באובב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןבאובב
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו־פסיגיים
סדרה: חלמיתאים
משפחה: חלמיתיים
סוג: באובב
שם מדעי
Adansonia
Adansonia digitata

בָּאוֹבַּבּ או אדנסוניה (שם מדעי: Adansonia) הוא עץ מסדרת החלמיתאים. מקורו בסוואנות של אפריקה, והוא גדל באזורי סוואנה יבשים.

הבאובב נחשב לאחד מסוגי העצים הגדולים בעולם. גובהו יכול להגיע עד ל-25 מטרים (כגובה בניין בן 10 קומות), ורוחב גזעו עד ל-10 מטרים. גזעו הרחב משמש לאגירת מים במהלך עונות הגשם, בהם משתמשים במהלך עונות היובש.

פרחי הבאובב לבנים וגדולים (30-20 ס"מ), בעלי ריח מתקתק, נפתחים בלילה ומתים עד הזריחה. אחרי שהפרחים גדלים, הם מניבים פירות הדומים במראם למלפפונים. הפירות הם מאכל אהוב על קופים, ולכן זכה העץ לכינוי "עץ לחם הקופים".

הבאובב בישראל

בישראל מצויים עשרות בודדות של עצי באובב, 25 מהם בגן הבוטני בעין גדי, בקרבת ים המלח. שלושה מתוכם נִטּעו בסוף שנות החמישים[1] על ידי אלי רון, חבר הקיבוץ והגנן הראשון בעין-גדי. היקף גזעו של הגדול מבין עצי הבאובב בעין-גדי הוא כ-8 מטרים.

באמצע שנות התשעים של המאה ה-20 הונבטו ונשתלו עצי באובאב ביישוב חד נס ברמת הגולן, על ידי גנן היישוב רון איתן.

בקיבוץ שדה אליהו שבעמק המעיינות, גדלים 4 עצים.

בגן הבוטני באילת גדלים שישה עצים[2], הגדול ביניהם נשתל ב-1988.

בשנת 2013 הונבטו ונשתלו בקיבוץ אלומות 2 עצי באובב דרום אפריקאים מסוג Agansonia Digitata.

ביולי 2017 נשתלו 5 עצים של עץ הבאובאב מזן מדגסקרי בקיבוץ חולית בנגב המערבי.

בקיבוץ קטורה בערבה שני עצים.

עץ בודד נוסף קיים בחוות תנינים בסמוך לעיר אובות.

3 עצים נמצאים בתוך קיבוץ עין גדי בסמוך למלון: אחד במסעדת באובר (על שם באובב) ושניים בגן הבוטני בסמוך.

בתרבות

בספר "בארץ לובנגולו מלך זולו" של נחום גוטמן מסופר כי ”...שמונים איש יחד לא יוכלו לחבק את הגזע. מראו ככרובית ענקית. העצים הגדולים עומדים בודדים בתוך הערבה או בתוך יערות השיחים. הם משמשים מקומות פגישה לכל אנשי הסביבה... תחת עצים אלה היו הכושים מתכנסים לאספות ולמסחר. שם נעשה סחר העבדים. על כן נקראים העצים הגדולים: 'עצי העבדים' ”.

כמזון

פרי הבאובב הוא בגודל של אגוז קוקוס, וטעמו תואר כמזכיר גלידה וכשילוב טעמיהם של אשכולית, אגס ווניל. הוא מכיל ריבופלאווין, סידן, מגנזיום, אשלגן, ברזל ופיטוסטרולים. ניתן לאכול את עליהם של מינים מסוימים וכן להפיק מזרעיהם שמן. בשנת 2018 עלתה באנגליה הפופולריות של אבקה מיובשת של הפרי[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33200692באובב