מזרק (כלי שרת)
מזרק הוא כלי שרת שבו השתמשו בבית המקדש לקבלת הדם מצואר הבהמה שנשחטה, ובו או מתוכו ביצעו את עבודת זריקת הדם, ומכאן שמו.
מזרקות בתנ"ך
בפסוק כתוב ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו, לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחשֶׁת”[1].
כמו כן מוזכר המזרק בענין קרבנות הנשיאים: ”וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה”[2].
מהפסוק "שניהם מלאים סולת" נלמד במדרש[3] כי הקערה והמזרק היו שוים במידה אחת למרות שהקערה שקלה כמעט פי שניים מהמזרק. ומתרץ שמבנה המזרק היה דק[4].
צורת המזרק
המזרק מכונה בתלמוד פעמים רבות גם "כוס"[5], ואין הלכות מיוחדות כיצד יש לעצב את מבנהו. לעומת זאת תחתית המזרקים שהשתמשו בהם לקבלת דם הקרבן פסח היו מעוצבים בצורה של "כפות" רחבות, עמוקות ומעוגלות, בעלי ידית, ולכן הם נקראים "בזיכים"[6], ובתחתיתם היה להם חוד כך שלא היה ניתן להניחם על הקרקע אפילו לרגע אחד, וזאת מכיוון שחששו שמריבוי הקרבנות שהיו מקריבים בערב פסח יניחום הכהנים וישכחום ובנתיים יקרוש הדם ולא יהיה ראוי לזריקה[6]. הם היו עשויים מכסף ומזהב, ובעת קבלת הדם היו הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב, שורה שכולה כסף ושורה שכולה זהב[7].
במדרש[8] ישנה משמעות שלמזרק בבית המקדש היתה תבנית כדורית מעוצבת אחידה: ”מזרק א' כסף כנגד העולם שהוא עשוי ככדור הנזרק מיד ליד”.
חומר המזרק
המזרקים כשרים ככל כלי השרת, גם אם עשויים מנחושת ולא מכסף או זהב. וכפי שנלמד מהלשון "לכל כליו תעשה נחושת", שכל הכלים האמורים אם לא היתה אפשרות כספית לקופת בדק הבית לייצר אותם מכסף אפשר גם לייצר אותם מנחושת[9]. בפועל היו מהמזרקים שיוצרו מזהב[10], והיו שיוצרו מכסף[11].
השימוש במזרק
קבלת הדם
ערך מורחב – קבלת הדם
המזרק שימש הן לקבלת הדם, והן לזריקת הדם. ניוד הדם ממקום שחיטתו שבו קיבלו את דמו עד מקום הזריקה שהוא מעל יסוד המזבח של מזבח החיצון, היה באמצעות שלב נוסף בעבודת הקרבנות, המכונה הולכת הדם. המטרה הסופית של כל חלקי העבודה היא הזריקה, ומכאן שמו של ה"מזרק".
על המזרק להיות ביד הכהן ואסור שתהיה חציצה בינו לידי הכהן, ועל הדם להתקבל ישירות מצוואר הקרבן הנשחט אל המזרק. מכיוון שכך, על המזרק להיות מכוונן בקו ישר מול הוורידים בעת השחיטה, כדי שלא יזוב הדם הדם מחוץ לכלי שרת.
זריקת הדם
- ערך מורחב – זריקת הדם
השימוש במזרק לזריקת הדם אינו שווה בכל הקרבנות. ברוב הקרבנות כמו עולה שלמים ואשם, הכלי שימש לזריקה עצמה, כשהכהן עומד ליד המזבח וזורק את הדם. אולם בחטאת, המזרק פסיבי, ומשמש רק ככלי לאיסוף הדם ולאחיזתו ביד הכהן, שעולה בכבש אל הסובב שבחציו העליון של המזבח, ומקיף את המזבח ונותן מעט דם באצבעו על כל אחת מארבע קרנות המזבח. כך גם בזריקות שבתוך ההיכל בחטאות פנימיות.
שימוש אחר של המזרק הוא לצורך פעולת ה"שפיכה", שבו שופכים את הדם מהמזרק ישירות אל יסוד המזבח, כפי שיש לעשות בבכור, מעשר ופסח, וגם בשפיכת שיירי הדם.
שימושים נוספים
המזרק שימש גם לניגוב הסכין השחיטה מהדם שעליו, שאותו אסור לשפוך לעבר אמת המים שבמקדש מכיון שהוא נתקדש על ידי מגע הסכין שנחשב כלי שרת. מצד שני אסור גם להשתמש בדם זה לזריקת הדם, שכן מובא בברייתא שלומדים מהפסוק: ”ולקח הכהן המשיח מדם הפר”, שהדם צריך להתקבל במזרק ישירות מהפר[12], וממילא דם הסכין פסול לזריקה. מסיבה זאת את הסכין מנגבים רק בשפת המזרק כדי שהדם שעליו לא יפול לתוך הכלי. שימוש זה של המזרק ככלי ניגוב לדם הסכין, נלמד מהלשון "כפורי זהב" שבו מכנה הפסוק את המזרקים, ומשמעות הלשון "כפורי" הוא "ניגוב" בארמית[13].
באופן דומה שימש המזרק לניגוב אצבעו של הכהן שביצע את ההזאה בדם הפרה אדומה בהר המשחה מול היכל בית המקדש, וזאת על פי קביעתו של רבי אלעזר ששירי דם שנותרו באצבע בין הזאה להזאה פסולים, כפי שנלמד מהפסוק "וטבל מן הדם"[14]
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ג'
- ^ ספר במדבר, פרק ז', פסוק י"ג
- ^ לקח טוב נשא ז, יג
- ^ סיבת הדבר (בפשטות) בגלל שכלי הנועד לזריקה חייב להיות בעל משקל קל
- ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ל"ד עמוד ב'.
- ^ 6.0 6.1 רש"י פסחים דף סד א: בזיכי זהב ובזיכי כסף - כפות גדולות, לקבל בהן הדם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ד עמוד א'
- ^ פרשה יג פסקה יד
- ^ פנים יפות על פסוק זה
- ^ דברי הימים ב ד
- ^ עיין במדבר ז יג: מזרק אחד כסף; ועיין תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ד עמוד א'
- ^ את הפסוק מדם הפר קוראים כאילו היה כתוב "דם מהפר", כלומר שיקבלנו ישירות מהפר. דרשה זאת היא על פי הכלל "גורעים ומוסיפים ודורשים", "גורעין" ממילה אחת "ומוסיפין" למילה הסמוכה לו "ודורשין", כמובא בתלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף כ"ה עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף כ"ה עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ז' עמוד ב'.