מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח
 | |
| מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לאמנות המזרח הרחוק |
| כתובת | קיבוץ הזורע |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1951 |
| אדריכל | אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב |
| http://www.wilfrid.org.il | |
|
(למפת הכרמל רגילה)   מוזיאון וילפריד | |
מוזיאון וִילְפְרִיד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, נוסד בשנת 1951 וממוקם בקיבוץ הזורע. המוזיאון, שהתבסס תחילה על אוספיו של וילפריד ישראל, מציג כיום שתי תצוגות קבועות: תערוכת אמנות המזרח הרחוק העתיק, תערוכת אמנות המזרח הקרוב העתיק. כמו כן המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית.
ייסוד המוזיאון
וילפריד ישראל היה בן למשפחת סוחרים אמידה ממוצא גרמני, בעלי בית המסחר "נתן ישראל". לאחר מלחמת העולם הראשונה החל להסתובב בעולם ולהתעניין ביצירות אמנות של המזרח הרחוק (הודו, סין, קמבודיה ותאילנד) והמזרח הקרוב (מצרים, יוון, חבש ופיניקיה). בשנות ה-30 התיידד עם מייסדיו לעתיד של קיבוץ הזורע ובצוואתו הוריש את אוספיו לקיבוץ.
המוזיאון תוכנן כ"בית תרבות" באמצע שנות ה-40 על ידי האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב בדגש על פונקציונליות באמצעים מינימליסטיים, בהתאם לגישה המודרניסטית הארץ ישראלית באותה העת. הקמת הבניין החלה ב-1948 ועקב מלחמת העצמאות, הושלמה רק ב-1951.[1]
התפתחות המוזיאון
- ב-1958 נוסדה חברת "וילפרד ישראל - לנאמנות וידיעת המזרח בע"מ". החברה נוסדה בשל קשרי המוזיאון עם גורמי חוץ ובגלל הצורך לרשום את פעילותו כמפעל עצמאי.
- ב-1970 תוכנית האדריכל רוזוב להרחבת המוזיאון: יבנה מקלט תת-קרקעי ואגף תצוגה אחד.
- ב-1989 בודקים את הרחבת פעילות המוזיאון מסיבות כלכליות לקבלת קבוצות במוזיאון.
- ב-1991 רותי גושן אוצרת שכירה במוזיאון.
- ב-1993 מאשרים תוכנית להפיכת המוזיאון למרכז תרבות לתלמידים וגביית דמי כניסה.
- ב-2001 דיון על עתיד המוזיאון והחלטה להקים הנהלה ציבורית למוזיאון.
המוזיאון כיום
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
המוזיאון מציג תערוכות משתנות של אמנות מודרנית, בצד אוספי האמנות מהמזרח הרחוק והקרוב שהורחבו מאז ירושתו של וילפריד ישראל. המוזיאון הציג בעבר גם אוסף ארכאולוגיה מקומית מתל זריק ועין אל-ג'רבה שנחפרו ונחקרו על ידי עזרא מאירהוף (חבר הקיבוץ) והארכאולוגים עמנואל ענתי, ז'אן פרו, יעקב קפלן ואמנון בן תור. במקביל לתצוגות מתקיימת פעילות חינוכית רחבה לילדים ולמבוגרים, הכוללת הדרכה בתערוכות הקבועות והמתחלפות, שיח גלריה עם אמנים מציגים, חוגים והפעלות בסדנת היצירה שבמוזיאון.
ב-19 באוגוסט 2020 נפרץ המוזיאון, ונגנבו ממנו כ-30 יצירות יקרות ערך. באותה עת דווח כי אוסף המוזיאון כולל כ-1,000 פריטים.[2]
לקריאה נוספת
גליה בר אור, חיינו מחייבים אמנות - בניין תרבות כבניין חברה: מוזיאונים לאמנות בקיבוצים, 1930 - 1960, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010, עמ' 95 - 152
קישורים חיצוניים
- אתר המוזיאון
- "בית וילפריד ישראל" יוקם בקיבוץ הזורע, באתר הארץ 13 ביולי 1947
- "בית וילפריד ישראל" יוקם בקיבוץ הזורע, באתר הארץ 13 ביולי 1947
- חיים לנדו, בית-התרבות ע"ש וילפריד ישראל בהזורע, על המשמר, 15 ביולי 1951
- רשימת התערוכות המתחלפות במוזאון וילפריד ישראל 1951-2009(הקישור אינו פעיל)
אסתר זנדברג, מה עושה מוזיאון נזירי בניחוח יפני על הדשא בקיבוץ של יקים, באתר הארץ, 12 ביולי 2017- יגאל מוסקו, תעלומת השוד הגדול | "כמו דאע"ש": מי עקץ ורוקן את המוזיאון בקיבוץ הזורע?, באתר מאקו, 30 באוקטובר 2020
הערות שוליים
- ^ מוזיאון בהזורע, דבר, 27 בפברואר 1953
- ^ יצירות נדירות נשדדו ממוזיאון וילפריד ישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2020
29784508מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח