מעכב מונואמין אוקסידאז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מעכבי מונואמין אוקסידאז (באנגלית: Monoamine oxidase inhibitors, בראשי תיבות: MAO-I) קבוצה של תרופות המעכבות את הפעילות של אחד האנזימים של מונואמין אוקסידאז או שניהם: מונואמין אוקסידאז A ומונואמין אוקסידאז B. השימוש העיקרי שלהן הוא כנגד דיכאון, במיוחד דיכאון עמיד לטיפול ודיכאון לא טיפוסי . [1] משמשות גם לטיפול בהפרעת פאניקה, הפרעת חרדה חברתית, מחלת פרקינסון ועוד הפרעות שונות. [2]

מעכבי מונואמין אוקסידאז הגיעו לשוק ב-1950 ואושרו לשימוש כנוגדי דיכאון בסוף שנות החמישים. הם היו הקבוצה הראשונה של תרופות שאושרה לשימוש כנגוד דיכאון. אזוניאזיד (isoniazid) הייתה הראשונה, היא פותחה כתרופה נגד שחפת. השפעתה על העלאת מצב הרוח נחשפה באקראי תוך כדי השימוש בתרופה. [3]

למרות יעילותן המוכחת של התרופות מעכבות המונואמין אוקסידאז השימוש בהן כתרופות קוו ראשון כנגד דיכאון היה מוגבל. למעכבי מונואמין אוקסידאז יש תופעת לוואי מסכנת חיים של פיתוח לחץ דם גבוה, כדי להימנע מתופעת הלוואי הזו יש לשמור על דיאטה חמורה ביותר [3] השימוש במעכבי מונואמין אוקסידאז ירד עוד יותר עם הופעתן של התרופות מקבוצת ה-SSRI. כיום השימוש בהם מוגבל בעיקר למקרים של דיכאון העמיד לטיפולים אחרים. כך שהשימוש במעכבי מונואמין אוקסידאז כתרופות קוו שני אינו קשור ליעילות שלהן אלא לשימוש הבטוח בהן. [3]

התרופות הזמינות כיום מקבוצת המונואמין אוקסידאז הן: [3]

  • פנלזין (phenelzine)
  • טראנילציפרומין (tranylcypromine)
  • איזוקרבוקסאזיד (isocarboxazid)
  • ראסאגילין (rasagiline)
  • מוקלובמיד (moclobemide)
  • סלגילין (selegiline)

מעכבים הפיכים וסלקטיביים של המונואמין אוקסידאז (RIMAs - Reversible inhibitors of monoamine oxidase A) הם תת קבוצה של מעכבי מונואמין אוקסידאז A. משמשים קלינית לטיפול בדיכאון ודיסתימיה. היו שתי פריצות דרך בתחום הקבוצה של מעכבי המונואמין אוקסידאז. בשנות התשעים המוקדמות המקלובמיד (moclobemide) אושר לשימוש ברוב הארצות (פרט לארצות הברית) כטיפול נגד דיכאון. תרופה זו היא מעכב מונואמין אוקסידאז הפיך וסלקטיבי (RIMA).

בשל הפיכותם הם יותר בטוחים יותר לשימוש מאשר מעכבי המונואמין אוקסידאז הוותיקים, הבלתי הפיכים, [4] וחלשים יותר בהגברת המונואמינים החשובים בהפרעת דיכאון. RIMAs לא צברו נתח שוק נרחב בארצות הברית.

ב-2005 הגיע לשוק התרופות הסלגילין (selegiline) בפורמט הניתן דרך העור כנגד פרקינסון. היא שייכת לקבוצת מעכבי המונואמין אוקסידאז B וניתנת כנגד הסימפטומים של פרקניסון. [3] [5]

שימושים רפואיים

דיכאון

מעכבי מונואמין אוקסידאז משמשים לטיפול בדיכאון. יש מחקרים המצביעים על כך שפנלזין יעיל יותר נגד דיכאון מטריציקלים בטיפול בדיכאון אטיפי. דיכאון אטיפי מתאפיין בתגובתיות של מצב הרוח, רגישות גבוהה ליחסים בין אישיים ודחייה, חוסר אנרגיה בולטת, רעב קיצוני (hyperphagia), ושינה מרובה. כמו כן יש עדות לכך שמעכבי מונואמין אוקסידאז יעילים יותר מהטריציקלים בטיפול בדיכאון שהוא חלק ממחלה ביפולרית. [6] [7]

הפרעת פאניקה

בנוסף למעכבי ספיגה של סרוטונין, נמצא שמעכבי מונואמין אוקסידאז מתאימים לטיפול בהפרעת פאניקה. [6] [8] [9]

חרדה חברתית (social phobia)

נמצאו יעילים גם בטיפול בחרדה חברתית. [6] [7]

מעכבי מונואמין אוקסידאז נמנים עם נוגדי הדיכאון, אבל יש הטוענים שהם יותר אפקטיביים בטיפול בחרדה חברתית. בכל מקרה השימוש בהם נדיר בשל תופעות הלוואי המסוכנות שלהם.[10]

בולימיה (bulimia nervosa)

מעכבי מונואמין אוקסידאז משמשים לטיפול בבולימיה. [6] [7]

במחקרים שנעשו למול פלצבו, הוכחה יעילותם. [11] [12]

סקירה שנעשתה לגבי טיפולים שונים בבולימיה שכללה טריציקלים, נוגדי ספיגה חוזרת של סרוטונין ומעכבי מונואמין אוקסידאז, נמצא שכל התרופות אכן עוזרות, אך במידה מוגבלת.

[13]

הפרעה פוסט טראומטית (PTSD)

מעכבי מונואמין אוקסידאז משמשים לטיפול בתסמונת פוסט טראומטית, [6] אך נמצאו פחות יעילים מתרופות השייכות לקבוצת ה-SSRI וה-SNRI. [14]

במחקר שנעשה ב-2005 שהשווה מונוקלובמיד (moclobemide), פלואקסטין (fluoxetine) וטיאנפטין (tianeptine) כטיפול בהפרעה פוסט טראומטית, נמצא שהשפעתם שווה. [15]

תעוקת לב (anginal pain)

יש אפשרות לשימוש במעכבי מונואמין אוקסידאז כטיפול בתעוקת לב. [6]

במחקר שפורסם ב-1960 נמצא שאיפרוניאזיד יעיל מאוד בטיפול בתעוקת לב, אך כבר אז היה ברור שהטיפול בו אינו מתאים בשל תופעות הלוואי הנגרמות מהשימוש במעכבי מונואמין אוקסידאז. [16]

כאב פנים בלתי טיפוסי (atypical facial pain)

מעכבי מונואמין אוקסידאז משמשים לטיפול בכאב פנים בלתי טיפוסי. [6]

בסקירה שנערכה ב-1995 נמצא שהקלה בכאב פנים בלתי טיפוסי מתאימים טריצקלים (כמו אמיטריפטילין ואימיפרמין), מעכבי מונואמין אוקסידאז ונוגדי התכווצויות (כמו קרבאמזפין ופניטואין).[17]

הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

מעכבי מונואמין אוקסידאז נמצאו מתאימים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. [6] [7]

במחקר שבו הושווה הטיפול במעכבי מונואמין אוקסידאז לעומת דקסטרו אמפטמין סולפאט (dextroamphetamine sulfate) התגובה למעכבי המונואמין אוקסידאז הייתה מהירה וטובה. [18]

מיגרנה

מעכבי מונואמין אוקסידאז נמצאו מתאימים לטיפול במיגרנות. [6]

מקלובמיד (moclobemide) נמצא יעיל כטיפול מניעתי במיגרנה ובכאב ראש תעוקתי (tension-type headache). [19]

תת לחץ דם תנוחתי

מעכבי מונואמין אוקסידאז נמצאו מתאימים לטיפול בתת לחץ דם תנוחתי. [6]

היו כמה פרסומים של תיאורי מקרה של שילוב מעכבי מונואמין אוקסידאז עם תרופות שונות לטיפול בתת לחץ דם תנוחתי. בין התרופות שהוזכרו: הידרוקסיאמפטמין (hydroxyamphetamine), פלודרוקורטיזון (fludrocortisone), [20] 9-אלפא-פלורוהידרוקורטיזון (9-alpha-fluorohydrocortisone), [21] טירמין (Tyramine) [22].

דיכאון שאחרי פגיעה מוחית טראומטית

מעכבי מונואמין אוקסידאז נמצאו מתאימים לטיפול בדיכאון אחרי פגיעה מוחית טראומטית. [6]

הטיפול המומלץ לדיכאון שאחרי פגיעה מוחית הוא שילוב של נוגדי דיכאון סרוטונרגיים והתערבויות בעלות אופי קוגניטיבי-התנהגותי. בניסיון שנעשה עם חולים שלא הגיבו לאמיטריפטילין (amitriptyline) גם פנלזין לא צלח. לעומת זה ניסיון עם מקלובמיד (meclobemide) נמצא אפקטיבי באחד המחקרים. [23]

אזהרות ותופעות לוואי

תופעות הלוואי השכיחות ביותר בשימוש במעכבי מונואמין אוקסידאז הן: תת לחץ דם תנוחתי, הפרעה בשינה, עליה במשקל ובצקת. [6]

תת לחץ דם תנוחתי

תת לחץ דם תנוחתי יכול לגרום לסחרחורת ונפילות. לכן יש להיזהר ולהעלות את מינון מעכבי המונואמין אוקסידאז בהדרגה תוך בדיקה מהו המינון המקסימאלי המתאים. [6]

הטיפול בתת לחץ דם תנוחתי כולל: הימנעות מקפה, שתייה של 2 ליטר נוזלים ליום, תוספת מלח לדיאטה, התאמה של תרופות נגד לחץ דם גבוה (אם הפציינט לוקח), שימוש בגרבי לחץ, ובמקרים חמורים טיפול בלודרקורטיזון (fludrocortisone). על תת לחץ דם תנוחתי הקשור לטיפול בטראנילציפרומין אפשר להקל ע"י חלוקת הטיפול למספר מנות ליום. [6]

הפרעה בשינה

הטיפול בהפרעת השנה הנגרמת ע"י מעכבי מונואמין אוקסידאז יכולה להיות: לחלק את מתן המינון התרופתי, לא לתת את התרופה אחרי ארוחת הערב, ולהוסיף כדור היפנוטי מקבוצת הבנזודיאזפינים. [6]

תופעות לוואי שכיחות נוספות

תופעות לוואי שכיחות נוספות הן: הפרעה בשינה, עלייה במשקל ובצקת. לתופעות לוואי אלו אין טיפול, ובמקרה כזה יש לשקול החלפת התרופה. [6]

כאשר רוצים להחליף ממעכב מונואמין אוקסידאז לאחר יש להוריד בהדרגה את התרופה בשימוש בהדרגה, לעשות הפסקה של 10 עד 14 יום ורק אז להתחיל את התרופה השנייה. [6]

השפעות נוירומוסקולריות (Neuromuscular)

למעכבי המונואמין אוקסידאז יכולות להיות השפעות נוירו מוסקולריות במינונים טיפוליים ובמינונים טוקסיים. טווח ההשפעה נע מהתכווצויות קלות לתנועות מיוקלוניות חזקות. ההשפעות הללו יכולות להיות חלק מסינדרום יותר רחב הכולל סימפטומים נפשיים ואוטונומיים. יש עדות מסוימת למנגנונים סרוטונינרגיים על ההשפעה הנוירמוסקולריות. [24]

לעיתים מתן מתן מונואמין אוקסידאז מלווה בתחושת נימול, רטט שרירים (myoclonus) וכאבי שרירים. הנימול יכול להיות משני לחסר פירידוקסין (B6), ותוספת פירידוקסין יכולה לעזור. [6]

כבד

דיווחים שמעכבי מונואמין אוקסידאז משפיעים לרעה על תפקודי הכבד הם יחסית נדירים מאוד. [6] למרות זה הם מסוכנים לתפקוד הכבד יותר מתרופות מהקבוצות החדשות כמו ה-SSRI. [25]

התכווצויות

מעכבי מונואמין אוקסידאז גורמים לירידה פחותה בסף לאפילפסיה מנוגדי דיכאון טריציקליים. [6] עדיין ההמלצה היא לא לתת אותם לחולים הסובלים מאפילפסיה. [26]

מצבים בהם יש המלצה להזהר ממתן מעכבי מונואמין אוקסידאז

אנשים עם מחלת כליות, הפרעה בתפקוד הכבד, ומחלת לב. [6] זה למרות שהסכנה לפגיעה בתפקוד הלב נמוכה מזו שבטיפול עם נוגדי דיכאון טריציקליים. [6]

מתן מעכבי מונואמין אוקסידאז במקביל לתרופות המורידות את רמת הסוכר בדם אינו מומלץ בגלל האפשרות שישנו את רמת התרופות נגד סכרת. [6]

בגלל קישור ברור להתפרצות מאניה לא מומלץ לתת מעכבי מונואמין אוקסידאז לאנשים הסובלים ממחלה דו קוטבית מסוג I. [6] כמו כן לא מומלץ לתת אותם לאנשים הסובלים מסכיזופרניה בגלל החשש לפריצת פסיכוזה. [6]

קיימת התוויה כנגד מתן מעכבי מונואמין אוקסידאז במהלך היריון, למרות שהנתונים לגבי הסיכון למומים עובריים מעטים. [6]

קיימת התוויה לא לקחת בזמן הנקה מונואמין אוקסידאז מאחר והוא עובר בחלב האם. [6]

תופעות הלוואי של מעכבי מונואמין אוקסידאז הפיכים וסלקטיביים

תופעות הלוואי השכיכות ביותר של מעכבי מונואמין אוקסידאז הפיכים וסלקטיביים הן: סחרחורת, בחילה והפרעות בשינה.[6]

מעכבי מונואמין אוקסידאז היכים וסלקטיביים גורמים לפחות תופעות לוואי במעכרכת העיכול בהשוואה ל-SSRI.

לגבי מוכלובמיד (Moclobemide) שהוא מונואמין אוקסידאז סלקטיבי, אין לו תופעות לוואי אנטיכולינרגיות או קרדיווסקולריות.

השפעות על סוגים שונים של MAO

ישנם שני סוגים של מונואמין אוקסידאז: MAO-A מפרק את המוליכים העצביים סרוטונין ונוראדרנלין ואת החומר טיראמין. עיכוב אנזים זה מגביר את זמינותם של נוירוטרנסמיטורים אלו באתרים פרהסינפטיים בקצות העצבים, ועקב כך מגביר את שחרור חומרים אלו לסינפסה. להעלאת רמת הסרוטונין והנוראדרנלין לאורך זמן ישנה השפעה אנטי-דיכאונית, ולפיכך משמשים מעכבי MAO-A כתרופות אנטי-דיכאוניות.

MAO-B מפרק את המוליך העצבי דופאמין. תרופות מעכבות MAO-B מגבירות את כמויות הדופאמין בצורה דומה לפעילות MAO-A על סרוטונין ונוראדרנלין ובכך משמשות לטיפול בתסמיני מחלת פרקינסון.

שימוש והתוויות

לתרופות אלו פרמקוקינטיקה (קצב זמינות ביולוגית) מורכבת. השפעתן נמשכת גם לאחר שלא ניתן לאתר שרידים שלהם בדם מאחר שלוקח זמן לכבד לייצר אנזימים חדשים. דבר זה חל רק על מעכבי MAO בלתי הפיכים. במעכבי MAO הפיכים, כמו מובמיד, ההשפעה חולפת מיד כאשר התרופה אינה נמצאת בדם. מבחינה קלינית, אינטראקציה עם תרופות אלו עלולה להתרחש עד שלושה שבועות מרגע הפסקת נטילתן. ל-MAO-I אינטראקציה מסוכנת עם מזונות עשירים בטיראמין, כמו שמרי בירה, גבינות בשלות, גבינות קשות, יוגורט, אבוקדו, בננות, פול, מליח, כבד, בשר עוף, בקר, נקניקים, שקדים, תאנים, שוקולד, וכן קפה, בירה, יין אדום ועוד. יש להימנע מאכילה בלתי מבוקרת של מזונות אלו בזמן השימוש בתרופות אלו, ולפחות שלושה שבועות לאחר הפסקת הטיפול בהן. ל-MAO-I אינטראקציה קטלנית עם משפחת תרופות אנטי-דיכאוניות נוספת, משפחת ה-SSRI, וחל איסור מוחלט על מתן משולב של תרופות אלו בטווח של שלושה שבועות לפחות.

עקב האינטראקציות הרבות והמסוכנות של תרופות אלו, ומאז שפותחו תרופות חדשות יעילות ובטוחות יותר לטיפול בדיכאון, כמעט ולא נעשה היום שימוש במעכבי MAO-A למטרה זו.

רשימה של תרופות מעכבות MAO

מעכבי MAO-A/MAO-B לא סלקטיביים

הידרזין

  • Isocarboxazid (מרפלן)
  • הידראקרבזין

לא הידראזין:

  • טרנילציפרומין (פרנאט, יאטרוסום)

מעכבי MAO-A סלקטיביים

  • Bifemelane (Alnert, Celeport) (זמין ביפן)
  • מתילתיוניניום כלוריד (Urelene blue, Provayblue, Proveblue)
  • מוקלובמיד מוקלובמיד (Aurorix, Manerix, Moclamine)
  • פירלינדול (פירזידול, זמין ברוסיה)

מעכבי MAO-B סלקטיביים


לינזוליד (Linezolid) היא תרופה אנטיביוטית בעלת פעילות מעכבת MAO חלשה והפיכה.[27]

לאנטיביוטיקה furazolidon יש גם פעילות מעכבת MAO.[28]

מתילתיוניניום כלוריד (אנ') (מתילן כחול), התרופה למטהמוגלובינמיה הנגרמת על ידי תרופות, מעכב MAO חזק מאוד, הפיך.[29]


מינהל המזון והתרופות (FDA) אישר מעכבי מונואמין אוקסידאז אלה לטיפול בדיכאון:[30]

  • Isocarboxazid (מרפלן)
  • פנלזין (נרדיל)
  • סלג'לין (אמסאם)
  • טרנילציפרומין (פרנאט)

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: MAOI

הערות שוליים

  1. ↑ Cristancho, Mario A. (20 בנובמבר 2012). "Atypical Depression in the 21st Century: Diagnostic and Treatment Issues". Psychiatric Times. ארכיון מ-2 בדצמבר 2013. נבדק ב-23 בנובמבר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ↑ MAOIs (Monoamine Oxidase Inhibitors), Cleveland Clinic (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, עמ' 644
  4. ↑ Isbister GK, et al. (2003). "Moclobemide poisoning: toxicokinetics and occurrence of serotonin toxicity". British Journal of Clinical Pharmacology. 56 (4): 441–450. doi:10.1046/j.1365-2125.2003.01895.x. PMC 1884375. PMID 12968990.
  5. ↑ Selegiline: MedlinePlus Drug Information, medlineplus.gov (באנגלית)
  6. ^ 6.00 6.01 6.02 6.03 6.04 6.05 6.06 6.07 6.08 6.09 6.10 6.11 6.12 6.13 6.14 6.15 6.16 6.17 6.18 6.19 6.20 6.21 6.22 6.23 6.24 6.25 6.26 6.27 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2022, עמ' 645
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 J. H. Dowson, MAO inhibitors in mental disease: their current status, Vienna: Springer, 1987, עמ' 121–138, מסת"ב 978-3-7091-8901-6. (באנגלית)
  8. ↑ [שhttps://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7871061/ MAO inhibitors in panic disorder: clinical effects of treatment with brofaromine. A double blind placebo controlled study]
  9. ↑ St. Luke's - Monoamine Oxidase Inhibitors MAOIs for Panic Disorder, www.stlukesonline.org (באנגלית אמריקאית)
  10. ↑ Medication for social anxiety, Cognitive Behavioral Therapy Los Angeles (באנגלית אמריקאית)
  11. ↑ J. W. Stewart, B. T. Walsh, L. Wright, S. P. Roose, A. H. Glassman, An open trial of MAO inhibitors in bulimia, The Journal of Clinical Psychiatry 45, 1984-05, עמ' 217–219
  12. ↑ B. Timothy Walsh, Jonathan W. Stewart, Steven P. Roose, Madeline Gladis, Alexander H. Glassman, Treatment of Bulimia With Phenelzine: A Double-blind, Placebo-Controlled Study, Archives of General Psychiatry 41, 1984-11-01, עמ' 1105–1109 doi: 10.1001/archpsyc.1983.01790220095015
  13. ↑ Sijie Yu, Yuhan Zhang, Chongkai Shen, Fei Shao, Efficacy of pharmacotherapies for bulimia nervosa: a systematic review and meta-analysis, BMC Pharmacology and Toxicology 24, 2023-12-02, עמ' 72 doi: 10.1186/s40360-023-00713-7
  14. ↑ Sean Jackson, What medication is used to treat post-traumatic stress disorder?, MentalHealth.com, ‏2023-09-22 (באנגלית אמריקאית)
  15. ↑ E. Önder, Ü. Tural, T. Aker, A comparative study of fluoxetine, moclobemide, and tianeptine in the treatment of posttraumatic stress disorder following an earthquake, European Psychiatry 21, 2006-04-01, עמ' 174–179 doi: 10.1016/j.eurpsy.2005.03.007
  16. ↑ Henry I. Russek, Monoamine Oxidase Inhibitors in the Treatment of Angina Pectoris, Angiology 11, 1960-02-01, עמ' 76–80 doi: 10.1177/000331976001100115
  17. ↑ V. Pfaffenrath, M. Dieterich, [Diagnosis and treatment of atypical facial pain-a review.], Schmerz (Berlin, Germany) 9, 1995-10, עמ' 235–241 doi: 10.1007/BF02529444
  18. ↑ A. Zametkin, J. L. Rapoport, D. L. Murphy, M. Linnoila, D. Ismond, Treatment of hyperactive children with monoamine oxidase inhibitors. I. Clinical efficacy, Archives of General Psychiatry 42, 1985-10, עמ' 962–966 doi: 10.1001/archpsyc.1985.01790330042005
  19. ↑ O. Meienberg, F. Amsler, [Preventive treatment of migraine and chronic tension headache with moclobemide], Praxis 86, 1997-07-02, עמ' 1107–1112
  20. ↑ Robert H. Seller, Idiopathic orthostatic hypotension: Report of successful treatment with a new form of therapy, The American Journal of Cardiology 23, 1969-06-01, עמ' 838–844 doi: 10.1016/0002-9149(69)90379-8
  21. ↑ L. J. Mahar, D. B. Frewin, D. E. Dunn, Idiopathic orthostatic hypotension controlled with a monoamine oxidase inhibitor and 9-alpha-fluorohydrocortisone, The Medical Journal of Australia 2, 1975-12-20, עמ' 940–943 doi: 10.5694/j.1326-5377.1975.tb106461.x
  22. ↑ R. N Nanda, R. H Johnson, H. J Keogh, TREATMENT OF NEUROGENIC ORTHOSTATIC HYPOTENSION WITH A MONOAMINE OXIDASE INHIBITOR AND TYRAMINE, The Lancet, Originally published as Volume 2, Issue 7996 308, 1976-11-27, עמ' 1164–1167 doi: 10.1016/S0140-6736(76)91681-0
  23. ↑ Jesse R. Fann, Tessa Hart, Katherine G. Schomer, Treatment for Depression after Traumatic Brain Injury: A Systematic Review, Journal of Neurotrauma 26, 2009-12, עמ' 2383–2402 doi: 10.1089/neu.2009.1091
  24. ↑ J. A. Lieberman, J. M. Kane, R. Reife, Neuromuscular effects of monoamine oxidase inhibitors, Journal of Clinical Psychopharmacology 5, 1985-08, עמ' 221–228
  25. ↑ M. Isabel Lucena, Alfonso Carvajal, Raúl J. Andrade, Alfonso Velasco, Antidepressant-induced hepatotoxicity, Expert Opinion on Drug Safety 2, 2003-05, עמ' 249–262 doi: 10.1517/14740338.2.3.249
  26. ↑ Tahrier Sub Laban, Abdolreza Saadabadi, Monoamine Oxidase Inhibitors (MAOI), Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2025
  27. ↑ Kenneth R. Lawrence, May Adra, P. Ken Gillman, Serotonin toxicity associated with the use of linezolid: a review of postmarketing data, Clinical Infectious Diseases: An Official Publication of the Infectious Diseases Society of America 42, 2006-06-01, עמ' 1578–1583 doi: 10.1086/503839 (באנגלית)
  28. ↑ A. M. Timperio, H. A. Kuiper, L. Zolla, Identification of a furazolidone metabolite responsible for the inhibition of amino oxidases, Xenobiotica; the Fate of Foreign Compounds in Biological Systems 33, 2003-02, עמ' 153–167 doi: 10.1080/0049825021000038459 (באנגלית)
  29. ↑ Anél Petzer, Brian H. Harvey, Gregers Wegener, Jacobus P. Petzer, Azure B, a metabolite of methylene blue, is a high-potency, reversible inhibitor of monoamine oxidase, Toxicology and Applied Pharmacology 258, 2012-02-01, עמ' 403–409 doi: 10.1016/j.taap.2011.12.005 (באנגלית)
  30. ↑ An option if other antidepressants haven't helped, Mayo Clinic (באנגלית)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מעכב מונואמין אוקסידאז40559436Q410954

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מעכב_מונואמין_אוקסידאז&oldid=2902468"