סוכנות הפיתוח של האו"ם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
United Nations Development Programme
נשיא אכים שטיינר

תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות (באנגלית: United Nations Development Programme – UNDP) היא סוכנות של האו"ם המופקדת על הסיוע למדינות להפחית את העוני במדינה ולהשיג צמיחה כלכלית בת-קיימא ופיתוח אנושי. הסוכנות שמה דגש על פיתוח יכולת מקומית לקראת עצמאות ושגשוג לטווח ארוך.[1] מטה הארגון ממוקם במטה האומות המאוחדות בעיר ניו יורק. היא הסוכנות הגדולה ביותר של האו"ם העוסקת בסיוע לפיתוח של מדינות[1], עם משרדים ב-177 מדינות. [2][3] הארגון ממומן כולו על ידי תרומות ממדינות החברות באו"ם .[3] בשנת 2022 היה תקציב הארגון 6.7 מיליארד דולר. [4]

הקמה

הסוכנות הוקמה ב-22 בנובמבר 1958, כתוצאה ממיזוג שתי ישויות קודמות: התוכנית המורחבת לסיוע טכני (EPTA), שנוסדה ב-1949[5] כדי לתמוך בהתפתחות הכלכלית והפוליטית של מדינות פחות מפותחות, והקרן המיוחדת, שהוקמה בעקבות הצעה לקרן האומות המאוחדות לפיתוח כלכלי (SUNFED) או בשמה המקורי, קרן האו"ם לפיתוח כלכלי (UNFED).[6] המיזוג בא למנוע חפיפות בפעילויות ולייעל את התמיכה הבינלאומית.

הקרן המיוחדת התמקדה לא בסיפוק הון להשקעה אלא בהכנת הקרקע להשקעות פרטיות עתידיות. מדינות נורדיות תמכו ביוזמה, בעוד שהתנגדות ממדינות מפותחות אחרות, בראשן ארצות הברית, העדיפו שכל מיזם פיתוח יופקד תחת אגף הבנק העולמי כדי למנוע שליטה של העולם השלישי במימון.

לאחר שהאומות המאוחדות התמודדו עם חפיפות במיזמי הפיתוח של EPTA והקרן המיוחדת, בשנת 1962 המועצה הכלכלית והחברתית של האומות המאוחדות קראה לשקול את האפשרות למזג את שתי התוכניות. מה שהביא לאיחודם בשנת 1966, ובכך להקמת תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות (UNDP), במטרה לחזק ולייעל את המאמצים הבינלאומיים לסיוע טכני ופיתוח כלכלי. [7][8][9]

טבלת מידע מימון

הטבלה הבאה מפרטת את 15 הנושאים המובילים שאליהם התחייבה הסוכנות למימון בין השנים 2012 ל־2016,[10] כפי שנרשם בפרסומי יוזמת השקיפות הבינלאומית לסיוע (IATI). הארגון טוען שהנתונים הנ"ל מכסים 100% מתזרימי הפיתוח של הסוכנות. [11]

מימון (מיליוני דולרים)
נושא 2012 2013 2014 2015 2016 סכום
ניהול ורפורמה של מערכת אבטחה 624.3 541.7 591.6 643.8 656.4 3,057.9
בקרת STD כולל HIV/איידס 415.9 421.4 412.1 465.2 483.5 2,198.1
מדיניות וניהול מינהלי במגזר הציבורי 216.3 299.3 372.2 456.9 462.9 1,807.7
ביזור ותמיכה בממשל תת-לאומי 256.7 327.5 302.7 338.4 505.8 1,731.1
שיקום 249.0 282.5 338.1 376.5 422.0 1,668.2
בחירות 157.8 267.8 330.3 279.0 149.8 1,184.7
מוכנות לאסונות ומניעתם 146.4 170.2 211.2 243.7 241.3 1,012.9
מדיניות אנרגיה וניהול אדמיניסטרטיבי 113.3 157.0 198.9 212.3 316.2 997.6
תמיכה תקציבית כללית 77.6 142.7 263.1 223.7 273.9 981.1
שירותי סוציאליים/רווחה 108.7 149.4 155.4 219.4 195.2 828.1
פיתוח משפטי ושיפוטי 62.1 76.6 97.5 113.8 106.9 456.8
מדיניות סביבתית וניהול אדמיניסטרטיבי 49.6 63.4 70.9 95.4 122.0 401.3
ייצור חשמל/מקורות מתחדשים 42.8 44.4 60.3 101.0 125.2 373.7
השתתפות דמוקרטית וחברה אזרחית 56.3 62.1 62.1 65.9 76.6 323.0
זכויות אדם 28.1 45.5 52.4 88.5 56.2 270.8
אחר 334.5 315.5 379.8 507.3 969.5 2,506.6
סך הכל 2,939.5 3,367.1 3,898.5 4,430.9 5,163.6 19,799.6

מאמצים גלובליים

הטניסאית הרוסייה מריה שראפובה הצטלמה בשנת 2010 לתוכנית הפיתוח של האו"ם, עבורה היא שגרירה של רצון טוב

קידום ממשלות דמוקרטיות

תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות פועלת לקידום תהליכים דמוקרטיים בקרב מדינות, דרך הענקת סיוע במגוון תחומים. התמיכה כוללת ייעוץ בנושאי מדיניות, סיוע טכני, וחיזוק היכולות של מוסדות ופרטים, על מנת לשפר את התשתית הדמוקרטית. זאת מתוך מטרה לחנך את האוכלוסייה לגבי הצורך ברפורמות דמוקרטיות ולתמוך בהן בפועל.

הסוכנות מקדמת דיאלוג, משא ומתן ושיתוף פעולה, בהתבסס על למידה מניסיון של מדינות אחרות ושואפת לייצר שיח לאומי ובינלאומי מועיל. ומתמקדת גם בתמיכה במוסדות דמוקרטיים קיימים, באמצעות קידום דיאלוג ביניהם, הרחבת הדיון הלאומי והקלה על הגעה להסכמות בנוגע למדיניות הלאומית. ובכך מסייעת בשיפור התפקוד הדמוקרטי ובהעצמת השקיפות והאחריות הממשלתית לפני האזרחים.

הפחתת העוני

הסוכנות מקדמת אסטרטגיות רבות למיגור העוני, כולל הרחבת הגישה להזדמנויות כלכליות ומשאבים עבור האוכלוסייה הענייה. היא מאמצת גישה כוללת הכוללת קישור בין תוכניות הפחתת עוני לבין תוכניות אחרות למיגור העוני של מדינות אחרות, ודואגת שהקול של הקהילות העניות יישמע בתהליכים החשובים אלה.

ברמה המאקרו-כלכלית, הסוכנות פועלת לקידום רפורמות בתחום הסחר, לעידוד הפחתת חובות ולהבטיח שהשקעות זרות יתרמו לצמצום העוני. המטרה היא להבטיח שהפרויקטים הגלובליים יהיו לטובת הקבוצות העניות ביותר במדינה. הסוכנות מחזיקה בחסותה פרויקטים פיילוטיים המקדמים פיתוח, תוך מתן דגש על שילוב נשים בתהליכי הפיתוח והתיאום בין ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים ותורמים חיצוניים.

מרכז המדיניות הבינלאומי של הסוכנות לצמיחה מכילה (IPC-IG), הממוקם בברזיליה, ברזיל, מרחיב את היכולת של מדינות מתפתחות לתכנן, ליישם ולהעריך יוזמות של פיתוח חברתי. הוא מהווה פורום גלובלי לשיתוף פעולה ולמידה בין מדינות הדרום, בעקבות עבודתו עם אלפי בכירים ממעל ל-50 מדינות.

על פי הערכה משנת 2013, הסוכנות תרמה באופן משמעותי למאמצי הצמצום של עוני ברחבי העולם, באמצעות תמיכה בממשלות לביצוע שינויים במדיניות המועילים לאוכלוסייה הענייה.[12] עם זאת, הדו"ח קובע גם כי יש צורך במדידה וניטור טובים יותר של ההשפעות של פעילות הסוכנות.[13] התוכנית האסטרטגית לשנים 2014 עד 2017 שילבה המלצות אלו כדי לשפר את אפקטיביות הפעילות להפחתת עוני.[14]

מניעה והתאוששות ממשברים

הסוכנות פועלת להפחתת הסיכון למלחמות או אסונות בעולם, ולקדם התאוששות מוקדמת לאחר שהתרחש משבר. באמצעות משרדי המדינה שלה כדי לתמוך בממשל המקומי בהערכת צרכים, פיתוח יכולת, תכנון מתואם וקביעת מדיניות וסטנדרטים. דוגמאות לתוכניות להפחתת סיכונים של הסוכנות כוללות מאמצים לשלוט בהפצת נשק קל, אסטרטגיות לצמצום ההשפעה של אסונות טבע ותוכניות לעידוד שימוש בדיפלומטיה ומניעת אלימות במקרה של סכסוכים בין מדינות. תוכניות ההבראה כוללות פירוק מנשק, פירוק ושילוב מחדש של לוחמים לשעבר בעבודה במדינה, מאמצי הוצאת מוקשים, תוכניות לשילובם מחדש של עקורים, שיקום שירותים בסיסיים.

לאחר השעיית מרבית הסיוע הזר לאפגניסטן עקב השתלטותה על ידי הטליבאן, הסוכנות לקחה אחריות על מימון רוב שירותי הבריאות החיוניים במדינה, כולל שכרם של למעלה מ-25,000 אנשי מקצוע בתחום הבריאות.[15]

סביבה ואנרגיה

מאחר שמדינות העולם השלישי מושפעות באופן לא פרופורציונלי ממשבר האקלים ומהיעדר גישה למים נקיים ותברואה ושירותי אנרגיה, הסוכנות שואפת לטפל בבעיות סביבתיות על מנת לשפר את היכולות של מדינות מתפתחות להתפתח בר קיימא, להגביר את הפיתוח האנושי ולהפחית את העוני.

האסטרטגיה הסביבתית של הסוכנות מתמקדת במדיניות מים יעילה, כולל גישה לאספקת מים ותברואה, גישה לשירותי אנרגיה בת קיימא, ניהול קרקע בר קיימא למאבק במדבור ובהשחתת הקרקע, שימור ושימוש בר קיימא במגוון הביולוגי, ומדיניות לשליטה בפליטות של מזהמים מזיקים. הסוכנות מציעה מדי שנה את פרס המשווה להכרה במאמצים יוצאי דופן של קהילת הילידים לצמצום העוני באמצעות שימור ושימוש בר-קיימא במגוון הביולוגי, ובכך לתרום תרומה מקומית להשגת יעדי הפיתוח בר-קיימא (SDGs).

בין 1996 ל-1998, תמכה הסוכנות בפריסה של 45 פלטפורמות רב-תכליתיות (MFP) באזור מאלי. מתקנים אלה, המונעים על ידי מנוע דיזל, מניעים מכשירים כגון משאבות, טחנות תבואה ומכשירי חשמל. [16] עד 2004, מספר ה-MFPs במאלי הגיע ל-500. [17]

דו"ח הפיתוח האנושי

מאז 1991, הסוכנות מפרסמת מדי שנה את דו"ח הפיתוח האנושי, הכולל נושאים בנושא התפתחות אנושית ואת מדד הפיתוח האנושי השנתי.[18]

מרכזי מדיניות גלובליים

הסוכנות מפעילה שישה מרכזי מדיניות גלובליים, כולל מרכז המדיניות של סיאול (USPC) בנושא שותפויות, מרכז המדיניות הגלובלית של ניירובי בנושא מערכות אקולוגיות עמידות ומדבר (GPC-Nairobi), המרכז הגלובלי לטכנולוגיה, חדשנות ופיתוח בר קיימא (GC) שבסיסו בסינגפור -TISD), המרכז הבינלאומי למגזר הפרטי בפיתוח של איסטנבול (IICPSD), מרכז הממשל של אוסלו, והמרכז העולמי למצוינות בשירות הציבורי (GCPSE) המוציא את הניוזלטר "Raffles Review" על התפתחויות המחקר במינהל הציבורי.

מתקן חדשנות

מתקן החדשנות הוקם בשנת 2014 בתמיכת ממשלת דנמרק, כמנגנון מימון ייעודי לטיפוח פיתוח וחדשנות. [19] המתקן מציע סיוע טכני ומימון ראשוני למשתפי פעולה ברחבי 170 מדינות וטריטוריות כדי לחקור גישות חדשות לאתגרי פיתוח מורכבים. מאז הקמתו, מתקן החדשנות טיפח מעבדות חדשנות בכל חמשת האזורים כדי לספק ולנטר טוב יותר את היעדים לפיתוח בר קיימא . [20] בשנת 2015, מתקן החדשנות השקיע ב-62 יוזמות ב-45 מדינות. [21]

מחלוקות

מעקב של סוכנויות הביון

בדצמבר 2013, המסמכים שהפיץ אדוארד סנודן הראו כי חלק מיעדי המעקב של הסוכנות לביטחון לאומי האמריקאית כללו ארגונים כגון תוכנית הפיתוח של האו"ם, ארגון הצדקה לילדים של האו"ם קרן החירום של האו"ם ו- רופאים ללא גבולות והקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS). [22]

שימוש במשאבי הארגון למטרות החמאס

באוגוסט 2016 פרסם השב"כ הודעה על מעצרו של מהנדס פלסטיני המועסק על ידי הסוכנות בשם וחיד עבדאללה אל-בורש, אשר גויס בשנת 2014 לחמאס.[23]

בין משימותיו היה שימוש במשאבי הסוכנות לבניית מזח ימי עבור לוחמי הקומנדו הימי של החמאס. השב"כ טען גם שאל-בורש שכנע את הממונים עליו בסוכנות לתת עדיפות לשיקום שכונות בהם גרו פעילי חמאס כאשר ייעדו כספי שיקום לעזה, שנחרבה בעקבות מבצע צוק איתן. [24]

אי-סדרים כספיים

הסוכנות זכתה לביקורת מצד ממשל בוש וחברי הצוות שלו על אי-סדרים בכספים שלו בצפון קוריאה. נטען כי נמצאו דולרים אמריקאיים מזויפים בכספת של הסוכנות למרות ששכר העובדים היה ביורו. הסוכנות הכחישה ניהול חשבונות לא נאותים.[25]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוכנות הפיתוח של האו"ם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 United Nations Development Programme (UNDP) | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-03-11 (באנגלית)
  2. ^ "FAQs". United Nations Development Programme (באנגלית). נבדק ב-2021-10-07.
  3. ^ 3.0 3.1 "The Biography of Kemal Dervis". אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "UNDP Transparency Portal". United Nations Development Programme. נבדק ב-9 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Consolidation of the Special Fund and the Expanded Programme of Technical Assistance in a United Nations Development Programme GA Res 2029, XX (1965)
  6. ^ Stokke, O., 2009, The UN and Development: From Aid to Cooperation, Bloomington and Indianapolis: Indiana University Press, especially Chapter 3
  7. ^ Stokke, O., 2009, The UN and Development: From Aid to Cooperation, Bloomington and Indianapolis: Indiana University Press, p.82
  8. ^ Murphy, C.N. 2006, The United Nations Development Programme: A Better Way?
  9. ^ Jolly, R., Emmerij.
  10. ^ "DAC 5 Digit Sector". The IATI Standard. ארכיון מ-16 בספטמבר 2016. נבדק ב-4 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "About – United Nations Development Programme – IATI Registry". ארכיון מ-21 בספטמבר 2016. נבדק ב-4 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Evaluation of UNDP Contribution to Poverty Reduction". UNDP. ארכיון מ-31 ביולי 2016. נבדק ב-4 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Evaluation of UNDP Contribution to Poverty Reduction". UNDP. ארכיון מ-19 במרץ 2016. נבדק ב-4 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "UNDP Strategic Plan: 2014-2017". UNDP. ארכיון מ-18 במאי 2020. נבדק ב-4 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ DeYoung, Karen (6 באוקטובר 2021). "U.N. agency to pay salaries of Afghan health-care workers to help stave off humanitarian crisis". The Washington Post. נבדק ב-7 באוקטובר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Technological Innovation:Multi-functional Platforms in Mali". geni.org. ארכיון מ-3 במרץ 2020. נבדק ב-13 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Sovacool, Benjamin K.; Clarke, Shannon; Johnson, Katie; Crafton, Meredith; Eidsness, Jay; Zoppo, David (1 בפברואר 2013). "The energy-enterprise-gender nexus: Lessons from the Multifunctional Platform (MFP) in Mali". Renewable Energy (באנגלית). 50: 115–125. doi:10.1016/j.renene.2012.06.024. ISSN 0960-1481. ארכיון מ-13 באפריל 2020. נבדק ב-13 באפריל 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ "un.org". ארכיון מ-20 בפברואר 2011. נבדק ב-22 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ UNDP's Innovation Facility (אורכב 25.09.2016 בארכיון Wayback Machine).
  20. ^ At a Glance (אורכב 04.02.2021 בארכיון Wayback Machine).
  21. ^ 2015 Year in Review (אורכב 07.11.2020 בארכיון Wayback Machine).
  22. ^ GCHQ and NSA targeted charities, Germans, Israeli PM and EU chief (אורכב 21.12.2013 בארכיון Wayback Machine) The Guardian 20 December 2013
  23. ^ UNDP wants 'speedy justice' for official accused of helping Hamas, ישראל היום
  24. ^ Israel says U.N. aid used by Hamas (אורכב 28.03.2021 בארכיון Wayback Machine) Reuters 9 August 2016
  25. ^ "UN denies firing 'whistleblower'". BBC News. 7 ביולי 2007. נבדק ב-13 בדצמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  • Mitcham, Chad J., Jackson, Sir Robert Gillman (1911-1991), מילון אוסטרלי לביוגרפיה, המרכז הלאומי לביוגרפיה, האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, פורסם באינטרנט 2016, נגיש באופן מקוון ב-5 בספטמבר 2017.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38272847סוכנות הפיתוח של האו"ם

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סוכנות_הפיתוח_של_האו%22ם&oldid=2683874"