משטרת בית ג'וברין
 | |
| משטרת בית גוברין - צד צפוני. חלקו השמאלי של המבנה בתמונה נבנה מחדש לאחר פיצוץ האגף המערבי (משמאל לתמונה). בחזית רחבת המסדרים |
משטרת בית ג'וברין הוא מבנה משטרה הנמצא ממערב לקיבוץ בית גוברין. המבנה הוקם ב-1942 על ידי הבריטים במתכונת מצודות טגארט כחלק מההערכות הביטחונית שלהם בתקופת המנדט. המקום שוחרר על ידי כוחות צה"ל במסגרת מבצע יואב. לאחר מלחמת השחרור שימש תקופה ארוכה כבסיס צבאי עד נטישתו. מוגדר כאתר מורשת על ידי ההמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
ההיסטוריה של האתר
משטרת בית ג'וברין הייתה אחת מ-62 מצודות שהקימו הבריטים בשנים 1940-1943 על מנת לשפר את ביטחון האזרחים שחיו בארץ בעקבות מאורעות 1936-1939. האדמה עליה הוקמה התחנה הושכרה לבריטים על ידי עבדאללה אל-עזי שהיה בעל אדמות רבות באזור וזאת בתמורה לחיבור ביתו למים זורמים וחשמל. משטרת בית גוברין הייתה בין הראשונות שהקימו הבריטים מדגם משטרה זה. חוזה הקמתה נמסר לחברת סולל בונה ולאדריכל החברה ברוך ספיר. היא הוקמה על גבעה ומטרתה הייתה לשמור על הדרך שעולה ממישור החוף הדרומי לחברון והרי יהודה (כביש 35). התחנה איכלסה כ-70 שוטרים (בריטים וערבים) וכן סוסים עבור הכוחות הרכובים.
בסיום המנדט מסרו הבריטים את המשטרה לכוחות הערבים ועם פריצת מלחמת העצמאות השתלט הצבא המצרי על המקום דבר שאיפשר לו לשלוט על התנועה באזור. ב-25 באוקטובר 1948 ניסתה פלוגה, בפיקודו של שלמה להט, מגדוד 52 של חטיבת גבעתי לכבוש את המשטרה ואף הצליחה לפרוץ למשטרה ולהשתלט על חלק מהמבנה אולם עקב מספר נפגעים גבוה ניתנה פקודת נסיגה. רק ב-27 באוקטובר 1948 הצליח גדוד 89 של חטיבה 8 לכבוש את המשטרה והכפר הערבי השכן בית ג'יברין[1]. מהלך זה השלים את מבצע יואב (שנערך בין ה-15 ל-22 באוקטובר 1948) ואיפשר להדק את הסגר על כיס פלוג'ה. מיד לאחר כיבוש התחנה נאלצו הלוחמים להדוף מתקפה ירדנית שהגיעה מאזור חברון.
לאחר מלחמת העצמאות הוקם במקום בסיס של משטרת ישראל. ב-1958 הפך המקום למחנה צבאי כשבחלק מהזמן שימש כבסיס מג"ב. ב-2005 נטש צה"ל את המקום והוא עומד נטוש מאז.
מבנה האתר
האתר נבנה בצורת הסיפרה 8 בכיוון מזרח מערב.
- במהלך כיבוש המקום פוצץ הצד המערבי של התחנה (שהיה גם שער הכניסה). לאחר המלחמה פונו ההריסות והחלק החסר לא נבנה שוב (למעט תיקון החלקים שנפגעו בבניינים הקרובים).
- מדרום ומצפון נבנו 2 מבנים מסיביים מוארכים באורך של כ-80 מטר כשבחלק מהבניין נבנו 2 קומות ובחלק קומה אחת. לאורך כל קומה נבנה מסדרון ממנו ניתן היה להיכנס לחדרים. החלונות בקומה התחתונה היו קטנים וממוגנים בעוד שבקומה השנייה נפתחו חלונות גדולים.
- המבנים יצרו 2 רחבות כשהמזרחית (הקטנה) שימשה את אזור התחזוקה והמערבית (הגדולה) הייתה העיקרית ובה התקיימות המסדרים.
- בפינות הדרום הדרום מערבית והצפון מזרחית נבנו מגדלי שמירה שהכילו מיכלים לאגירת למים.
- בחלק הדרומי נבנו אורוות לשירות סוסי התחנה. בקירות האורווה ניתן עדיין לראות טבעות שקועות קיר לקשירת הסוסים.
- מסביב לתחנה מספר מבנים ששימושם לא ברור. חלקם מתקופת הקמת התחנה וחלקם משנים מאוחרות יותר.
על קירות המשטרה ניתן לראות את פגיעות הכדורים שנורו במהלך ההשתלטות על המבנה.
בחלק מהחדרים ניתן לראות סממני בנייה בריטים כמו אח עצים.
תוכניות לעתיד
על אף שהאתר נזנח האתר הוא עדיין שייך לרשויות צה"ל ולא ברור המעמד של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל במקום (זו כנראה הסיבה שאין באתר שלט מטעם המועצה שמתאר את האתר). חלק מגגות המבנים מכוסה באסבסט דבר שיצטרך להילקח בחשבון אם יוחלט על שיפוץ המקום.
ראו גם
לקריאה נוספת
- גד קרויזר, הטיגארטים: הקמת מצודות המשטרה הבריטית בארץ ישראל 1938 – 1943, המועצה לשימור אתרים, ספריית יהודה דקל, 2011
- שלומי שטרית, אורי קוסובסקי, מבני משטרה היסטוריים בארץ ישראל, הוצאת משטרת ישראל, 2014
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בשני מקומות נטושים: חדר אוכל בקיבוץ בית גוברין ותחנת משטרת טגארט בריטית, אפריל 2016
- מיכאל יעקובסון, לא לכל אחד: אל 6 מבנים נסתרים ומרתקים ברחבי הארץ, באתר Xnet, 16 באפריל 2014
- משטרת בית גוברין, באתר "עמוד ענן"
הערות שוליים
