האסכולה המאתורידית
האסכולה המאתורידית (בערבית: ماتريدية) היא זרם תאולוגי מרכזי באסלאם הסוני. האסכולה נקראת על שם אבו מנצור אל-מאתורידי, והיא קרובה בתפיסותיה לאסכולה האשערית. המאתורידים האשעריים והעטאריים, הם כולם חלק מהרוב המוסלמי, שהוא סוני. אחד מהטקסטים הקדומים ביותר באסלאם: אל עאקידה אל טאהוויה הוא טקסט מאתורידי.
נקודות בהן נבדלים המאתורידים מהאשעריים הם טבעה של האמונה ומקומו של הגורם האנושי.
המאתורידים גורסים שהאמונה (אימאן) אינה פוחתת או גוברת כי אם נותרת יציבה. האדיקות הדתית (טאקווה) היא אשר פוחתת או גוברת. בניגוד לאשעריים אשר גורסים כי האמונה עצמה פוחתת או גוברת. עוד גורסים המאתורידים כי מוחו של האדם יודע, ללא סיוע ממקור א-לוהי, שכמה מהחטאים הגדולים כמו שתיית אלכוהול ורצח הם רעים מיסודם. האשעריים לעומת זאת טוענים שללא סיוע א-לוהי לא יודע האדם מה רע ומה טוב מה חוקי ומה לא.
נקודה נוספת בה נבדלים האשעריים מהמאתורידים היא החנינה לכמה מאלו שאינם מוסלמים בחיי העולם הבא. האימאם אל-ע'זאלי טען כי הלא-מוסלמים שלא הגיעה אליהם בשורת האסלאם או הגיעה אליהם בדרך מעוותת, אינם נושאים באחריות לכך בעולם הבא. המאתורידים לעומת זאת טוענים שקיומו של הא-ל הוא כה ברור וגלוי שמי שניחנו ביכולת חשיבה וזמן לחשוב (לא אלה המוגבלים שכלית למשל) ולא הגיעו אליהם המסרים של האסלאם, ובכל זאת לא מאמינים בא-לוהים ימצאו את עצמם באש הגיהנום, ומי שאינם מוסלמים ומאמינים בא-לוהים אך מסריו של האסלאם לא הגיעו אליהם, יזכו לחנינה בעולם הבא.
תפיסה תאולוגית זו פופולרית במקומות בהם נפוצה האסכולה החניפית כמו: בטורקיה, מרכז אסיה, פקיסטן והודו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האסכולה המאתורידית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האסכולה המאתורידית32871302Q492501