מנחם קלנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מנחם קלנר
לידה 1946 (גיל: 78 בערך)
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית, ניו יורק
ענף מדעי פילוסופיה יהודית של ימי הביניים
תאריך עלייה 1980
מקום לימודים ישיבת סקוקי, ישיבת מרכז הרב, אוניברסיטת וושינגטון

מנחם קלנר (נולד ב-1946) הוא אקדמאי וחוקר יהודי אמריקאי-ישראלי בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים עם התמקדות מיוחדת בפילוסופיה של הרמב"ם. הוא פרופסור אמריטוס למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ומהווה יו"ר מייסד של החוג לפילוסופיה ומחשבת ישראל במכללת שלם בירושלים.

ביוגרפיה

קלנר נולד באולבני, ניו יורק בשנת 1946, ולמד בהמכללה התאולוגית העברית בסקוקי, אילינוי, ארצות הברית, ובישיבת מרכז הרב בירושלים, ישראל. הוא למד פילוסופיה מערבית ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, וקיבל שם תואר B.A.M.A ודוקטורט. את עבודת הדוקטורט שלו ביים סטיבן שוורצשילד. ב-1980 עלה לישראל.

לימד באוניברסיטת חיפה במשך למעלה משלושים שנה. בין יתר התפקידים באוניברסיטה, שימש כיו"ר המחלקה לציוויליזציות ימיות וכדיקן הסטודנטים, ושימש את הקתדרה למחשבה דתית של סר אייזק וליידי אדית וולפסון. היה פרופסור אורח באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת נורת'ווסטרן, וחוקר אורח בקרן למדעי היהדות בוושינגטון. הוא לימד קורסים בפילוסופיה, מדע הדתות, פילוסופיה יהודית מימי הביניים ומודרנה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, בקולג' של וויליאם ומרי, באוניברסיטת וירג'יניה ובאוניברסיטת חיפה.

מחקריו

קלנר מתמקד במיוחד על פילוסופיה של הרמב"ם, קלנר סובר שאלמלא יצר הרמב"ם את הקוד המקיף הראשון והשיטתי והיחיד של ההלכה היהודית (משנה תורה) אין זה סביר שממשיכיו באותו פרויקט, רבי יעקב בן אשר, בעל הארבעה טורים, ורבי יוסף קארו, המחבר של השולחן ערוך, לא היה להם החזון והאומץ לעשות מה שהם עשו. אילו הרמב"ם לא שם את היהדות על בסיס הי"ג עיקרי אמונה, לא ניתן היה לדבר על אורתודוקסיה יהודית. ואלמלא הגדיר הרמב"ם חזון אוניברסלי של היהדות, סביר להניח שכמעט כל היהודים היום היו פרטיקולריים אפילו יותר מהם[1]. קלנר סבור שהרמב"ם היה רציונליסט ואוניברסליסט. זהו נושא מרכזי במחקריו על הרמב"ם.

קלנר סובר שמעטים מציגים את הרמב"ם, כפי שהוא עושה. מחקריו בפילוסופיה של הרמב"ם הם חדשניות ומהפכניות. קלנר גורס שהיהדות שהכיר הרמב"ם היה יהדות של תורת הנסתר וסובר שהרמב"ם דחה תורת הנסתר ואף הטיף לדחות. קלנר טוען שניסיון הרפורמציה של הרמב"ם נכשל, ההוכחה הברורה ביותר לכך היא הצלחתה של רפורמת הנגד הקבלית שכתביו עוררו. במקביל הוא טוען בספרו אמונה שאינה מגיעה לעיקר שהרמב"ם התרחק מהיהדות התנ"כית והתלמודית במובן שהוא יצר דוגמות המחייבות על פי הדת (הי"ג עיקרים) וטוען שיהדות המקראית היא יותר יהדות של עשיה מעשיות מיהדות של מחשבות ואמונות שדומה יותר לנצרות.

לאחרונה בספרו גם הם קרויים אדם: הנכרי בעיני הרמב"ם, טוען קלנר שהרמב”ם היה משוכנע שתורת ישראל מלמדת שבני אדם כולם נבראו בצלם אלוקים ושאין הבדל ממשי, מהותי ומולד בין ישראל לעמים. טענה זו מנוגדת לתפיסה הדומיננטית ביהדות המסורתית מאז ימי הביניים, ובעיקר מאז תחילת האמנציפציה, שגייסה את הרמב”ם לתמוך בגישות פרטיקולריסטיות. לדעתו, תפיסה זו היא סילוף המציאות, ויש בה ממד טרגי. כמובן, ישנם הבדלים בין ישראל לעמים אבל לטענת קלנר, אליבא דרמב"ם ההבדלים הם ברמה של חוקים, של היסטוריה, של ייעוד, ותו לא. הספר מציע קריאה צמודה מאוד של ההלכה הראשונה, ההלכה האמצעית, וההלכה האחרונה ב'משנה תורה'. הפרק הפותח את הספר מסביר את האוניברסליזם של הרמב"ם באמצעות ניתוח מאמרי חז"ל שמהם היה יכול הרמב"ם לשאוב את רעיונותיו האוניברסליים. הפרק האחרון מתמודד עם דברי הרמב"ם הסותרים, לכאורה, את העמדה שמייחס לו קלנר לאורך כל הספר. באחרית דבר חורג קלנר מקריאה צמודה של דברי הרמב"ם ומביע את עמדתו של נוכח המציאות של ימינו. יש שהצביעו שכתיבתו החריפות בא מהתנגדותו להגות הנמצא לדוגמא בספר תורת המלך[2].

ספריו ומחקריו

במהלך השנים פרסם פרופ’ קלנר ספרים, מאמרים ומחקרים רבים, פרסום יותר מעשרים ושלושה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים אקדמיים. שניים מתרגומיו לטקסטים קלאסיים הופיעו בסדרת יודאיקה של ייל.

ספרים שההדיר

מספריו

ספריו שתורגמו מאנגלית

  • אמונה שאינה מגיעה לעיקר: במה נבחנת יהדות, תרגום - שי סנדיק, הוצאת שלם, ירושלים 2016.

מספריו באנגלית

  • Dogma in Medieval Jewish Thought: From Maimonides to Abravanel (1986)
  • Maimonides on Human Perfection (1990)
  • Maimonides on Judaism and the Jewish People (1991)
  • Maimonides on the "Decline of the Generations" and the Nature of Rabbinic Authority (1996)
  • Must A Jew Believe Anything? (1999)
  • Maimonides Confrontation with Mysticism (2006)
  • Science in Bet Midrash: Studies in Maimonides (2009)
  • Torah in the Observatory: Gersonides, Maimonides, Song of Songs (2010)
  • Reinventing Maimonides in Contemporary Jewish Thought (2019)
  • Maimonides the Universalist: The Ethical Horizons of the Mishneh Torah (2020)
  • We Are Not Alone: A Maimonidean Theology of the Other (2022)

פרסים

ספרו אמונה שאינה מגיעה לעיקר זכה בגמר פרס הספר היהודי של קורט. היה פעמיים ברשימה הקצרה לפרס הלאומי לספרים יהודיים.

קישורים חיצוניים

  • Kellner, Menachem (Spring 2016). ""Orthodoxy and "The Gentile Problem"". Institute for Jewish Ideas and Ideals. Marc D. Angel. ארכיון מ-1 באוגוסט 2020. נבדק ב-10 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  • Menachem Kellner. Who is the Person Whom Rambam Says Can be 'Consecrated as the Holy of Holies'? Seforim Blog. November, 2007.
  • Menachem Kellner. Review of Micah Goodman, Sodotav shel Moreh ha-Nevukhim (Secrets of the Guide of the Perplexed). H-Judaic, H-Net Reviews. December, 2011.
  • ביקורת על ספרו גם הם קרויים אדם - הנכרי בעיני הרמב"ם, misavivlashulchan.wordpress.

ממאמריו

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה האנגלית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0