מלחמת הסחר באמריקה הצפונית
 | ||||||||||
| "נאפה בקנדה": סימון מדינת מוצא לעידוד חלופה מקומית על פני מוצרים אמריקאיים | ||||||||||
| מלחמה: המלחמה הקרה השנייה | ||||||||||
| תאריכים | 1 בפברואר 2025 – הווה (86 ימים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | אמריקה הצפונית | |||||||||
| עילה |
| |||||||||
| תוצאה |
| |||||||||
| ||||||||||
מלחמת הסחר באמריקה הצפונית היא מלחמת סחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו שהחלה ב-1 בפברואר 2025, כאשר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חתם על צווים נשיאותיים המטילים מכסים כמעט כוללים על סחורות הנכנסות לארצות הברית ממקסיקו וקנדה. הצווים קבעו מכסים של 25% על כל היבוא ממקסיקו ועל כל היבוא מקנדה, למעט נפט ואנרגיה, שעליהם יוטל מס בגובה 10%.
בתגובה, ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, אמר שקנדה תגיב בהטלת מכסים של 25% על סחורות אמריקאיות בשווי 30 מיליארד דולר קנדי (20.6 מיליארד דולר אמריקאי), שיתרחבו ל-155 מיליארד דולר קנדי (106 מיליארד דולר אמריקאי) לאחר שלושה שבועות. נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, אמרה שמקסיקו תטיל מכסים וכן תגובות אחרות נגד ארצות הברית. ב-3 בפברואר, יום לפני כניסת הצווים לתוקף, שני המנהיגים ניהלו משא ומתן על דחייה של חודש בהטלת המכסים.
המכסים האמריקאיים נכנסו לתוקף ב-4 במרץ; מכסי התגובה של קנדה נכנסו לתוקף באותו מועד, בעוד שמקסיקו הודיעה כי תמתין עם התגובה שלה. ב-6 במרץ, טראמפ עיכב את הטלת המכסים על סחורות התואמות את הסכם ארצות הברית–מקסיקו–קנדה (USMCA), שהן כ-50% מהיבוא ממקסיקו ו-38% מהיבוא מקנדה. על אף שההחרגה הייתה צפויה להסתיים ב-2 באפריל, הבית הלבן הודיע כי היא תישאר בתוקף ללא הגבלת זמן. עם זאת, ארצות הברית הוסיפה מכסים על כל יבוא של פלדה, אלומיניום ורכב, כולל ממקסיקו וקנדה.
טראמפ אמר שהמכסים נועדו לצמצם את הגירעון המסחרי של ארצות הברית מול קנדה ומקסיקו, לחייב את שתי המדינות לאבטח את גבולותיהן עם ארצות הברית מפני הגירה בלתי חוקית והברחות פנטניל, ולעודד ייצור מקומי בארצות הברית. שיינבאום, טרודו ומחליפו של טרודו, מארק קרני, טענו שהמכסים האמריקאיים אינם מוצדקים ושמהווים הפרה של הסכם הסכם ארצות הברית – מקסיקו – קנדה. טרודו טען כי טראמפ מתכוון להשתמש במכסים כדי לכפות סיפוח קנדה לארצות הברית, כפי שרמז טראמפ. כלכלנים טענו שמכסים אלה עלולים לשבש את הסחר בין שלוש המדינות, לפגוע בשרשראות האספקה ולהוביל לעלייה במחירים לצרכנים.
האיום הראשוני
ב-1 בפברואר 2025, טראמפ חתם על שלושה צווים נשיאותיים שהטילו מכסים של 25 אחוזים על כל הסחורות ממקסיקו וקנדה, למעט יצואי נפט ואנרגיה מקנדה, שהיו כפופים למכסים של 10 אחוזים. יצואי אנרגיה ממקסיקו יכללו את מכס ה-25 אחוזים המלא. הצווים הוצאו תחת חוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית (IEEPA) והיו אמורים להיכנס לתוקף ב-12:01 לפנות בוקר לפי זמן מזרח ארצות הברית ב-4 בפברואר. טראמפ גם הורה להטיל מכסים של 10 אחוזים על סין, שיתווספו למכסים הקיימים של עד 25 אחוזים על סחורות סיניות רבות. הצווים כללו סעיף המאפשר לארצות הברית להעלות את מכסיה אם המדינות יגיבו במכסים או אמצעים נקמניים אחרים.
טראמפ השתמש בחוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית מ-1977 שמעניק לנשיא כוח פיננסי רחב בזמן חירום לאומי — כדי לעקוף את מגבלת המכסים של ה-USMCA מסיבות שאינן קשורות לביטחון לאומי, מה שהיה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בחוק זה לצורך הטלת מכסים. טראמפ ציין את זרם ההגירה הבלתי חוקית שחוצה את גבולות ארצות הברית עם מקסיקו וקנדה, וכן את מגפת האופיואידים בארצות הברית, שמועצמת על ידי הפנטניל שמגיע מסין דרך מקסיקו וקנדה. בצו הנשיאותי אמר כי קנדה שיחקה "תפקיד מרכזי" בהכנסת הפנטניל לארצות הברית, וכי לא השקיעה "מספיק תשומת לב ומשאבים או תיאום משמעותי" עם ארצות הברית כדי "למנוע את זרם הסמים הבלתי חוקיים" – למרות שרוב הפנטניל בארצות הברית מגיע מגבול דרומי עם מקסיקו. המכסים היו גם מכוונים לעודד את היצרנים להעסיק אמריקאים כדי לייצר את מוצריהם בארצות הברית, במקום לייבא אותם ממדינות אחרות. בהמשך, טראמפ חזר על תקוותו שקנדה תסופח לתוך ארצות הברית, ואמר שהיא יכולה לעשות זאת כדי להימנע מהמכסים[1].
על פי דיווח של בלומברג, יועציו של טראמפ, פיטר נבארו וסטיבן מילר, היו הגורמים המובילים בשיחות הכלכליות בנוגע להטלת המכסים. בו בזמן, סין נכללה בהמלצת המועצה לביטחון לאומי. בפוסט ב-"Truth Social" טראמפ אמר: "אנחנו צריכים להגן על האמריקאים, וזה תפקידי כנשיא להבטיח את ביטחונם של כולם. הבטחתי במהלך הקמפיין שלי לעצור את שיטפון המהגרים והסמים שחוצים את גבולותינו, והאמריקאים הצביעו באופן מוחלט בעד זה". למרות שהכיר בכך שהמכסים עשויים לגרום ל"הפרעה זמנית בטווח הקצר", אמר שחייבים להטיל אותם. טראמפ גם טען שמכסים לא גורמים לאינפלציה אלא גורמים להצלחה.
תגובת קנדה
שעות לאחר שדונלד טראמפ הטיל מכסים ב-1 בפברואר, ג'סטין טרודו אמר כי קנדה תנקוט בצעד נקמה כלפי ארצות הברית באמצעות מכסים. הוא ציין כי קנדה תטיל מכסים בגובה 25% על יצוא אמריקאי, בסך 30 מיליארד דולר קנדי (20.6 מיליארד דולר אמריקאי) מיד לאחר שהמכסים האמריקאים ייכנסו לתוקף, ותטיל מכסים בגובה 25% על סחורה אמריקאית נוספת בשווי 125 מיליארד דולר קנדי (86 מיליארד דולר אמריקאי) תוך שלושה שבועות. טרודו ציין כי העיכוב נועד לאפשר לעסקים קנדיים להיערך. הוא גם הוסיף כי קנדה שוקלת לנקוט בפעולות סחר נוספות בנוסף למכסים, כדי להכריח את טראמפ להפסיק את מלחמת הסחר, כולל הגבלות יצוא על מינרלים חיוניים ומוצרי אנרגיה או חסימת חברות אמריקאיות מלזכות במכרזים ממשלתיים.
טרודו אמר כי אלכוהול אמריקאי, ירקות, בגדים, נעליים ובושם יהיו בין המוצרים הראשונים שיתמודדו עם "מכסי נקמה", וכי גם מוצרים כמו מכשירי חשמל ביתיים, רהיטים וציוד ספורט יוכנסו בהמשך. נקמתה של קנדה ממוקדת בעיקר ב"מדינות אדומות" בארצות הברית, המנוהלות על ידי המפלגה הרפובליקנית של טראמפ. בנאומו הציג טרודו נתונים המראים כי רק כ-1% מהייבוא של פנטניל ומההגירה הבלתי חוקית בגבולות ארצות הברית מגיעים מקנדה. הוא כינה את מערכת היחסים בין ארצות הברית לקנדה כ"שותפות המוצלחת ביותר שהעולם ראה אי פעם" בכל התחומים, והאשים את מכסי טראמפ בהפרת הסכם ארצות הברית – מקסיקו – קנדה. הוא גם אמר כי המכסים מסכנים את הצרכנים והתעשיות האמריקאיות, וקרא לקנדים לבחור במוצרים ושירותים קנדיים במקום אמריקאיים ככל האפשר. טרודו ציין: "זו בחירה, כן, שתפגע בקנדים, אבל מעבר לכך, היא תגרום להשלכות אמתיות עבורכם, האמריקאים. כפי שאמרתי תמיד, מכסים נגד קנדה יעמידו את עבודתכם בסיכון, ויכולים לסגור את מפעלי הרכב האמריקאים ואת מתקני הייצור האחרים". גם פייר פואיליבר, מנהיג המפלגה השמרנית של קנדה, גינה את מה שכינה "מכסים עצומים, לא צודקים וללא הצדקה". הוא דרש מהממשלה לסיים את פגרת הפרלמנט ולנקוט בצעדים, כולל מכסים, שמתרגלים דולר לדולר על מוצרים אמריקאים, שיאספו כסף לעזור "לעובדים ועסקים נפגעים". הוא גם חזר על דרישתו להורדת מיסים "עצומה" וצעדים נוספים לחיזוק הכלכלה.
מושל אונטריו, דאגלאס פורד, הורה להפסיק למכור מוצרי אלכוהול אמריקאי. מושלת אלברטה, דניאל סמית', שעד אז התנגדה לפעולה תקיפה נגד ארצות הברית, אמרה כי קנדה צריכה להגיב למדיניות ההרסנית הדדית של טראמפ, והיא תומכת ב"שימוש אסטרטגי" במכסים על מוצרים אמריקאים "שניתן לרכוש בקלות מקנדה ומספקים שאינם אמריקאים". מושל קוויבק, פרנסוואה לגו, אמר כי הוא הורה "לבדוק את כל חוזי הרכש עם ספקים אמריקאים" ולהטיל סנקציות על כל אחד מהם. הוא גם הורה לחברות האלכוהול של קוויבק להוריד את כל המוצרים האמריקאים מהמדפים. בנובה סקוטיה, המושל טים הוסטון אמר כי המחוז יכפיל את תעריפי המעבר עבור רכבים אמריקאים, ויורה לחברת האלכוהול של ניו סקוטיה להפסיק למכור אלכוהול אמריקאי עד 4 בפברואר. מושל הטריטוריות הצפון-מערביות, ר.ג'יי. סימפסון, גם הודיע כי ממשלתו תבדוק את מדיניות הרכש שלה כדי להימנע מרכישות מחברות אמריקאיות ככל שניתן. מושל מניטובה וואב קיניו ומושל אי הנסיך אדוארד דניס קינג, הודיעו גם הם כי המחוזות שלהם יפסיקו לייבא אלכוהול אמריקאי. מושל קולומביה הבריטית, דייוויד אבי, אמר כי סניף ההפצה של אלכוהול בקולומביה הבריטית יפסיק לקנות אלכוהול ממדינות רפובליקניות, וב-10 במרץ הוחלט להרחיב את הצעד ולחסום כל אלכוהול אמריקאי. כמו כן, חוק חדש צפוי להיות מוגש שמטיל מכס על רכבים אמריקאים, העוברים דרך המחוז בדרכם לאלסקה.
תגובת מקסיקו
שיינבאום שוחחה עם טראמפ לפני השבעתו כדי להוריד את איומיו על מכסי היבוא. טראמפ אמר כי שיינבאום הסכימה ל"סגירה אפקטיבית" של הגבול בין מקסיקו וארצות הברית כדי למנוע מכסים[2]. שיינבאום הכחישה זאת, אך אמרה כי "לא תהיה מלחמת מכסים"[3]. לאחר שטראמפ חתם על צווים נשיאותיים המטילים מכסים של 25%, שיינבאום אמרה שמקסיקו תנקוט כלפי ארצות הברית בפעולות תגמול, מכסיות ולא מכסיות. היא אמרה שהתגובה היא "הגנה על אינטרסים של מקסיקו". שיינבאום לא ציינה אילו סחורות אמריקאיות תהיה מכוונת התגובה המקסיקנית, אם כי דיווחים בתקשורת טענו שמקסיקו הכינה מכסים פוטנציאליים, שיכולים לנוע בין 5% ל-20%, על בשר חזיר, גבינה, פירות וירקות, פלדה ואלומיניום. הדיווחים גם טענו כי מקסיקו מתכננת לפטור את תעשיית הרכב מהמכסים.
מרסלו אבררד, שר הכלכלה של מקסיקו, כינה את המכסים של טראמפ "הפרה בוטה" של הסכם ארצות הברית – מקסיקו – קנדה. שיינבאום גם הגיבה לטענתו של טראמפ כי יש לה ברית עם קרטלי הסמים המקסיקניים, וכינתה זאת "שמצה"[4]. באירוע ב-1 בפברואר, היא אמרה שמקסיקו תמשיך לפעול "בקרירות" בהתמודדות עם התגמולים, והציעה להקים צוות משימה עם ארצות הברית כדי להתמודד עם הבעיות של טראמפ עם מקסיקו, ואמרה ש"הבעיות לא נפתרות על ידי הטלת מכסים".
מהלך מלחמת הסחר
ב-7 במרץ, טראמפ איים להטיל מכסים הדדיים על עץ ומוצרי חלב קנדיים. הוא אמר שהמכסים יהיו בגובה של עד כ-250% וייכנסו לתוקף בשבוע שלאחר מכן. מאוחר יותר אמר טראמפ שקנדה "חייבת להסיר באופן מיידי את מכסי החלב האנטי-אמריקאיים בגובה של 250% עד 390% על מוצרים שונים מארצות הברית, שכבר מזמן נחשבים למוגזמים". מכסת המכס של קנדה על מוצרי חלב מארצות הברית מאפשרת כמות מסוימת של ייבוא ללא מכס, ורק מעבר לכך מוטלים מכסים גבוהים – אך מאחר שייצוא החלב מארצות הברית לקנדה מעולם לא חרג מהמכסה, המכסים הגבוהים לא הופעלו בפועל.
ב-10 במרץ, אונטריו הטילה מס נוסף של 25% על יצוא חשמל למדינות מישיגן, מינסוטה וניו יורק שבארצות הברית. ביום שלמחרת, טראמפ אמר שקנדה תתמודד עם מכסים של 50% על פלדה ואלומיניום, ב-12 במרץ, במקום 25% שהוטלו על כל שאר המדינות. בהמשך היום, מושל אונטריו פורד הודיע שהוא ישעה את מס החשמל, באומרו ש"צריך להוריד את הלהבות". בתגובה לכך טראמפ חזר בו, ואמר שארצות הברית תטיל מכסים של 25% בלבד על פלדה ואלומיניום מקנדה. ב-13 במרץ, יום לאחר שהמכסים נכנסו לתוקף, קנדה הטילה בתגובה מכסים של 25% על סחורות אמריקאיות נוספות בשווי של 29 מיליארד דולר קנדי (20 מיליארד דולר אמריקאי). בהצהרה משותפת, פורד ולוטניק הודיעו שב-13 במרץ ייפגשו נציגים קנדיים ואמריקאיים בוושינגטון כדי לדון בהסכם מחודש.
ב-9 במרץ נבחר מארק קרני לראש המפלגה הליברלית של קנדה ולהחליף את טרודו כראש ממשלת קנדה. בנאום הניצחון שלו הוא אמר שהוא תומך במכסים ההדדיים שהטילה ממשלת טרודו, ושממשלתו תשאיר אותם על כנם "עד שהאמריקאים יפגינו כבוד כלפינו". כראש ממשלה מיועד, הוא כינה את איומי טראמפ במכסים על חלב ומתכות כ"מתקפה על עובדים, משפחות ועסקים קנדיים", והבטיח שממשלתו תגיב באופן שישפיע מקסימלית על ארצות הברית ומינימלית על קנדה. הוא הוסיף שהמכסים יישארו עד שארצות הברית תציג "התחייבויות אמינות ואמיתיות לסחר חופשי והוגן".
טראמפ אמר שיטיל מכסים "הדדיים" על כל המדינות החל מ-2 באפריל. לגבי קנדה, אמר שאם לא תסיר את "המכסים הקיצוניים והוותיקים" עד אותו תאריך, הוא "יגדיל משמעותית" את המכסים על רכבים קנדיים הנכנסים לארצות הברית כדי "למעשה, לסגור לתמיד את תעשיית הרכב הקנדית". לאחר מכן טראמפ הודיע שמכסים של 25% על רכבים וחלקי רכב מיובאים ייכנסו לתוקף ב-2 באפריל. בתגובה, קרני אמר ש"ברור שארצות הברית כבר לא שותפה אמינה", ושבעוד ש"ייתכן שבעזרת משא ומתן כולל נוכל לשקם אמון מסוים", "לא תהיה דרך חזרה" ביחסים בין קנדה לארצות הברית.
קרני וטראמפ שוחחו לראשונה בטלפון ב-28 במרץ. קרני תיאר את השיחה כ"מאוד ידידותית ומשמעותית", ואמר שטראמפ "כיבד את הריבונות של קנדה". טראמפ תיאר את השיחה כ"פרודוקטיבית מאוד" ואמר שהוא וקרני "מסכימים על הרבה דברים". טראמפ התייחס לקרני כ"ראש ממשלת קנדה", לעומת טרודו שכינה בעבר כ"מושל של מדינת קנדה בארצות הברית"[5]. טראמפ הוסיף שהוא מאמין ש"העניינים בין קנדה לארצות הברית יסתדרו היטב". קרני אמר לטראמפ שקנדה תגיב עם מכסים הדדיים אם המכסים האמריקאיים המתוכננים ל-2 באפריל ייכנסו לתוקף. שני המנהיגים הסכימו להתחיל "משא ומתן כולל על מערכת יחסים כלכלית וביטחונית חדשה" לאחר הבחירות הפדרליות בקנדה ב-28 באפריל.
תוכנית המכסים של טראמפ
ב-2 באפריל, טראמפ הציג את תוכנית המכסים החדשה שלו, בה הטיל מכסים אוניברסליים של 10% על יבוא מכל המדינות, קנדה ומקסיקו קיבלו פטור – לא הוטלו עליהן מכסים חדשים, מעבר לאלה שכבר הוטלו עליהם, ורוב הסחורות במסגרת הסכם הסכם ארצות הברית – מקסיקו – קנדה נותרו פטורות מהמכסים. באותו יום, הסנאט האמריקאי אישר ברוב של 51 מול 49 הצעה לבטל חלק מהמכסים של טראמפ על קנדה. ארבעה סנאטורים רפובליקנים (סוזן קולינס, ליסה מרקאוסקי, ראנד פול ומיץ' מקונל) הצטרפו לכל הסנאטורים הדמוקרטים בהעברת ההצעה. עם זאת, היא עדיין צריכה לעבור בבית הנבחרים הנשלט על ידי הרפובליקנים, שם יש לטראמפ כוח גדול יותר לחסום אותה.
שוק המניות
מלחמת הסחר גרמה לחששות בקרב משקיעים שמכסים עלולים ליצור אינפלציה, עקב עלייה בעלויות הייצור והמחירים לצרכן – מה שגרם לתנודתיות בשוק המניות האמריקאי. טראמפ תיאר את הכלכלה כ"בתקופת מעבר" בתחילת כהונתו. ב-3 במרץ, לאחר שטראמפ אישר את הטלת המכסים על קנדה ומקסיקו, וכן הגדיל את המכסים על סין מ-10% ל-20% – ירדו שוקי המניות האמריקאים משמעותית: מדד S&P 500 ירד ב-1.8%, ומדד נאסד"ק 100 ירד ב-2.6%. עד 6 במרץ, ה-S&P 500 מחק כמעט את כל הרווחים שלו מאז נובמבר 2024. ב-9 במרץ טראמפ סירב לומר אם המדיניות שלו תוביל למיתון בארצות הברית. בראיון ל"פוקס ניוז" אמר שיידרש זמן כדי לראות את פירות המדיניות שלו, אך שלדבריו הן "ישתלמו בסוף", באומרו: "אם תסתכל על סין – יש להם ראייה של 100 שנה. לנו יש רבעון. ואי אפשר לפעול כך. צריך לעשות את הדבר הנכון". ביום שלמחרת ירד ה-S&P 500 בעוד 2.7% – הירידה היומית החדה ביותר של שנת 2025 עד אז – והנאסד"ק ב-4%. ב-10 במרץ ירד ה-S&P 500 בעוד 1.4%. בסך הכל ירד מעל 10% מהשיא שנקבע ב-19 בפברואר. ההפסדים בשוק היו שווי ערך ליותר מ-4 טריליון דולר.
בקנדה ובמקסיקו שוקי המניות היו יציבים יותר. עד 6 במרץ, מדד המניות המרכזי של מקסיקו (IPC) עלה ב-6% מתחילת 2025. המדד המרכזי של קנדה (S&P/TSX) היה כמעט באותו רמה כמו בתחילת השנה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ טרודו: האיום של טראמפ לספח את קנדה לארה"ב הוא אמיתי, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2025
- ↑ רויטרס, טראמפ: סיכמתי עם נשיאת מקסיקו לעצור את ההגירה; היא השיבה: "לא נסגור גבולות", באתר ynet, 28 בנובמבר 2024
- ↑ ynet והסוכנויות, טראמפ "סיכם לסגור את גבול מקסיקו", היא מכחישה: "איומי הסחר - ירייה ברגל", באתר ynet, 28 בנובמבר 2024
- ↑ Tom Phillips, Fury in Mexico over Trump’s ‘slanderous’ claim of cartel links, The Guardian, 2 בפברואר 2025
- ↑ נטע בר, "המושל טרודו": טראמפ לעג לראש ממשלת קנדה, באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2024
מלחמת הסחר באמריקה הצפונית40813784Q132074927