וילת בית ג'וברין
וילת בית ג'וברין הוא בית מגורים מפואר מדרום מערב לקיבוץ בית גוברין ששימש, לאחר הקמתו, למגורי משפחת אל-עזי. בתקופת מלחמת העצמאות ישבה בוילה מפקדה מצרית ובהמשך נוהלו במקום השיחות בין ישראל למצרים לפתרון בעיית כיס פלוג'ה. שימש תקופת מה כבסיס צבאי ונכון ל-2016 המקום נטוש. מוגדר כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (על אף שאין במקום שלט מטעם המועצה).
ההיסטוריה של האתר
הוילה נבנתה על ידי שייח' עבדאללה אל-עזי עבור משפחתו. שבט אל-עזי הגיעו לשפלת יהודה מהר חברון וחלק מחבריו התיישב בכפר בית ג'יברין. בתקופה העות'מאנית רכשו קרקעות רבות בסביבת מגוריהם. עם תחילת תקופת המנדט (שנות ה-40) עזבה המשפחה את הכפר והקימה כקילומטר מערבית משם כפר משלה. הכפר כלל כ-8 בתים והוילה של שייח' עבדאללה היה המפואר ביניהם. בנינים ידועים נוספים בכפר הם בית הקשתות ובית הרופא. הקמת הוילה והכפר נעשתה במסגרת עסקה עם הבריטים במיסגרתה החכיר שייח' עבדאללה לבריטים שטח אדמה מצפון לכפר להקמתה של משטרת בית ג'וברין ובתמורה סיפקו הבריטים חשמל ומים לכפר.
שייח' עבדאללה עסק רבות בנדל"ן ובין השאר מכר קרקעות, בשפלת יהודה, לקק"ל ובגלל זה נרצח ב-1946.
ב-1948 פלשה החטיבה המצרית הרביעית (בפיקוד הקולונל הסודני סייד טהא שכונה ה"נמר הסודני") לאזור פלוג'ה. אחת מיחידות החטיבה גרשה את בני המשפחה[1] והקימה בוילה מפקדה צבאית. במהלך אוקטובר 1948 פעל צה"ל לנתק ולכתר את החטיבה. כחלק מתהליך הידוק הכיתור כבשה חטיבה 8 ב-27 באוקטובר 1948 את המשטרה ואת הוילה תוך שהמצרים נסוגים מערבה.
במהלך חודש נובמבר 1948 שימשה הוילה כאתר לשיחות בין ישראל למצרים לפתרון את בעיית כיס פלוג'ה. אחד מהמשתתפים במשא ומתן היה גמאל עבד אל נאצר (לכן נקראת הוילה גם בשם "הוילה של נאצר"). לאחר כישלון השיחות המשיכו כוחות צה"ל לשבת במקום על מנת להמשיך במצור על הכיס. לאחר מלחמת העצמאות שימש המקום כבסיס צבאי מספר שנים עד נטישתו. בשנות ה-70 נהרסו שישה משמונת בתי הכפר.
הוילה נמצאת על שביל ישראל.
תיאור המבנה וסביבתו
מבנה בן 3 קומות:
- קומה תחתונה ובה חדר גדול וחדר קטן. בחדר הגדול קיימת תוספת מאוחרת של תמיכות ברזל למניעת קריסת המבנה.
- קומה ראשונה ובה סלון גדול עם תקרה גבוהה ו-2 חדרים צדדיים. מהסלון יציאה מוגבהת למרפסת ולחצר.
- קומת הגג אליה עולים בגרם מדרגות חיצוני. גג שטוח ועל חלקו בנוי חדר בגודל בינוני.
הבית בנוי מאבני גזית מסותתות משני דגמים: סיתות חיצוני גס וסיתות עדין בחלק העליון. פתחי הבית מרובעים (בניגוד לבניה המקובלת של קשתות). משקופי הפתחים (חלונות ודלתות) נבנו מאבנים שנתמכו על ידי אבן הראשה. מסביב לבית ניכרים שרידים של טרסות ועצי פרי שהיו חלק מבוסתן.
קישורים חיצוניים
- גילי סופר, וילה מהאגדות, באתר ynet, 3 באוגוסט 2003
- למה קוראים לוילה העזובה ״הוילה של נאצר״ ?, באתר "נטוש", 30 במאי 2015
הוילה של נאצר, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים