מלחמות ה' (יחיא קאפח)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלחמות ה'
אין תמונה חופשית
מידע כללי
מאת הרב יחיא קאפח
שפת המקור עברית
סוגה יהדות
הוצאה
הוצאה דפוס פ' עניו
תאריך הוצאה 1931
מספר עמודים 174

מלחמות ה' הוא ספר מאת הרב יחיא קאפח, מנהיג הפלג הדרדעי ביהדות תימן, שנושאו הוא אמונת הייחוד, וההתנגדות לקבלה בכלל ולספר הזוהר בפרט, משום, שלדעתו של הרב קאפח, מדובר בעבודה זרה. זוהי היצירה הספרותית היחידה שנכתבה על ידי הדרדעים להצגת עמדתם.[1]

רקע היסטורי

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – דרדעים

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 הגיעו לתימן מספר חוקרים ומלומדים יהודיים אירופאים, שהושפעו מתנועת ההשכלה. חוקרים אלו נפגשו עם כמה חכמי צנעא, שהייתה להם נטייה למדעים עוד קודם לכן, והשפיעו עליהם רבות. בין ההשפעות שזרעו החוקרים בלבם של קבוצה מחכמי תימן היו ספקות לגבי אמיתות הזוהר והקבלה, ויחס אוהד להשכלה ולנאורות האירופית. אולם בעוד ההשכלה האירופית גרמה לעיתים לנטישת הדת, התפישה הדרדעית הייתה כי אין כל ניגוד בין ההשכלה לבין הדת. הם ניסו לבער מתוך היהדות כל דבר שנראה מנוגד לשכל, וליהדות ה"טהורה", כפי שעוצבה מאז ימי המשנה והתלמוד. לפיכך ניסו לבער מן היהדות את האמונה בשדים, בקמעות ובלחשים, וגם את הקבלה ותורת המסתורין. הם ניסו לחזור לנוסחי תימן הקדומים, ולתפישת העולם של חכמי תימן מן האסכולה הימי־בניימית הקדומה, שהלכה בעקבות רבנים מארצות האסלאם, דוגמת רס"ג, רבי יהודה הלוי והרמב"ם. היו מחכמי תימן גם בדורות האחרונים שהמשיכו לשמר את תפישת העולם הרמב"מיסטית והיו בעלי נטייה פילוסופית.

המודל לחיקוי של אותם חכמים היה הרמב"ם, שהיה עד לחדירת השולחן ערוך לתימן, הפוסק המרכזי עבור יהודי תימן. הרמב"ם, שהיה גם פוסק ותלמיד חכם, מצד אחד, וגם פילוסוף ורופא, מצד שני, ייצג עבור יהודי תימן את השילוב שבין השכלה כללית להלכה. בהשפעתו של הרמב"ם ניסו חלק מיהודי צנעא, לאחר המפגש עם אירופה, לחנך את ילדיהם. בבית הספר העות'מאני ("מכתב") היה בדעתם ללמד את מקצועות היהדות מצד אחד, ומצד שני גם פילוסופיה יהודית. לבד ממקצועות היהדות היה בדעתם ללמד גם מקצועות כלליים, כגון ערבית, טורקית ועברית ודקדוקה, מדעים, גאוגרפיה ואסטרונומיה, וחשבון.

בסוף המאה התשע עשרה פרצה מחלוקת בין מתנגדי הקבלה ושולליה (ה"דרדעים"), לבין המאמינים בקדמותה ובקדושתה (שכונו "עיקשים"). במהלך העשור השני של המאה ה-20 הגיעה המחלוקת לכלל משבר. בשיאה הביא הרב יחיא יצחק הלוי, ממנהיגי ה"עיקשים", את המחלוקת בפני האימאם, שליט תימן, יחיא חמיד אלדין.

תוכן הספר

לאחר שנכנס מספר פעמים למאסר בעקבות פעילותו, החל הרב קאפח לכתוב את ספרו "מלחמות ה'". הוא לא נרתע עוד מלכתוב הספר לאחר מאסריו, מפני שראה, לדברי נכדת-נכדו אביבית לוי, בייסורים שחווה עונש על ש"חס על כבוד עצמו יותר מכבוד שמיים".[2] את הספר כתב עד שנת תרפ"ז[3] והוא יצא בשנת תרצ"א (1931) בבית הדפוס פ' עניו[4] בשכונת גאולה שבירושלים.

בספר, שבו מציג הרב קאפח את עמדתו בנושא הזוהר והקבלה, הוא מנסה לטעון שחכמי ישראל לדורותיהם (כדוגמאות הוא מביא את חז"ל ובראשם רבי שמעון בר יוחאי עצמו, שנטען שהוא מחבר ספר הזוהר, ואחר כך רב סעדיה גאון, רבי בחיי אבן פקודה, רבי יהודה הלוי ואחרים), הציבו עמדה השונה לחלוטין מעמדתו של מחבר ספר הזוהר. הוא אף טוען שהקבלה וספר הזוהר הם בגדר עבודה זרה בשיתוף – אמונה באל המופשט לצד אמונה בכוחות נוספים, נמוכים יותר, עשר הספירות לתפיסתו. דעת משה צדוק היא שהרב קאפח לא העריך את לשון הזוהר וספרותו ודן אותו מפריזמה דתית צרה.[1]

הספר פותח בשאלה שהפנה "אחד התלמידים" למתנגדו של הרב, מחבר הספר. בעקבות התשובה, מתפתחים חילופי דברים בין הרב המחבר לבין מתנגדו, ובסופם, פורס הרב המחבר את משנתו בקמ"ג נקודות שונות. הספר נכתב בסגנון חריף עד מאוד, ורבי משה די לאון, מפיץ ספר הזוהר, מכונה בו רבות "המסית נביא השקר מחבר הזהר".[5]

צאת הספר עוררה את חמתם של העיקשים, ובמענה לעמדה שוללת-הקבלה שבו, החל להתחבר בצנעא בשנת תרצ"ב ספר בשם "אמונת ה'", שמטרתו להשיב על טענות הרב קאפח בספרו. על הספר לא נכתב שם מחברו, והוא נכתב בסגנון חריף כנגד הרב קאפח ועדתו. בשנת תרצ"ד הושלמה כתיבת הספר, והוא פורסם בשנת תרצ"ח גם כן בירושלים. הספר חובר על ידי רבנים שונים. לפי עדות אחד מהם, בכתיבה נטלו חלק הרב יחיא ערוסי, הרב סעיד עוזרי, הרב נתנאל אלשיך, הרב יוסף צוברי ונוספים.[6] רבני ירושלים יצאו בחרם ונידוי נגד המחבר על כפירתו באמיתות הקבלה, שהתקבלה בכל תפוצות ישראל כחלק מהתורה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 משה צדוק, ניצני <<השכלה>> בתימן, דבר, 30 ביולי 1954
  2. ^ אביבית לוי, הולך תמים: מורשתו, חייו ופועלו של הרב יוסף קאפח, יד מהר"י קאפח, תשס"ג 2003, עמ' 50
  3. ^ כעדותו בסיום הספר: "נשלמה העתקתו זאת והגהתו יום ה' כ"ה למספר בני ישראל לעומר שנת תרפ"ז ליצירה נאם קל וצעיר יחיה בן שלמה קאפח יצ"ו". עמ' 146 במהדורה האינטרנטית
  4. ^ בית הדפוס "פנחס ענו ובניו" הוקם בשנת 1930 על ידי פנחס ענו, שהעסיק במקום את ארבעת בניו. ראו באתר בית הדפוס של נכדו, עמנואל
  5. ^ עמ' 83 במהדורה האינטרנטית
  6. ^ בת ציון עראקי קלורמן, יהודי תימן: היסטוריה, חברה, תרבות, כרך שלישי, האוניברסיטה הפתוחה, 2004, עמ' 68–69. מצטטת את יוסף טובי, "מי חיבר את ספר אמונת ה'?", דעת 49, תשס"ב, עמ' 87–98
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0