מנגל
מַנְגָּל (מערבית: منقل, "מָנְקַל", כירה ניידת) או גְּרִיל (ולפי האקדמיה ללשון העברית: מַצְלֶה[1]) הוא מתקן עליו צולים אוכל. המתקן כולל אסכלה, שהיא רשת מתכת, המונחת מעל מקור חום ישיר. במנגל הקלאסי והפשוט, מקור החום הוא גחלים (לרוב, הכוונה היא לפחמי עץ), לעומת מנגלים מודרניים, הצולים באמצעות חשמל או גז. נדירים יותר הם מנגלים סולאריים - תנורי שמש, המשתמשים באנרגיית השמש ומראה פרבולית לשם החימום.
צליית אוכל על רשת מקובלת ברחבי העולם. בארצות הברית, המתקן, המנהג ואופן ההכנה מכונים "ברביקיו". שם זה התקבל בשפות רבות. בארגנטינה, השם המקובל הוא "אסאדו", ובדרום אפריקה "בראי" (Braai). בקרב יוצאי עיראק בישראל מכונה המנגל ג'אפוף. הביטויים הישראליים העממיים המקובלים לצליית אוכל באמצעות מנגל הם "לעשות על האש" או "למנגֵל".
בישראל, המנגל הפך לנוהג עממי נפוץ ביום העצמאות שם המנגל הפך לקונצנזוס של ממש בפולקלור הישראלי, כמו גם באירועים ובמפגשים חברתיים ועוד.
נַפְנַף הוא אביזר מפלסטיק או קרטון מאולתר, קְטן-מידות וקל-משקל, המשמש לליבוי האש והלהטת הגחלים על ידי הגברת אספקת החמצן לאש כדי ללבותה. במקור נקרא הכלי דפדפה.
אטימולוגיה
מקור המילה מנגל הוא במילה הערבית מַנְקַל (منقل). בערבית, השורש נ-ק-ל משמעו "להעביר", ומכאן גם נגזרת המילה "נָקְלַה" ("נָגְלַה", בהגייה בדואית), כלומר "העברה".[2] קרי, מַנְקַל - (משהו) שניתן להעבירו; כלומר, נייד (בניגוד לתנור נייח). לעברית המילה הגיעה מהשפה הטורקית,[3] ואולי מההגייה בדואית, שבה הצליל "ק" (q) נהגה כמו "ג" (g).[4][5]
מקור המילה "ברביקיו" הנפוצה ברחבי העולם הוא במילה משפת האראווק "barabicu", משם עברה לספרדית ולשאר השפות האירופאיות. המילה שימשה את הילידים באזור פלורידה והקריביים לתיאור שיטת הבישול בצלייה של חיות שלמות משופדות על ענפים ירוקים מעל לבורות אש.[6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מנגל |
| ערך מילוני בוויקימילון: מצלה |
| ערך מילוני בוויקימילון: נפנף |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גריל |
אילון גלעד, מתי אומצה המילה אומצה, ואיך אומרים מנגל בעברית?, באתר הארץ, 19 באפריל 2023- חיים כהן ואלי לנדאו, חיים כהן ואלי לנדאו מבשלים, תנועת האסכלה, באתר הארץ, 23 באפריל 2009
- יוספה קמחי, מלך המנגל: כל מה שצריך לדעת על טיפול נכון בבשר, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2023
- טליה לוין, בדרך כל בשר: איך הפך המנגל למנהג הכי ישראלי ביום העצמאות?, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2023
- מילות השיר "שיר המנגל", באתר שירונט ; לחן: דיטר בוהלן, גרסה עברית: יאיר ניצני, ביצוע: יאיר ניצני וגני תמיר
יאיר ניצני וגני תמיר - שיר המנגל 1986, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:56)- מנגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מנגלים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 29 באפריל 2014
- ^ גם מילה זו הפכה לשגורה בקרב דוברי העברית, ובייחוד בהקשר לסחיבות הרבות הנדרשות, בדרך-כלל, בעת קיום פעילות של מנגל או פיקניק.
- ^ לדוגמה, על המנגל הטורקי, באתר התרבות הטורקית. (באנגלית)
- ^ תרבות האוכל הערבי בישראל - כותרת משנה: שפת המזון
- ^ רוביק רוזנטל, הטמבל עושה מנגל, באתר "הזירה הלשונית", 14 בינואר 2010
- ^ מייקל פולן, קיצור תולדות הבישול, מודן הוצאה לאור 2017, עמ' 54
| טכניקות בישול | ||
|---|---|---|
| יבש | אפייה • צלייה • קלייה • עישון | |
| מבוסס מים | בישול לבן • הרתחה • חליטה • שליקה • אידוי • נזיד | |
| מבוסס שמן | טיגון עמוק • הקפצה | |
| מבוסס אלכוהול | פלמבה (שילהוב) | |
| מבוסס חומץ או מלח | כבישה • החמצה | |
| בעזרת כלים | אמבט מרים • סיר לבישול איטי • בישול במיקרוגל • סיר לחץ • מנגל • הקצפה | |
| גסטרונומיה מולקולרית | ספריפיקציה • סו-וויד | |
38647183מנגל