רבי אריה לייב צינץ
אוסף סדנת ההדפס ירושלים
רבי אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח[1] - ג' באייר ה'תקצ"ג), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים. מגדולי הדור בפולין ומזרח אירופה במאה השישית לאלף השישי.
תולדותיו
המהרא"ל צינץ נולד בעיירה פינטשוב שבפולין לרבי משה אייבשיץ. תכף בילדותו נתייתם מאביו, ועל פי המשוער גדל בבית דודו, ששם משפחתו היה "צינץ". על רבותיו ומקומות לימודיו לא ידוע דבר. בימי נעוריו נסע לפראג והגיע לשם בהיותו כבן 25 שנה. שם הכיר והתיידד עם אחד מגדולי הדור של אותה התקופה רבי יחזקאל לנדא מפראג בעל שו"ת נודע ביהודה, שב-ה'תקנ"ב אף כתב לו הסכמה לספרו "יעלת חן", ובין הדברים כתב בהסכמתו: "האמנם גדר גדרתי מסבה כמוסה עמדי שלא ליתן הסכמה על ספר חדש שעדיין לא היה לעולמים, אולם אדעתא דהאי גברא רבה לא נדרתי... עברתי על רצוני לעשות רצונו כי ראוי הוא". לאחר מספר שנים עזב רבי אריה את פראג לטובת פרשבורג, שם שהה לפחות בין השנים ה'תקנ"ג - ה'תקנ"ד. לאחר מכן שם לפולין ארץ מולדתו, ובשנת ה'תקנ"ה נקרא על ידי בני העיר פלוצק (פלאָצק) שבפולין לשמש רב ואב בית דין בעירם. על שם עיר רבנותו זו נודע בכינויו "הגאון מפלאצק". בהמשך שנותיו כיהן כרב ואב"ד בערים נוספות: טשכנוב, מאקובי, נאשלאסק, פולטוסק. לא ידוע במדויק כמה שנים כיהן בכל קהילה ואימתי עבר ממקום למקום. בסביבות שנת ה'תקפ"ח עבר להתגורר בפראגה - פרבר של וורשה, ולאחר כמה שנים עבר להתגורר בוורשה עצמה. שם כבר לא הסכים לשמש בתפקיד ציבורי, ודחה את ההצעה לשמש במשרת אב בית דין. בוורשה התיידד עם רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט" על שולחן ערוך חושן משפט, ושם הקים ישיבה ובה תלמידים רבים.
אישיותו ודרכו התורנית
רבי אריה היה מוכשר באופן בלתי רגיל, ושילב במזיגה מושלמת בקיאות עם חריפות מופלאה. גאוני וגדולי דורו העריכוהו בצורה יוצאת דופן, ביניהם רבי יחזקאל לנדא כמובא למעלה, ורבי מרדכי בנעט רבה של ניקלשבורג שכותב עליו: "אשר לבו כלב הארי... בדעתו יבקע תהומות הלכה הליכות עולם...". רבי עקיבא איגר כתב עליו: אשר הוא אחד מגדולי הזמן. הופנו אליו שאלות ותשובות הלכתיות מכל העולם, ותשובותיו מפורסמות בספריו. גם בפי העם גדלה ההערכה אליו, ונפוץ היה כינויו ר' לייבוש חריף. את ספרו הראשון איילת אהבים על מסכת כתובות, חיבר בעודו בן 18 שנים בלבד, וגם חלק נכבד מספריו האחרים חיבר קודם שמלאו לו 30 שנה. עסק גם בקבלה וכתב בענייניה כמה חיבורים. אגדה עממית ממחישה את חריפותו: פעם אחת בשיעורו היה חסר דף אחד מהגמרא שבה למד, אך הוא לא הרגיש בכך, וברוב חריפותו שילב את העניינים למרות חסרון הדף...
רבי אריה לא נרתע מלחלוק עם גדולי הדורות שלפניו, הוא חלק על פסקיהם של הרמ"א, הש"ך, הגר"א, הט"ז, רבי יונתן אייבשיץ ועוד רבים אחרים.
דרכו בפסק הלכה הייתה דרך ההיתר, והקפיד מאד על אלו שמספק פוסקים תמיד להחמיר. הוא מתנצל על כך בהקדמתו לספרו מגן האלף: "לפעמים נטיתי להקל נגד רבותינו האחרונים... שאין זה מדרכי הענווה להחמיר בכל מקום, כי בית הלל שזכו שתקבע הלכה כמותם... ואם לעולם יאחוז בכל החומרות הוא סיבה להשחית...". בפרט היה מיקל בדיני עגונות.
רבי אריה תיקן תקנות שונות לחיזוק היהדות, והם רשומות על פנקסי הקהילות שכיהן בהם ברבנות. גם הרבה להוכיח את העם להשיבם למוטב, וכמה פעמים נגרר עקב כך למריבות שבגללן היה צריך להעתיק את מקום מגוריו. מאידך, לא נגרר למחלוקות החסידים והמתנגדים שרווחו בזמנו, והיו לו קשרים ידידותיים עם גדולי ומנהיגי שני הפלגים היריבים.
מתלמידיו הבולטים
- רבי יצחק מאיר אלתר בעל חידושי הרי"ם ומייסדה של חסידות גור.
- רבי אברהם לנדא מטשכנוב
- רבי יעקב גזונדהייט רבה של וורשה מחבר "תפארת יעקב"
- האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין.
- רבי אהרן שמחה פיליצר מגומבין בעל "רשפי אש".
תלמידים נוספים ורבים היו לו לאלפים, ורבים מהם התפרסמו כגדולי אותו הדור.
ספריו
ספרים רבים חיבר בכל מקצועות התורה. דקות לפני פטירתו כתב[דרוש מקור]: מי שישתדל בהדפסת ספריי אהיה לו למליץ אם יהיה לו זכות. במעמד פטירתו היו סביבו אנשים רבים ונאמנים[דרוש מקור], כך שאין לפקפק על מסורת זו.
בצוואתו התחייב להיות למליץ יושר בשמי מרום עבור המסעיים להדפסת ספריו, כפי שנחקק על מצבתו שבבית העלמין בפרבר פראגא בוורשה, ומאז ועד עתה עוסקים אנשים רבים בהדפסת ספריו, כסגולה לעניינים שונים[2].
במשך שנים רבות עסק רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג מוורשה בהוצאתם לאור של ספרי מהרא"ל צינץ. לאחר מותו המשיך בכך נכדו רבי אברהם בנימין זילברברג מפיטסבורג. כיום עוסק בכך נכדו של הרב אברהם בנימין, שמואל זילברברג. באשדוד הוקם "מכון מהרא"ל צינץ", בראשות הרב חנוך וידיסלבסקי, המרכז כיום את פעילות ההדרת והדפסת ספרי מהרא"ל צינץ.
חלק מספריו: "קומץ המנחה" ו"מלא העומר" על התורה, "ברכת השיר" על הגדה של פסח, "שמחת יום טוב" על מסכת ביצה, "איילת אהבים" על מסכת כתובות, "גרש ירחים" על מסכת גיטין, "מעייני החכמה" על מסכת בבא מציעא, "גור אריה" על מסכת חולין, "פני אריה", "מגן האלף" על הלכות פסח, "יין המשמח" על הלכות יין נסך, "טיב קידושין" על שולחן ערוך הלכות קידושין, "טיב חליצה" על דיני חליצה, "גט מקושר" על הלכות גטין, שו"ת "משיבת נפש" בעניינים שונים, שו"ת "יעלת חן" על שולחן ערוך אבן העזר.
קישורים חיצוניים
- "תאומים, אריה יהודה ליב בן משה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ספריו: אילת אהבים - חלק א וחלק ב, גרש ירחים, ברכת השיר, חידושי מהרא"ל, טיב חליצה, יין המשמח, יעלת חן, לקוטי מהרא"ל, מלא העומר, מעיני החכמה, מקצוע בתורה, שו"ת משיבת נפש, שיורי קומץ המנחה, שמחת יום טוב, באתר היברובוקס
- אתר מכון מהרא"ל צינץ
הערות שוליים
- ^ התאריך משוער.
- ^ בספר "אורחות רבינו", המסקר את אמרותיו, הגותו ומנהגיו של רבי יעקב ישראל קנייבסקי מובא ציטוט בשמו: "וזאת סגולה לכל סוגי הצרות, ולהרבה זה הועיל!" ועוד מובא שם: שגם הוא עצמו הדפיס מספרי רבי אריה כשחתנו היה חולה. כך גם הדפיסו רבי משה אריה פריינד ורבי ביינוש פינקל.
