SR-25

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:נק"ל

פרמטרים [ שנות שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

SR-25
SR-25 צה"לי
SR-25 צה"לי
מידע כללי
סוג רובה צלפים / רובה קלעים
נגזרות United States Navy Mark 11 Mod 0 Sniper Weapon System ,United States Navy Mark 12 Mod X Special Purpose Rifle ורובה צלפים M110 SASS
תכנון יוג'ין סטונר
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן Knight Armament Corporation
מלחמות מלחמת אפגניסטן (2001–2014), מלחמת עיראק, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה
מדינות המשתמשות ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה ופולין
מידע טכני
קליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו
פעולה חצי-אוטומטי, גז, בריח מסתובב
חירוק קנה 5 סלילים, מעלה סליל 1:11.25
הזנה מחסנית חיצונית של 10, 20 ו30 דורים
כוונות כוונת טלסקופית
אורך כולל 1,118 מילימטרים (44.0 אינץ')
אורך קנה

24 אינץ' (610 מילימטרים)

20 אינץ' (510 מילימטרים) (בדגם Mk 11)
משקל ריק

4.88 קילוגרם (10.8 ליברות) (בדגם המקורי)

6.9 קילוגרם (15 ליברות) (בדגם Mk 11)
קצב אש חצי-אוטומטי
מהירות לוע 770 מטר לשנייה (2.26 מאך)
טווח אפקטיבי 500–700 מטר
טווח מקסימלי 900 מטר
דיוק 1.0–0.75 דקת קשת בגרסה רגילה[1]
0.5 דקת קשת בגרסת Enhanced Match

SR-25 (על שם המפתח יוג'ין סטונר Stoner rifle) הוא רובה קלעים ורובה צלפים חצי-אוטומטי בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו תוצרת Knight Armament ארצות הברית. הרובה נועד בעיקר למצבים בהם נדרשים גם דיוק אך גם קצב אש יחסית מהיר, כגון בתרחישים של לוחמה בשטח בנוי. הרובה מבוסס על רובה הארמלייט AR-10 וכולל מספר חלקים משותפים עמו.

עקרון הפעולה ב-SR-25 הוא "מכנס סגור" בו הכדור נגרף לבית הבליעה וממתין שם עד לנקירה שיוזם היורה. הקליבר של ה-SR-25 הוא 7.62x51 מ"מ נאט"ו (308.) (בניגוד לרובה ה-M16 אשר משתמש בקליבר 5.56x45 מ"מ נאט"ו, אך בדומה ל-AR-10 שהיה בקליבר 7.62 מ"מ). טווח הירי המקסימלי של הרובה הוא 900 מטר (בטווח זה הקליע יורד חזרה למהירות הקול ומאבד מיציבותו) והטווח היעיל למטרת אדם הוא 600–800 מטר. המנגנון החצי-אוטומטי נועד לאפשר לצלף לבצע ירי מהיר (מהיר יותר מנשק בריחי) ומדויק (1–0.75 דקת קשת MOA) לטווחים קצרים ובינוניים (עד 800 מטר).

הרובה נמצא בשירות מערכת הביטחון הישראלית – בצה"ל, בימ"מ ובימ"ס – בדגם SR-25 Mk 11.

עיצוב ותכנון

הרובה, שתוכנן על ידי יוג'ין סטונר, מבוסס על המנגנון והבסיס של ה-AR-10, שמאוחר יותר הוליד גם את סדרת רובי ה-M16 וה-M4 קרבין, ששונו על מנת להגביר את הדיוק של הרובה. מכיוון שה-SR-25 מגיע מאותו יצרן ומשפחה של ה-M16/M4, חלקים רבים ניתנים להחלפה ביניהם: ידית אחיזה, בית הדקים, פינים וקפיצים מסוימים בתוך הנשק.

ל-SR-25 קנה איכותי שמגיע במספר אורכים שונים: 20 אינץ' (510 מילימטרים) או 24 אינץ' (610 מילימטרים). הקנה יוצר תחילה על ידי חברת נשקי רמינגטון, ולכן בעל 5 סלילים (בניגוד לרובי 7.62 מ"מ רבים שיש להם 4 סלילים) במעלה סליל 1:11.25, ובעל מתפסי פיקטיני צפים (מחוברים לגוף הנשק בלבד).

מכלול ה-SR-25 עשוי ניקל (כדי להתלכלך פחות), ודומה בעיצוב למכלול ה-M4. מלבד הבדל הגודל נעשו מספר שינויים בתכנון, שכללו: פין תפס הנוקר ("פין שבת") שאינו ניתן לפירוק מהמכלול (למנוע אובדן בשטח), פין בריח ("פין טלוויזיה") שאינו מסתובב, ומבנה מכלול רובסטי יותר, ללא שיניים בקצה (מכיוון שאין נועלן). מכיוון שתכנון המכלול נועד לאפשר דריכה לאחר כל ירייה על ידי לחץ גזים, ולא פין מחזיר (כמו ב-HK417) יש צורך לשמן היטב את הבריח ("שושנה") במכלול, אחרת נוצרים מעצורים רבים (במיוחד כשמשתמשים בעמעם).

ידית אחיזה הותאמה לשימוש צלפים, ולכן תוכננה עבה יותר, עם משען בולט לאגודל (כדי למנוע מהצלף להניח את היד בכל פעם בצורה שונה, וע"י כך לפגוע באחידות סחיטת ההדק).

הדק ה-SR-25 הוא בעל 2 שלבים (שלב "רך" ושלב "קשה") ומשקל שניתנים לתיאום על ידי הצלף עצמו, בעזרת מפתח אלן.

קת ה-SR-25 אינה ניתנת לתיאום וכוונון, לכן מספר חברות (לדוגמת FAB Defence הישראלית או Magpul האמריקאית) ייצרו קתות מותאמים ל-SR-25 שניתנת לכוונון (אורך קת ותמוכת לחי).

המתפסים ב-SR-25 שודרגו במהלך השנים (ממתפסים עגולים ללא מתאמים) וכיום המתפסים הם בעלי מתאמי פיקטיני שמאפשרים חיבור אביזרים לדוגמת דו-רגלים, צייני לייזר, טלסקופ לילה קליפ-און (דוגמת MUNS), קולט תרמילים, פלס קטן (לוודא שהירי מתבצע בכוונות זקופות) ועוד.

לוע הקנה שודרג כדי לקבל עמעם (משתיק קול) שניתן לחיבור ופירוק מהיר על ידי הצלף בשטח.

דגמים

ה-SR-25 בישראל

צלף לוט"ר של הימ"מ (משטרת ישראל) עם ה-SR-25 Mk 11

שימוש בצה"ל

ה-SR-25 (בדגם הקודם שלו) נכנס באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 בכמויות קטנות למספר מצומצם של יחידות מיוחדות צה"ליות ולימ"מ. לשימוש בצה"ל נכנס מאוחר יותר בתחילת שנות ה-2000, כדי לאפשר לצלף ללכת איתו בידיים (רובי הצלפים שהיו עד אז היו ה-M24 SWS והמאוזר 86SR הבריחיים) וכך לחסוך משקל וסרבול רב. ב-2006 נכנס הדגם החדש והמשופר (Mk 11) שמאופיין בקנה באורך 20 אינץ' (510 מילימטרים), עמעם, דורגלי הריס ומסילות פיקטיני על המתפסים. חלק מהרובים דוגמו באופן ספורדי בקת משופרת של CAA כיוזמה מקומית של היחידות עצמן. ה-SR-25 Mk 11 נכנס לשימוש ביחידות מובחרות ומיוחדות וייעודו העיקרי הוא צליפת לוחמה בטרור בשטח בנוי בה נדרש ירי מהיר ומדויק.

התחמושת המקובלת בשימוש (בישראל) היא M118LR (ארצות הברית) או IMI (תעש מערכות, ישראל), שתיהן במשקל 175 גריין, כשההבדל המשמעותי ביניהן הוא מהירות הלוע, כשה-M118LR מגיע ל-780 מטר לשנייה, התחמושת של IMI איטית יותר, ומגיעה ל-760 מטר לשנייה. אף על פי שמהירות הלוע בתחמושת הישראלית נמוכה יותר, יכולת הקביצה שלה טובה יותר (0.75 דקת קשת מול 1 דקת קשת[1]).

החל משנת 2020 ה-SR-25 מוחלף בהדרגה בצה"ל בבארט REC10, רובה צלפים חצי-אוטומטי בעל דיוק של 0.75 דקת קשת.

שימוש ביחידות נוספות

ה-SR-25 Mk 11 נמצא בשימוש כוחות מיוחדים ויחידות השתלטות נוספות של מערכת הביטחון הישראלית. הוא שימש בעבר כרובה צלפים ללוחמה בטרור ביחידת הימ"מ של משטרת ישראל שהייתה בין הראשונים בארץ שעשו שימוש ברובה, וביחידות הימ"ס ("מסתערבים") של משמר הגבול.

שימוש בעולם

הנשק מיוצר לפי העיצוב הבסיסי של חברת "קולט" (Colt), על ידי החברה האמריקנית "Knight's Armament Corporation", ואומץ לשירות במספר יחידות עילית וכוחות צבא, ביניהם:

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא SR-25 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 דיוק (יכולת הקביצה) של רובה נמדד בדקות קשת (MOA). מספר זה מייצג את הסטייה הזוויתית המרבית מנקודת הפגיעה וככל שהוא נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. לדוגמה: רובה צלפים בעל דיוק של 1 MOA מקבץ (יורה מספר קליעים אל עבר אותה מטרה) בפיזור של 3 ס"מ בירי למרחק 100 מטר (1.047 אינץ' בירי למרחק 100 יארד).
  2. ^ קרי: "מָארק אִילֶוֶן" שפירושו "סימן 11". בעברית נפוצים גם השמות "מארק 11" ו"אֶם-קֵיי-11".


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34917148SR-25