבנה את שלטונות ירדן (אין עדויות לאופן השימוש במבנה).
תקופת השלטון הישראלי
לאחר כיבוש בקעת הירדן במלחמת ששת הימים הוקם במקום מחנה צבאי ששימש כמפקדת חטיבת הבקעה. ב-1968 שונה שמו של המחנה ל"מחנה אריה" על שם אל"ם אריק רגב שנהרג ביולי אותה שנה במרדף אחר מחבלים. לאחר מספר שנים ננטש המחנה.
מבנה המשטרה
מבנה המשטרה משלב את המבנה העות'מאני המקורי עם התוספות המנדטוריות:
- המבנה העות'מאני הדו קומתי נמצא בצידו הדרום מערבי של המשטרה. המבנה בולט בגלל אופי חומרי הבניין (אבנים) והשימוש בדלתות ובחלונות מקושתים גדולים (וזאת בניגוד למודל הבריטי של המשטרות לפיו החלונות בקומת הקרקע היו קטנים לשם הגנה על השוהים במשטרה).
- שאר הצדדים של מבנה המשטרה הוקפו על ידי מבנה חד קומתי מבטון מצופה טיח.
- בפינות המערבית והמזרחית נבנו 2 מגדלי שמירה שאחד מהם (המערבי) מכיל מיכל אגירת מים. כמו במבני משטרה אחרים, צוידו הקומות הראשונות של המגדלים בפתחי ירי מוגנים בתריסי ברזל.
הגישה למשטרה הייתה על גבי דרך סולינג שחלקה כוסה באספלט.
נכון ל-2019 ניכרת הזנחה רבה במבנה ובסביבותיו. קירות המבנה מחוררים מירי כדורים, רוב חלקי הברזל (מרזבים, סורגים, חלונות מוגני ירי ועוד) נחתכו לסחר בברזל, רצפת המבנה מכוסה בגללים עקב שימוש במבנה לשמירת עדרי כבשים.
סביבת האתר
- המשטרה נבנתה על שלוחה של תל אל מזאר כשעל פסגתו עומד מבנה (כנראה מהתקופה הבריטית) עם כתובות גרפיטי (מהתקופה בה שהה צה"ל במקום) כשמסביבו תעלות קשר.
- בסביבת המשטרה ניכרים מבנים הרוסים רבים (מהתקופה העות'מאנית ומהתקופה המנדטורית). על מורדות הגבעה, ומעל קו הגובה של המשטרה, בנויות 2 בריכות שכנראה הזינו במימיהן את המשטרה בגרביטציה.
- ממזרח ומצפון מזרח למשטרה עבר ערוצו של נחל תרצה כשהשלוחה, עליה עומדת המשטרה, חודרת לערוץ הנחל ויוצרת מעין צוואר בקבוק ששיפר את יכולת השליטה של יושבי המקום בעוברים בנחל.
- על הגדה השנייה של הנחל, ממול המשטרה, נמצא היישוב פארעה אל-ג'יפתליק.
- ממערב למשטרה (מצידו השנייה של תל אל מזאר) ממוקמת מפקדת חטיבה 417.
- מדרום למשטרה נמצא תל א צמאדי עליו נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה עד ימי הבינים.
- מדרום לאתר נמצאת מכינה קדם-צבאית בשם מכינת ליאל (על שם סמ"ר ליאל גדעוני שנפל במבצע צוק איתן). מכינה זו נמצאת באתר "מחנה גדי" (שנקרא על שמו של סרן גד מנלה שנהרג בבקעה ב-1968 בתקופת המרדפים)
- המבנה שהיה מוזנח עם כתובת גרפיטי משמש כיום בית חם לצעירים בסיכון שנקרא "בית אליהו"
לקריאה נוספת
- מאיר כהן, אריה יצחקי, מדריך ישראל - מדבר יהודה ובקעת הירדן, הוצאת כתר והוצאת משרד הביטחון, 1979 (מהדורה ראשונה)
קישורים חיצוניים
- מידע על משטרת הג’יפתליק בקטלוג הספרייה הלאומית
- משטרת הג'יפתליק, אתר עמוד ענן
- אפי אליאן, משטרת הג'יפתליק – מחנה אריה (מצודת טיגארט), באתר פרוייקט טיגארט
- יגאל מורג, טגארט, האיש והמושג
- מאמרים עיוניים
- גד קרויזר, "חזרה לשליטת התחנה" - פרשת תכנון מבצרי המשטרה בארץ ישראל, עתון קתדרה, גיליון 111, 2004 (אורכב)
- ראובן גפני ואורית שלום, דרך יריחו-בית שאן ומשמעותה בעת החדשה, 1970-1800, מחקרי בקעת הירדן, אסופת מאמרים בעקבות הכנס השלישי בקעת הירדן ג', אייר תשע"ח (מאי 2018)
- ד"ר רבקה ירמיאש ופרופ' רות קרק, בין שתי אימפריות: מסראיית ג'יפתליק למשטרת הג'יפתליק 1890-1948, מחקרי בקעת הירדן, אסופת מאמרים בעקבות הכנס הרביעי בקעת הירדן ד', אייר תשע"ט (מאי 2019) (מידע בקטלוג רמב"י)
הערות שוליים
- ^ עזריה אלון, מרחבי ארצנו - מבית שאן ליריחו, למרחב, 26 במאי 1961
- ^ היו עוד משטרות, כמו בצמח וטולכרם, שנעשה בהם שימוש במבנים קיימים
- ^ המשטרה הייתה חלק ממערך הגנה שכלל גם גדרות וסיורים אוויריים
38808697משטרת הג'יפתליק