חינוך ממלכתי חרדי

חינוך ממלכתי-חרדי (ממ"ח) ניתן כחלק ממערכת החינוך בישראל מאז שנת 2014 בבתי ספר המוגדרים בתור "ממלכתיים חרדיים" ("ממ"ח"), לעומת החינוך הממלכתי הכללי והחינוך הממלכתי הדתי. הוא הוקם על בסיס ה"זרם החרדי", ומיועד בעיקר לחרדים ולחרדים מודרניים בישראל.

בשנת תשע"ד (2013–2014) החל משרד החינוך בתהליך שאפשר לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם מ"מוכר שאינו רשמי" ל"רשמי" ולהצטרף לזרם חינוך ממלכתי־חרדי חדש, שלא עוגן בחוק. בנוסף להקמה יזומה של משרד החינוך יחד עם הרשויות המקומיות לבתי ספר ממ"ח חדשים. בבתי ספר אלו התלמידים אמורים ללמוד לימודי ליבה מלאים המותאמים למגזר החרדי ונתונים לפיקוח מלא ומשמעותי של משרד החינוך.

מעבר של מוסדות קיימים למסלול הממ"ח מחייב "מפגש רצונות" בין בתי הספר לבין משרד החינוך, קרי הסכמה על תנאי ההצטרפות, בדיקת חשבות וחתימה על חוזה. תהליך העברת בתי הספר החרדיים לבעלות המדינה והעברת גני הילדים לבעלות הרשויות המקומיות יצא לדרך בסוף שנת 2013, עם הקמת זרם החינוך הממלכתי-חרדי (ממ“ח) המסלול הוקם בשנת תשע"ד מתוך רגישות תרבותית והכרה בצרכי הזהות של התלמיד החרדי, ועל רקע השאיפה להציע שרות חינוך רשמי נאות להורים, לתלמידים ומחנכים במגזר החרדי. עבור המדינה מסמן המעמד של מוסד רשמי חרדי את היכולת למלא את חובותיה ותפקידיה הן בהיבט של פיקוח והן בהיבט של מתן שירותי חינוך מיטביים לאותם תלמידים במגזר החרדי, המתחנכים במוסדות המדינה.

עם הקמת מסלול החינוך הממלכתי־חרדי הוקם במשרד החינוך גם המחוז החרדי, שמאגד את הטיפול בכל מוסדות החינוך החרדיים בישראל. השינוי הארגוני שהתרחש במשרד החינוך עם הקמת המחוז החרדי אפשר התגייסות מערכתית לקידום החינוך הממלכתי־חרדי.

נכון לשנת הלימודים תשפ"א לומדים במערכת החינוך הממלכתית חרדית כ-5.2% מכלל תלמידי הגנים החרדיים, ו-3.3% מכלל תלמידי החינוך היסודי.

בתחילת יוני 2024 פורסם, שהמוסדות החסידיים של קרלין, צאנז, ביאלא, בעלז, ויז'ניץ, בויאן ומוסדות כלל חסידי, שהיו כולם עד כה מוסדות פטור, קיבלו סמל מוסד ויעברו לזרם הממלכתי חרדי בתחילת שנת הלימודים תשפ"ה. בנוסף למוסדות החסידיים אלו ולמעבר של מוסדות מרשת 'בני יוסף' של ש"ס, מתוכננים לקום חמישה בתי ספר ממלכתיים-חרדים חדשים בשנה 2025.

הקמה ומאפיינים

בשנת 2014 בעת ששי פירון כיהן כשר החינוך בממשלה בראשות הליכוד ויש עתיד וללא המפלגות החרדיות, הוביל פירון מהלך של הקמת זרם ממלכתי חרדי בדומה לזרם החינוך הממלכתי דתי שיעניק לילדי המגזר החרדי תוכנית הליבה, ויהווה אלטרנטיבה למוסדות החרדים הקיימים שאינם מעניקים לימודים אלו.

מטבע הדברים, לזרם הממ"ח לא היה שום פטרון פוליטי, שכן הפוליטיקאים החרדים התנגדו להקמתו ולמעשה החרימו אותו ואלו המפלגות החילוניות לפחות אלו שהיו בקואליציה, לא תמכו בזרם חרדי, ובמיוחד לאחר פרישת יש עתיד מהממשלה. למעשה המפלגות החרדיות מחרימות את מוסדות הממ"ח עד היום. עם זאת, הזרם שרד את הקשיים וההתנגדויות ומוסדות נוספים הצטרפו לו במהלך השנים וקהילות נוספות מעוניינות לפתוח מוסדות בדרכו.

בשנת 2022, משרד החינוך פרסם חוזר מנכ"ל, שבו הנחיות המחייבות פתיחה של בתי ספר בזרם החינוך הממלכתי חרדי ביישובים שבהם ישנו ביקוש לכך. אם היישובים יימנעו מלפתוח את מוסדות החינוך, הם יידרשו לממן הסעות לתלמידים המעוניינים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים חרדיים.

מאפייני הממ"ח

מוסדות הממ"ח שואפים להטמיע בילדי החינוך לימודי ליבה מלאים, הדבר בא לידי ביטוי במערכת הלימוד ובספרי הלימוד. עם הקמת הממ"ח הייתה שאיפה להכניס ספרי לימוד ייחודיים למוסדות הממ"ח, דבר שעורר קשיים מטבע הדברים בשנים הראשונות.

הדגש המרכזי שניתן במוסדות הממ"ח, להבדיל מהמוסדות החרדיים, ביניהם החדר ומוסדות בית יעקב של הקהילה החרדית, הם לימודי האנגלית והמתמטיקה שלא נלמדים בחלק מהמוסדות החרדיים האחרים.

דגש נוסף שניתן בבתי הספר של הממ"ח הוא על לימודי אזרחות בכלל ועל היחס למדינת ישראל בפרט שהקהילה החרדית מתנגדת לה במידה מסוימת.

להבדיל ממוסדות החינוך החרדיים שנהנים מאוטונומיה חינוכית ועצמאות מלאה בקביעת תוכני הלימוד, מוסדות הממ"ח נמצאים תחת פיקוח מלא של משרד החינוך.

מוסדות הממ"ח פועלים תוך הפרדה מגדרית כמו המוסדות החרדיים וישנם מוסדות לבנים ומוסדות לבנות.

בכל שנה הצטרפו למסלול מספר נוסף של מוסדות בהתאם לקריטריונים שנקבעו ולמידת הביקוש וההתאמה:

בשנת תשע"ד היו במסלול 16 בתי ספר, תשע"ה – 30, תשע"ו – 31, תשע"ז - 36, תשע"ח - 43, תשע"ט - 44, תש"פ - 52, תשפ"א - 60.

נכון לשנת הלימודים תש"פ לומדים 6947 תלמידים במסלול הממ"ח הפרוסים בכל רחבי הארץ – ממעלות בצפון ועד ערד בדרום, מתוך כ-329,000 תלמידים בכלל מוסדות החינוך החרדי בשנה זו (כ-2.1%).

בשכבת היסודי - 60 בתי ספר.

בשכבת הקדם יסודי - 164 גני ילדים.

על פי נתוני משרד החינוך, בזרם הממלכתי חרדי לומדים בשנת הלימודים הנוכחית, ה'תשפ"א 12,666 תלמידים, בהם 4,139 תלמידים ב-164 גני ילדים ו-8,527 תלמידים ב-60 בתי ספר. בשנים שמאז הקמתו גדל החינוך הממלכתי-חרדי מדי שנה ומספר הרשויות שבהן מוסדות חינוך ממלכתי-חרדי עלה במידה ניכרת.

בנוסף על כך, יש גם ממ"ח לחולים בבית החולים מעייני הישועה, בני ברק, חווה חקלאית תורנית אלעד, מרכז פיס מדעי במודיעין עילית.

מספר התלמידים בגני הילדים הממלכתיים-חרדיים גדל מדי שנה בכ - %20 עד %40.מגמת הגידול בחינוך הממלכתי-חרדי הקדם-יסודי מואצת בשנים האחרונות ומאז שנת הלימודים תשע"ח מספר הגנים ומספר התלמידים הלומדים בהם הוכפל.

זרמים בחינוך הממ"ח

מפילוח הזרמים החרדיים שאליהם משתייכים בתי הספר שהצטרפו לזרם הממלכתי־חרדי נכון לשנת תשע"ז עולה כי מתוך 36 בתי ספר בשנה זו, 17 בתי ספר שהם 46% מזוהים עם חב"ד, חמישה בתי ספר שהם 14% מזוהים עם הציבור החרדי הספרדי, שמונה בתי ספר שהם 21% מזוהים עם ברסלב או עם חוזרים בתשובה שאינם משתייכים לקהילה מסוימת, ארבעה בתי ספר שהם 11% מזוהים עם החרדים האשכנזים, לרוב חרדים מודרניים, שני בתי ספר ו-5% מזוהים עם הציבור החרדי־לאומי.

אופי מוסדות הממ"ח

מוסד חרדי ציבורי הוא מוסד חינוך שתלמידיו נמנים עם הזרם החרדי. הזרם החרדי-ציבורי נותן מענה מכיתות הגן (3–5) דרך בתי ספר יסודיים (כיתות א-ח) וכלה בתיכונים חרדיים. כל מוסד הבוחר להצטרף לזרם זה מקבל על עצמו את מערכת הכללים הממלכתית כפי שנקבעה על ידי המחוז החרדי.

• הצטרפות למסלול - הקמה והצטרפות בית ספר למסלול מותנית בהסכמת הרשות המקומית ומשרד החינוך
• תקצוב - מפתח תקצוב בית הספר-כפי שמקובל במערכת החינוך הממלכתית
• צוות ההוראה - מועסק על ידי משרד החינוך
• תוכנית הלימודים - ישנה חובה ללמד את לימודי היסוד לצד לימודי הקודש בהיקף המלא שנקבע על ידי משרד החינוך. כמו כן זכאים בתי ספר אלו להשתתף בתוכניות ייחודיות ומותאמות של משרד החינוך
• זכויות וחובות בית הספר מקבילים למערכת החינוך הממלכתית

בית ספר המצטרף למסלול הממ"ח יקבל תנאים שווים לאלה של בתי הספר הממלכתיים מבחינת הקצאת משאבים:

• בינוי והצטיידות
• הכשרת מורים
• התפתחות מקצועית של מורים
• הצטרפות לאופק חדש
• השלמת פערים פדגוגים ועזרים פדגוגים
• מענקים חד פעמיים
• ליווי וחניכה מקצועית של בית הספר
• הסעות

התפקיד המשתנה של רשות החינוך המקומית

התלמידים החרדיים מהווים כיום כ-30% מכלל התלמידים היהודים במערכת החינוך. הפריסה הארצית של האוכלוסייה החרדית היא 40% בקרוב בריכוזים חרדיים מובהקים (ירושלים, בני ברק, ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד) ו-60% ברשויות מעורבות. ישנם רשויות שבהן אחוז הילדים החרדים מכלל ילדי היישוב מגיע לכדי 50%. מצב זה מחייב את הרשויות המקומיות לתת מענה תכנוני ותקציבי לתלמידים חרדיים בהלימה למדיניות המחוז החרדי.

המחוז החרדי, פועל להגברת הציבוריות בהיבטים פדגוגים ומינהליים בכלל מערכת החינוך החרדית. כחלק מתפיסה זו הוסכם על הקמתו של מסלול הממ"ח.

על הרשות המקומית בשיתוף עם בית הספר והפיקוח מוטל לבחון את מידת התאמתם של בתי הספר להצטרפות למסלול זה או לחלופין להחלטה על הקמת מוסד ממ"ח צומח, ולהיות שותפים להתפתחותם כחלק ממערך החינוך היישובי הכולל.

מאפיינים עדכניים למוסדות הממ"ח

• מערך פיקוח והדרכה משמעותיים ביותר בדגש על מקצועות הליב"ה, קיום מבחני מיצ"ב, ביקורים ממוקדי למידה עם מפקחי המקצועות, התאמות של תוכניות לימודים.
• קידום יעדים נוספים המקודמים על ידי המשרד כגון למידה משמעותית, הכלה מפתח הלב, קיימות ועוד.
• הפעלת תוכניות משלימות ומעשירות כאמירים, מצוינות 2000, חווה חקלאית, שחייה ועוד.
• אחריות משותפת, שיתופי פעולה משמעותיים עם הרשויות המקומיות – ועדות מלוות, פורום מנהלים, תוכניות רשותיות, מרכזי מתי"א.
• כלל המורים – עובדי מדינה, הצטרפות להסכם אופק חדש - מענים משמעותיים לצוות ההוראה והתלמידים.
• פיתוח מקצועי ברמת מנהל וצוות הוראה.
• שכר לימוד מופחת להורים.

הקריטריונים שנקבעו להצטרפות מוסדות קיימים לממ"ח או הקמת חדשים

• מתן קדימות לבתי ספר לבנים
• בתי ספר גדולים עם רוב כיתות תקניות או צפי גידול משמעותי
• קדימות לבתי ספר מהזרמים החרדיים המרכזיים
• הסכמה של הרשות המקומית ו/או יוזמה של הרשות המקומית
• בתי ספר בהקמה שישנה הסכמה של הרשות המקומית לתמוך בהקמתם
• לא יתאפשר מעבר מהחמ"ד לזרם החרדי ציבורי· במעבר ממוכש"ר: חוסן פדגוגי, כלכלי ומנהלי של בית הספר [בדיקת חשבות במשרד ]

בשנים האחרונות פועל משרד החינוך להקמת בתי ספר ממלכתיים-חרדיים כאשר יש עניין בקרב קהילה מקומית. כעשרה בתי ספר ממ"ח חדשים הוקמו על ידי המשרד ביישובים שונים בארץ.

נושאים בטיפול

• קליטה שקולה ומיטבית של מצטרפים חדשים למסלול – גנים ובתי ספר.
• הגדלת מספר התלמידים במוסדות וצמצום הכיתות שאינן תקניות.
• המשך העלאת הרמה הלימודית במקצועות הליב"ה.
• הסדרה של כניסת בתי הספר לניהול עצמי.
• הסדרה עם המתי"א בכל יישוב.
• הפקת תוצרים וכלי עבודה למפקחים בוועדה המחוזית.
• הכשרת מנהלים ותיקים כחונכים למנהלים חדשים.
• תהליכי הערכת עובדי הוראה לקידום דרגה והענקת קביעות.
• מכרזים למנהלים חדשים במסלול.

ההתנגדות החרדית לחינוך הממלכתי חרדי

המגזר החרדי מייחס חשיבות גדולה לחינוך בשל היותו הערובה להמשכיות של המסורת והמורשת החרדית. החינוך הממלכתי־חרדי נתקל עם הקמתו בהתנגדות מצד רבנים פוליטיקאים ועסקנים חרדים, שניהלו מלחמת חורמה נגד הצטרפות מוסדות חינוך חרדיים לזרם החדש וטענו כי הזרם החדש פורץ את הגדר ושובר את ה"חומות" של החברה החרדית. העיתונות החרדית התגייסה למערכה ופרסמה באותה תקופה כתבות השמצה חריפות נגד חינוך זה ונגד השותפים למהלך. עיתונות זו הקדישה מאמץ רב כדי ליצור דעת קהל שלילית בקרב הקהילה החרדית כלפי זרם חינוך זה.

התנגדות לזרם הממלכתי

הזרם השמרני של המגזר החרדי מנהל יחסים מורכבים עם מדינת ישראל. זרם הממלכתי־חרדי הוא ממלכתי, וכפוף למשרד החינוך ולשלטון המרכזי. בחינוך זה היו גם תלמידים ממשפחות שמרניות, וחלק מההורים התנגדו להצטרפות בתי הספר לזרם חינוך זה מכיוון שלא רצו שבנם ילמד במוסד חינוך ממלכתי הכפוף למדינת ישראל.

בעת הקמת זרם חינוך זה הוחלט במשרד החינוך לכנותו בשם "ציבורי חרדי" ובכך להבליע את היותו זרם ממלכתי, הכפוף לשלטון המרכזי של מדינת ישראל. בהמשך החל משרד החינוך להדגיש את היותו ממלכתי כדי לגרום לבתי הספר להפנים את היותם כפופים למוסדות המדינה ולחוקיה. בכירים במשרד החינוך סברו גם שהחרדים השמרנים גם כך לא יצטרפו לזרם חינוך זה, והחרדים המתונים לא יתנגדו לזרם החדש גם אם הוא ייקרא ממלכתי.

כרזה (פשקוויל) נגד מוסדות הממלכתי חרדי בשכונת מאה שערים בירושלים

הפקעת השליטה מידי הממסד החרדי

החינוך החרדי בישראל כפוף לעמותות ולרבנים, והשליטה בו הייתה נתונה באופן מוחלט בידי ההנהגה החרדית. רבני הזרם המרכזי החרדי התנגדו נחרצות לזרם חינוך זה בטענה שזרם זה יפקיע את השליטה במוסדות החינוך מידי ההנהגה החרדית ויעביר אותה לידי משרד החינוך.

התנגדות ללימודי הליבה ולהיקף לימודי התורה

סיבה נוספת להתנגדות החרדית לזרם חינוך זה היא המחויבות ללמד באופן מלא את תוכנית הליבה. הציבור החרדי מתנגד ללימודי הליבה ובנוסף לפגיעה בהיקף לימודי הקודש.

התנגדות למפלגת יש עתיד

זרם החינוך הממלכתי החדש, הוקם ביוזמת שר החינוך שי פירון. עם הקמתו קיבל הזרם הקשר פוליטי, ובחלק מהמקרים צויר כמשרת מגמה אנטי־חרדית. רבנים ופוליטיקאים חרדים טענו שהזרם החדש הוא חלק מהניסיונות של מפלגת יש עתיד להכריע בסוגיות דת ומדינה ולפגוע בחינוך החרדי בישראל. עד היום בעיתונות החרדית הטענות הם שזה בעצם יצירה של פירון לחסל את החינוך החרדי. בכירים במשרד החינוך טענו שהפוליטיות שדבקה בחינוך זה גרמה נזק רב ועוררה התנגדות עזה במגזר החרדי.

ראו גם

• חרדים מודרניים
• חינוך ממלכתי דתי
• ישיבה תיכונית חרדית
• תוכנית הליבה

קישורים חיצוניים

• ירחון מקוון לנעשה בממ"ח באתר משרד החינוך
• החינוך הממלכתי-חרדי: מהקמה להתבססות באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• ענת בארט, מחקרים על הפיקוח במחוז החרדי של משרד החינוך: בין רשויות, רשתות והציבוריות החרדית, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2018
• נתונים מרכזיים על החינוך הממלכתי חרדי, הכנסת מרכז המחקר והמידע, 2020, אתי וייסבלאי|
• ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות
• טלי פרקש, "המדינה שמה רגליים": כך נפל החינוך הממלכתי-חרדי בין הכיסאות, באתר ynet, 28 ביוני 2022
• ארי ליבסקר, החרדים בוחרים ליבה, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2023
• "זו מלחמה על מדינת ישראל": המנגנון של החינוך הממלכתי-חרדי עם טלי פרקש, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב, 20 בספטמבר 2023

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38985881חינוך ממלכתי חרדי