מחוז גואטמלה
מדינה |
![]() |
---|---|
בירת המחוז | גואטמלה סיטי |
מחוז גואטמלה, הוא אחד מ-22 המחוזות של גואטמלה. בירת המחוז היא העיר גואטמלה סיטי. אוכלסיית המחוז היא 3,679,296 נפש, מה שהופך אותו למחוז המאוכלס ביותר בגואטמלה. שטח השיפוט של המחוז הוא 2,253 קילומטר רבוע, והוא המטרופולין הגדול ביותר במרכז אמריקה.[1]
המחוז הוקם בצו של האספה המכוננת של המדינה, ב-4 בנובמבר 1825. שאז חולקה גוטמאלה ל-7 מחוזות, והוכרזה עיר הבירה.
במחוז זה נמצא המרכז הפיננסי והמסחרי הגדול ביותר בגואטמלה, כמו גם המרכז התעשייתי הגדול ביותר במדינה. 13 מתוך 17 העיריות שבמחוז, נמצאות ברשימת 20 הערים החשובות ביותר בגואטמלה.
במחוז קיימות 17 עיריות, כשהגדולה שבהם במספר התושבים, המסחר והתעשייה, היא גואטמלה סיטי, כשאחריה הערים מיקסיקו ו-וויז'ה נואבה.
היסטוריה
עצמאות מרכז אמריקה
ערך מורחב – הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה
המדינה הליברלית של גואטמלה (1840-1829) (ספ'), שמאוחר יותר הפכה לרפובליקה של גואטמלה, או גואטמלה, הוגדרה על ידי האספה המכוננת של המדינה שבדרך, בעת קביעת החוקה, ב-11 באוקטובר 1825: ”המדינה תשמור על שמה כמדינת גואטמלה, המורכבת מעמי גואטמלה, שהתאחדו בגוף אחד. מדינת גואטמלה היא ריבונית, עצמאית וחופשית בממשלה ובניהול הפנימי שלה”
מחוז גואטמלה/אסקואינטלה, שבירתו נקראה אז נואבה גואטמלה דה לה אסונסיון, (מאוחר יותר גואטמלה סיטי), היה אחת משבע המחוזות המקוריות של מדינת גואטמלה, והוא כלל אז את הערים, אמטיטלן (ספ'), אסקואינטלה (ספ'), מיקסטאן (ספ'), חאלפטגואה (ספ'), גאסאקאפאן (ספ') וקואילאפה (ספ').
חוקת מדינת גואטמלה שפורסמה ב-11 באוקטובר 1825 קבעה גם את אופן הניהול המשפטי במחוזות השונים. ב-25 בדצמבר 1838 אישר הקונגרס של הרפובליקה הפדרלית של מרכז אמריקה את הקמתה של מדינת לוס אלטוס, ובעקבות החלטה זו, מדינת גואטמלה אורגנה מחדש לשבע מחוזוות ושני אזורים מינהליים עצמאיים ב-12 בספטמבר 1839.
האזור המערבי של גואטמלה של היום, ניסה להשיג אוטונומיה מהשלטונות של גואטמלה, מכיוון שהקריאולים המקומיים סברו שהממשל המרכזי לא נתן להם הסכמים הוגנים. אך ניסיון ההיפרדות הזה לא צלח, ובשנת 1840 הגנרל רפאל קררה (ספ') שילב את מדינת לוס אלטוס במדינת גואטמלה, ובכך ניצח את נשיא הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה, הקצין ההונדורסי, הגנרל פרנסיסקו מורזאן (ספ') שהיה נשיא הפדרציה באותה עת.
ב-21 במרץ 1847 הקים קררה רשמית את הרפובליקה של גואטמלה,[2] והפך להיות הנשיא הראשון של המדינה.

אחרי הקמת המדינה
ב-18 במאי 1892, התבצע מפקד אוכלוסין כללי במדינה, כדי לתחם את שטחי המחוזות השונים, כשמחוז גואטמלה שכלל אז 20 עיריות, ויותר מ-300 כפרים, קיבל שטח של כ-1800 קילומטר רבוע.[3]
ב-23 באפריל 1925 קיבל המחוז את גודלו הנוכחי, בשטח של 2,126 קילומטר רבוע.
כלכלה
רוב התעשייה והמסחר של מדינת גואטמלה כולה מרוכזים במחוז גואטמלה.
במחוז ישנם כ-33.3% עניים, מהם 5.4% בעוני קיצוני, לפי נתוני האו"ם בשנת 2014, וזהו השיעור הנמוך ביותר בגואטמלה.[4]
דמוגרפיה
נכון לשנת 2024 מתגוררים במחוז 3,679,296 תושבים, גידול של מעט יותר מ-1% משנת 2023.[5]
התפתחות דמוגרפית של מחוז גואטמלה
ההתפתחות הדמוגרפית של מחוז גואטמלה בין השנים 2024 ו-1880
| |||||||||||
2024 | 2018 | 2002 | 1994 | 1981 | 1973 | 1964 | 1950 | 1940 | 1921 | 1893 | 1880
|
3,679,296 | 3,015,081 | 2,541,581 | 1,813,825 | 1,311,192 | 1,124,120 | 810,858 | 438,913 | 319,917 | 232,367 | 147,840 | 124,642 |
נתונים דמוגרפיים לפי הסטטיסטיקה בשנת 2018[6] | ||
---|---|---|
גואטמלה | ||
אוכלסיה | ||
אוכלוסייה כוללת | 3,015,081 | |
![]() |
1,449,203 | 48.07% |
![]() |
1,565,878 | 51.93% |
אוכלוסייה לפי קבוצות גיל | ||
0-14 שנים | 806,879 | 26.76% |
15-64 שנים | 2,009,974 | 66.66% |
65 ומעלה | 198,228 | 6.57% |
אוכלוסייה לפי אזור | ||
ערוני | 2,750,965 | 91.24% |
כפרי | 264,116 | 8.76% |
אוכלוסייה לפי עמים | ||
היספנים | 2,578,135 | 85.51% |
מאיה | 402,376 | 13.35% |
זרים | 20,383 | 0.68% |
אפרו-גואטמלים | 6,222 | 0.21% |
גריפונים (ספ') | 4,583 | 0.15% |
חינקנים (ספ') | 3,382 | 0.11% |
דיירים | ||
גיל בית ממוצע | 29.54 | |
סך כל דירות | 873,704 | |
ממוצע אנשים לבית | 3.80 | |
חינוך | ||
שנות לימוד בממוצע | 8.75 שנים | |
ללא חינוך | 270,955 | 10% |
גני ילדים | 122,936 | 4% |
[[בית ספר יסודי|יסודי] | 934,811 | 33% |
תיכון | 1,134,966 | 41% |
על יסודי | 342,829 | 12% |
אוריינות (יודעי קרוא וכתוב) | 93.51% |
חלוקה פוליטית
מחוז גואטמלה כוללת שבע עשרה עיריות שהן:
קוד היישוב | דגל | עירייה | אוכלסייה | שטח (קמ"ר) | צפיפות (נפש לקמ"ר) | שנת הקמה | מוצא אתני |
---|---|---|---|---|---|---|---|
010 | ![]() |
מחוז גואטמלה | 3,679,629 | 2,351 | 1,565 | 1825 | היספנים 85% |
0101 | ![]() |
סיודד דה גואטמלה | 1,229,215 | 228 | 5,389 | 1524 | היספנים 91% |
0102 | ![]() |
סנטה קתרינה פינולה | 88,047 | 50 | 1,760 | 1839 | היספנים 94% |
0103 | ![]() |
סן חוסה פינולה | 90,835 | 220 | 413 | 1886 | היספנים 95% |
0104 | ![]() |
סן חוזה דל גולפו | 8,545 | 84 | 101 | 1882 | היספנים 98% |
0105 | ![]() |
פלנסיה | 75,417 | 196 | 384 | 1836 | היספנים 98% |
0106 | ![]() |
צ'ינאוטלה | 126,289 | 80 | 1,578 | 1723 | היספנים 82% |
0107 | ![]() |
סן פדרו אז'מפוק | 69,948 | 73 | 958 | 1837 | היספנים 74% |
0108 | ![]() |
מיקסקו | 538,159 | 132 | 4,076 | 1526 | היספנים 89% |
0109 | ![]() |
סן פדרו סאקאטפקס | 58,175 | 48 | 1,211 | 1825 | מאיה 76% |
0110 | ![]() |
סן חואן סאקאטפקז | 291,199 | 242 | 1,203 | 1568 | מאיה 63% |
0111 | ![]() |
סן ריימונדו | 39,132 | 114 | 343 | 1660 | מאיה 71% |
0112 | ![]() |
צ'ואראנצ'ו | 17,436 | 98 | 177 | 1884 | מאיה 86% |
0113 | ![]() |
פרייחנס | 65,302 | 95 | 687 | 1924 | היספנים 96% |
0114 | ![]() |
אמטיטלן | 156,177 | 204 | 765 | 1549 | היספנים 96% |
0115 | ![]() |
ויז'ה נואבה | 501,127 | 114 | 4,395 | 1763 | היספנים 94% |
0116 | ![]() |
ויז'ה קנאלס | 169,534 | 353 | 480 | 1912 | היספנים 96% |
0117 | ![]() |
סן מיגל פטפה | 154,729 | 20 | 7,736 | 1831 | היספנים 93% |
דת
הדתות העיקריות במחוז גואטמלה הן: קתולית, 44%, אוונגליסטית, 37.5% חסרי דת 15.5%, ודתות אחרות 3.3%.
תיירות
אגם אמטיטלן (ספ')

אגם אמטיטלן נמצא 26 ק"מ מגואטמלה סיטי, בגובה של 1188 מטר מעל גובה פני הים. אורכו כ–12 קילומטר ורחבו כ–3 ק"מ, שטחו הכולל הוא 15.2 קילומטר רבוע,[7] והוא האגם הרביעי בגודלו בגואטמלה. עומקו המרבי הוא 33 מטר ועומקו הממוצע הוא 18 מטר. האגם נמצא בין העיריות ויז'ה נואבה, ויז'ה קנאלס, סן מיגל פטפה, ואמטיטלן, ולכל אחת מהעיריות הללו יש שטח באגם. בנוסף, אגן הניקוז של האגם מורכב מ–14 עיריות, ואוכלוסייה של מעל 2 מיליון תושבים.
סכר שנבנה בנקודה הצרה ביותר של האגם, המכונה "אל רז'נו" {בספרדית: El Relleno) שעליו עברה בעבר מסילת רכבת, מחלק אותו לחלק צפון-מערבי ולחלק דרום-מזרחי. מי האגם נשאבים לשימוש ביתי, ובאגם מתבצע דיג וכן משמש למטרות פנאי ותיירות. באגם מתבצע גם ספורט ימי. והתארחו בו מספר פעמים משחקי הספורט הימי של מרכז אמריקה, הקריביים, ותחרויות בינלאומיות רבות.
באגם קיים זיהום מים כתוצאה מזרימת שפכים רבים מישובי הסביבה, והוקמה חברה ממשלתית לטפל בזה. בשנת 2015, נערך חוזה בשווי מעל 100 מיליון דולר אמריקאי, עם חברה ישראלית, מ. טרצ'יק הנדסה בע"מ, לטיפול בניקוי ושימור האגם, אך עקב אי סדרים, התנהלות בלתי תקינה, ולחץ פוליטי, החוזה בוטל, וחלק מהאחראים עליו נעצרו.[8]
הפארק הלאומי של האומות המאוחדות (ספ')

הפארק הלאומי של האו"ם הוכרז ב-26 במאי 1955 כאזור מוגן.[9] הפארק מיוער, ומשתרע על שטח של 4.91 קילומטר רבוע, וממוקם 21 ק"מ דרומית לגואטמלה סיטי, בתחום השיפוט של עיריית ויז'ה נואבה, מעט צפונית לאגם אמטיטלן במחוז גואטמלה. זוהי אחת משמורות הטבע האחרונות והעתיקות ביותר שנותרו באזור המטרופולין של גואטמלה. בפארק מתבצעת פעילות שוטפת לשמירה על קיימות, הגנת חיות הבר, והצומח.[9]
מטיילים רבים מגיעים לפארק להנות מהנופים שלו, על אגם אמטיטלן, והר הגעש פקאיה. לפי בדיקה שנערכה ב-2023 בפארק, נמצאים בו לפחות 115 מיני עצים ו-165 מינים של בעלי חיים.[10] הפארק מארח במשך השנה פסטיבלים מגוונים בשטחים הנרחבים המצויים בו.[11]

הפעילות בפארק: טיולים רגליים: ישנם מספר מסלולים מסומנים היטב המאפשרים למבקרים להגיע לאזורים שונים בפארק, כולל שבילים לנקודות תצפית ושטחים מיוערים. נקודות תצפית: בפארק מספר נקודות תצפית המאפשרות ליהנות מנוף פנורמי של אגם אמטיטלן והרי הגעש. "נקודת המבט הראשית" היא אחת התצפיות הפופולריות ביותר. גן חיות נייד: בתקופות מסוימות של השנה, הפארק מארח גני חיות ניידים קטנים, המציעים למבקרים לפגוש בבעלי חיים מקומיים וללמוד על חיות הבר באזור. אזורי פיקניק ומשחק: ישנם מספר אזורים שהוקמו בהם שולחנות מנגל לפיקניקים, כמו גם אזורי משחק לילדים, מה שהופך את הפארק למקום נהדר לבילוי משפחתי. ספורט בחוץ: בפארק יש גם מגרשי ספורט ושטחים פתוחים לפעילויות כמו כדורגל, כדורעף ומשחקי לוח. כיכר גואטמלה: בו נמצאים אזורי נושא שונים, כמו העתקים של מקדשי המאיה בטיקאל, העתקי בתים קולוניאלים בסגנון של הבתים באנטיגואה וגואטמלה, ונושאים נוספים המייצגים את התרבות המקומית וההיסטורית.
הפארק פתוח בימים שלישי עד ראשון בין השעות 8:00–16:00.[12]


גבעת המתים - שבט המאיה (ספ') אתר ארכאולוגי של תרבות המאיה
![]() |
ראו גם – תרבות המאיה |
המקום נקרא קמינלחוז'ו" (בספרדית Kaminaljuyú) ומקורו בשפת המאיה "קיצ'ה" (ספ') ופירושו בתרגום חופשי "גבעת המתים", זהו אתר ארכאולוגי של תרבות המאיה, שנמצא בשפלת המאיה של גואטמלה, על חופי אגם מירפלורס הנכחד, באזור גואטמלה סיטי של ימינו. המקום הוא עיר מסו–אמריקנית חשובה, מתוארכת למאה העשירית לפנה"ס, ונחשבת לאחד האתרים הארכאולוגיים הנרחבים ביותר בעולם החדש.[13]
האתר הוא מבט על שבט המאיה מבחינת דמוגרפיה, כלכלה, חברה, אדריכלות ואומנות. השרידים שנותרו באזור נמצאים במצב מתקדם של בלייה, הנובע הן ממיקומם באזורים עירוניים והן מהשימוש בטיט קשיח ששימש לבנייתם, זהו חומר פחות עמיד מאבן גיר, הנפוצה בשפלת המאיה. כאשר קמינלחוז'ו מופתה מדעית לראשונה, בשנת 1926, היו בה כ-200 פירמידות פולחן בנויות, לאורך כ-חמישה קילומטרים.[14]
שטח האתר הארכאולוגי כיום הוא כ-10 דונם, לאחר שחלק גדול מהשטח עבר תהליך עיור ושרידים רבים נהרסו, כשחלקםהועברו למוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של גואטמלה (ספ').
בסמוך לאתר נמצא מוזיאון מירפלורס (ספ') המציג ממצאים של בני המאיה מהעיר קמינלחוז'ו. המוזיאון פתוח בימים שלישי עד ראשון בין השעות 9:00–19:00.
גן החיות לה אורורה (ספ')[15]

הגן הזואולוגי בגואטמלה סיטי, הוא אחד מיעדי התיירות הפופולרים ביותר, הוקם ב-25 בדצמבר 1924 בדרום העיר, כחלק מאזור בילוי ענק, שנקרא אז "פארק רפורמה", ובו מוזיאונים שונים, פארקים ומסלול מרוצים. מאוחר יותר, עם הסבתו של שדה תעופה קטן שהיה בסמוך לנמל התעופה הבינלאומי לה אורורה, שטח הפארק הצטמצם מאוד, ובשנת 2007, גם מסלול המרוצים נהרס עקב הרחבה נוספת של שדה התעופה.[16]

גן החיות מחולק לארבעה אזורים: אזור אפריקה, אזור אסיה, אמריקה ואוקיאניה. כמו כן יש בו גם חווה, אקווריום, צפרייה, ממלכת הזוחלים ומחקר הרפטולוגי "ריינו קאן" (בספרדית: Reino Kan) בו נמצאים מינים שונים ייחודיים וחשובים בעולם,[17] ותערוכה של בית בר קיימא.
בגן החיות חיים מעל 280 מינים שונים, וכ–2500 בעלי חיים. בשנת 2014 הוא הוכר כאחד מ–15 גני החיות הטובים ביותר באמריקה.
קישורים חיצוניים
- תולדות גואטמלה בין השנים 1524–1821 (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ פרויקט על מחוז גואטמלה המחלקה למחקר שע"י אוניברסיטת סן קרלוס בגואטמלה, 2008 (בספרדית)
- ↑ אוסף חוקי גואטמלה 1821-1869 פינדה דה מון, 1869, עמ' 73-76
- ↑ התיחום הפוליטי של גואטמלה דו"ח הלשכה לסטטיסטיקה משנת 1983 עמודים עיקריים רלוונטיים: 17, 20, 37, 177,(בספרדית)
- ↑ [1]
- ↑ השוואת נתונים בין השנים 2008, ל-2018 ול-2023
- ↑ ["Portal de Resultados del Censo 2018". censo2018.ine.gob.gt. נבדק ב-2024-10-30. הלשכה המרכזית לססטיסטיקה של גואטמלה] לשנת 2018 (בספרדית)
- ↑ סיכום נתוני אגם אמטיטלן באתר הוועדה הבין-לאומית לאיכות הסביבה
- ↑ בלדטי משעה את התוכנית "לנקות" את אגם אמטיטלן בעיתון לה אורה, 30 במרץ 2015 (בספרדית)
- ^ 9.0 9.1 תוכנית תפעולית לפארק משנת 2016 שהוציאה המועצה הלאומית לשימור אתרים (CONAP) (ספ') של גואטמלה (בספרדית)
- ↑ הפארק הלאומי של האומות המאוחדות באתר החברה להגנת הטבע של גואטמלה (בספרדית)
- ↑ פסטיבל התירס התארח בפארק ב-2024 (בספרדית)
- ↑ תיירות בדואטמלה, פארק האומות המאוחדות] (בספרדית)
- ↑ קמינאל חוז'ו - עיר המתים באתר טיולים של מרכז אמריקה (בספרדית)
- ↑ המחקר של קמינלחוז'ו בעיתון prensa libre, מצולם בכתבה מ-14 באוגוסט 2016 (בספרדית)
- ↑ האתר הרשמי של גן החיות
- ↑ ההיסטוריה של גן החיות לה אורורה 9 בנובמבר 2014 (בספרדית)
- ↑ גן החיות מקדיש מקום להרפטריום החדש לממלכת החאן 30 ביוני 2018 (בספרדית)
מחוז גואטמלה40441117Q695660