מלפלו

שמורת החי והצומח מלפלו

אתר מורשת עולמית

האי מלפלו
האי מלפלו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2006, לפי קריטריונים 7, 9
מדינה
(למפת קולומביה מוגדלת)   בוגוטה מדיין קאלי ברנקייה קרטחנה סנטה מרתה לטיסיה ונצואלה ברזיל פרו אקוודור פנמה קוסטה ריקה ניקרגואה הים הקריבי האוקיינוס השקט מלפלו (למפת קולומביה רגילה)   בוגוטה מדיין קאלי ברנקייה קרטחנה סנטה מרתה לטיסיה ונצואלה ברזיל פרו אקוודור פנמה קוסטה ריקה ניקרגואה הים הקריבי האוקיינוס השקט מלפלו

מלפלו (Malpelo) הוא אי באוקיינוס השקט, 362 ק"מ דרומית לפנמה ו-378 ק"מ מערבית לקולומביה. שטחו של האי 1.2 קמ"ר. מבחינה מנהלית הוא משויך למחוז ואיה דל קאוקה הקולומביאני.

האי אינו מיושב, אך ב-1986 הוקם בו בסיס של חיל הים הקולומביאני. הוא מפורסם בשל מגוון בעלי החיים הימיים המצויים סביבו, במיוחד כרישים. ב-1995 הכריזה ממשלת קולומביה על האי כעל שמורת חי וצומח, ב-2002 הכריז עליו איגוד השימור העולמי כ"אזור ימי רגיש במיוחד", ובשנת 2006 הכריז עליו אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

גאוגרפיה

אורכו של האי 1,643 מ' ורוחבו 727 מ'. שטחו 1.2 קמ"ר וגובהו המרבי 360 מטר. הוא עשוי סלע חשוף, ושלוש פסגות מתנשאות בו בתלילות, הגבוהה שבהן סרו דה לה מונה, שגובהה 360 מטר. עומק הים סביבו מגיע לכדי 4,000 מטר. מסביב לאי מבצבצים 11 איונים סלעיים: בצפון ארבעה איונים המכונים "לוס מוסקטרוס": אתוס, פורתוס, ארמיס ודארטניאן; במזרח האיונים וגמאר ולה טורטה; בדרום חמישה איונים, שלושה מהם מכונים על שם מלכי ישראל, סאול (שאול) דוד וסלומון (שלמה), והשניים האחרים נקראים לה גרינגה ואסקובה.

הסלעים מהם עשוי האי הם דקיט, טרכיט, בזלת ואנדזיט.

האי ממוקם כ-4 מעלות צפונית לקו המשווה, באזור הטרופי, והאקלים בו טרופי ולח. הלחות הרבה השוררת בו גורמת לערפילים האופפים אותו לעיתים קרובות. במשך רוב ימות השנה יורדים בו משקעים רבים, למעט בעונה היבשה, בין דצמבר למרץ.

החי והצומח

סולת נסקה באי מלפלו

על אף שהאי נראה כסלע חשוף, הוא אינו צחיח לחלוטין, וגדלים בו, הגם שבדלילות, חזזיות, טחבי עלים ושרכים.

על האי חיים ארבעה מיני בעלי חיים אנדמיים: סרטן יבשה ממין Gecarcinus malpilensis, אנוליס אגאסי (Anolis agassizi), קמטן ממין Diploglossus millepunctatus וגקו (מין שממית).

כ-80 אלף עופות ימיים מקננים במלפלו, ובהם סולת מסכה, סולת נסקה, סולה אדומת-רגל, פריגט הדור, שחף צוחק, שחף גלפלגוס, שחפית חומה, שחפית שחורה ושחף זנב-סנונית. העופות המקננים מאפשרים היווצרות גואנו, אם כי בכמות מועטה יחסית לאיים אחרים באוקיינוס השקט, שכן עקב המבנה הטופוגרפי של האי, הגשמים שוטפים אותו בנקל.

עולם החי הימי כולל 17 מיני אלמוגים, 130 מיני רכיכות, 267 מיני סרטנאים ו-395 מיני דגים, בהם ארבעה מינים אנדמיים. אוכלוסיית הדגים מזינה מספר רב של כרישים, ובהם כריש לווייתני, פטישן כד-חרטום, כריש משי וכריש-שן אימתני.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלפלו בוויקישיתוף

• מידע על האי (בספרדית)