שרי אריסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מהות החיים (ארגון))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרי אריסון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ישראלישראל ישראל

שָׁרי אריסון (נולדה ב־9 בספטמבר 1957) היא אשת עסקים ופילנתרופית ישראלית-אמריקאית, הבעלים של אריסון השקעות, לשעבר בעלת השליטה בבנק הפועלים. אריסון היא האישה העשירה ביותר במזרח התיכון ואחת הנשים העשירות בעולם.

אריסון נולדה בניו יורק לאיש העסקים תד אריסון, ישראלי-אמריקני שעשה את הונו בחברת קרניבל קרוז ליין, חברה המפעילה אוניות לשיט תענוגות, שאותה ייסד בשנת 1972. לאורך השנים התגוררה לסירוגין בארצות הברית ובישראל. בשנת 1999 ירשה חלק נכבד מרכושו של אביה, דבר אשר הפך אותה למיליארדרית, ולפרקים שונים לאדם העשיר ביותר בישראל.

אריסון נחשפה לעיני הציבור הישראלי בדצמבר 2002, בעת מסיבת עיתונאים שיזמה כדי לתמוך בהחלטת בנק הפועלים לפטר כעשרה אחוזים מעובדיו; מאז עלה שמה לכותרות בפרשות שונות. נישאה שלוש פעמים, והיא אם לארבעה ילדים. היא מזוהה בעיקר עם בנק הפועלים, אך עיקר הונה מקורו בהחזקותיה בחברת קרניבל קרוז ליינס. בשנת 2018 העריך המגזין פורבס את הונה בכ-5.4 מיליארד דולר[1].

ביוגרפיה

אריסון נולדה בשם שרון-רוז[2] בניו יורק שבארצות הברית למינה לבית וסרמן ולתד אריסון. אביה נולד וגדל בתל אביב; הוא לחם במלחמת העולם השנייה ובמלחמת העצמאות, אמה עלתה מרומניה ב-1943. בתחילת שנות ה־50 היגר לארצות הברית עם אשתו ובנו מיקי (יליד 1949), ופנה ליוזמה פרטית. בתחילה לא זכה להצלחה רבה בעסקיו, אך בשלב מאוחר יותר התעשר בזכות הצלחתה של חברה המפעילה אוניות נופש שייסד בשנת 1972, בשם "קרניבל קרוז ליין".

בשנת 1966 נפרדו הוריה של שרי אריסון והיא עברה להתגורר עם אמה בישראל (שני הוריה נישאו בשנית לאחר מכן). שלוש שנים לאחר מכן, בגיל 12, שבה לארצות הברית ועברה לגור עם אביה ועם אחיה הבכור. היא שבה לישראל בגיל 17 על מנת ללמוד לבחינות הבגרות ולהתגייס לצה"ל. אריסון גויסה לחיל הים, לאחר שחרורה היא עברה להתגורר במיאמי לצד אביה. אריסון למדה ניהול בתי מלון ומסעדות במכללת "מיאמי דייד", ונישאה לקצין שעבד באחת האוניות של אביה, חוזה אנטוניו סווארס, אמריקני ממוצא קובני. לאחר שש שנות נישואים ולידת שלושה ילדים התגרשו השניים. בעת ביקור בישראל פגשה אריסון את מיקי דורסמן, אז סטודנט במכון וינגייט הצעיר ממנה בשבע שנים. השניים נישאו בשנת 1988 בטקס במיאמי. הם התגוררו ביחד עם שלושת ילדיה של אריסון מנישואיה הקודמים באי היוקרתי "בל הרבור", בסמוך לביתו של תד אריסון. הם שבו לישראל בשנת 1991. בעת שהותם של בני הזוג במיאמי, עסק דורסמן באימון כדורסל. בהמשך יזם השקת בושם, שהופץ באוניות השעשועים של קרניבל קרוז; המיזם זכה להצלחה.

המעבר לישראל

אונייה בצי של קרניבל קרוז. חברת הספנות היא מקור הונה של משפחת אריסון

בשנת 1991 החליט תד אריסון לעלות לישראל. הוא השאיר בארצות הברית את בנו הבכור מיקי, שלקח את הפיקוד על עסקי הספנות (הבן כיהן למעשה כמנכ"ל חברת קרניבל קרוז ליינס כבר מגיל צעיר). אל תד אריסון הצטרפו בתו שרי ומשפחתה, שעברו גם הם לישראל. תד אריסון הקים את חברת "אריסון השקעות" - חברת השקעות פרטית, וביצע רכישות גדולות במהלך שנות התשעים. בספטמבר 1997, במסגרת תהליך מכירת נכסי הבנקים, הוביל תד אריסון את מהלך רכישת גרעין השליטה בבנק הפועלים מהממשלה, מהלך שהיווה עסקת ענק בשווי של כ-1.4 מיליארד דולר. בסמוך למועד עלייתו לישראל הקים תד את "קרן אריסון" יחד עם בתו שרי אריסון; על פי ההערכות, לקרן נכסים והשקעות בסכומי כסף גבוהים - כיום (2015) תורמת הקרן על פי פרסומים שונים כ-25 מיליון דולר מדי שנה[3]. תשואת הקרן נתרמת לרוב מידי משפחת אריסון למוסדות שונים בישראל, בעיקר בתחומי הבריאות, המחקר, האמנות, ספורט מוגבלויות וחינוך. שרי אריסון, שהקימה את הקרן בישראל, פנתה גם ליוזמה פרטית במקביל לתפקידה כראש הקרן; בשנת 1996 הקימה את חברת "שרגד אורחנים" - העוסקת בהקמת קומפלקסים לצד כבישי ישראל, ונכסים מניבים - ביחד עם נצבא (בזמנו, חברה-בת של "אגד") ועם מספר קיבוצים. המיזם זכה להצלחה, אך נקלע לקשיים עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.

אריסון סיפרה מספר פעמים לעיתונות שאביה מעולם לא ייעד לה קריירה בעולם העסקים ושחשב, כדבריה, שמקומה של אישה הוא לשבת בבית ולגדל ילדים, תפיסה שגרמה לשרי אריסון עצב ותסכול. תד ייעד את בנו, מיקי אריסון להיות מנהל עסקיו. זה האחרון זכה במשרה ניהולית בכירה בקרניבל קרוז ליינס כבר בגיל צעיר. בעת שהותה במיאמי עבדה אריסון לפרקים בעסקיו של אביה, אך בתפקידי ביניים בלבד. שרי אריסון סירבה להשלים עם תפיסתו של אביה ודרשה את חלקה בירושה. נראה שאריסון התרכך לעת זקנה, שכן הוא ציווה לבתו ירושה משמעותית בצוואתו.

באוקטובר 1999 נפטר תאודור אריסון. עיקר רכושו התחלק בין שני ילדיו. גם אשתו השנייה, לין אריסון, וגם שלמה נחמה מנהל עסקיו, זכו לנתחים מירושת המיליארדים. בנו מיקי המשיך בתפקידו כנשיא "קרניבל קרוז ליינס" במיאמי; הוא הוביל אותה להצלחה רבה, וכיום (2007) היא החברה המובילה בתחומה בעולם. שרי אריסון מונתה לתפקיד יו"ר "אריסון השקעות".

אריסון ידועה גם בשל עיסוקהּ ברוחניות. היא סיפרה בעבר על מפגשיה עם ד"ר בריאן וייס העוסק בגלגול נשמות, ועל השפעת החיפוש הפנימי על חייה. ב-2001 ייסדה את ארגון "מהות החיים", ארגון שמטרתו, על-פי הפרסומים, "לעורר באנשים מודעות על יכולתו של כל אחד ואחת להגיע לשלום פנימי ולהעניק כלים להתפתחות אישית ולקיחת אחריות על אושרנו ושלוותנו". הארגון מפעיל אתר אינטרנט, רדיו אינטרנטי, מקיים סדנאות ברחבי הארץ, ואף פתח מרכז מבקרים בתל אביב - מהותי[4].

בשנת 2002 התגרשו אריסון ודורסמן, ולהם בן משותף.

החשיפה התקשורתית

ב-17 בדצמבר 2002 הודיעה הנהלת בנק הפועלים על פיטוריהם של כ-900 עובדים, שהיוו עשרה אחוזים מעובדי הבנק, וזאת כצעד של ייעול. בנק הפועלים הציג רווחים גבוהים באותה תקופה; כוונת הבנק לפטר מאות עובדים בתקופה של מיתון, למרות הרווחים, ספגה ביקורת קשה. את החלטת הבנק גיבתה במסיבת עיתונאים שרי אריסון, יו"ר "אריסון השקעות" ובעלת המניות העיקרית בבנק. אריסון הייתה כמעט אלמונית באותה עת, ומסיבת העיתונאים לא הייתה צפויה; אריסון סיפרה לעיתונאים ולציבור על ההחלטה על הפיטורים, שנבעה לדבריה מאחריות כלכלית לעתיד הבנק. היא טענה כי לעובדים המפוטרים הוצעו תנאי פרישה משופרים, מתוך דאגה כנה לעתידם.

הביקורת לא איחרה לבוא: אריסון הוצגה על ידי רבים כנציגת העשירים האטומה שמפטרת עובדים בתקופה קשה, למרות רווחים גבוהים של הבנק שבבעלותה. לואי רוט, יו"ר ועד העובדים של בנק לאומי באותה עת, אמר לעיתונות: "לא ציפיתי לתגובה אחרת ממי שנולדה לא עם כפית זהב, אלא עם מצקת זהב". ההסתדרות החדשה, בהנהגתו של עמיר פרץ, יצאה למאבק בפיטורים הצפויים (שהופחתו לבסוף לכ-800 עובדים). ההסתדרות יזמה קמפיין שבמהלכו נתלו שלטי חוצות, שבהם נכתב: "שרי אריסון צוחקת, 900 משפחות בוכות". כתוצאה מכך איימו פרקליטיה של אריסון בתביעה על סך עשרה מיליון דולר נגד חברת "פוסטר מדיה"[5], ודרשו את הסרת המודעות לאלתר. השלטים הוסרו לבסוף.

האופן המהיר בו הוסרו שלטי החוצות עורר ביקורת קשה מצד העיתונאית שלי יחימוביץ'. יחימוביץ' תקפה את אריסון בפינתה בתוכנית אולפן שישי בערוץ 2, ביום שישי ה-17 בינואר 2003. היא לעגה לאריסון ש"עלבונה שווה עשרה מיליון דולר". דוברה של אריסון, רני רהב, מיהר לשלוח ליחימוביץ' מכתב שבו הוא מאשים אותה בשנאת עשירים. המכתב שהתחיל במילים "שלי רעה" נכתב באופן שנתפס כילדותי וזועם. רהב שלח עותקים של המכתב למאות מראשי המשק, ולעיתונאים רבים; המכתב זכה לכותרות בעיתונים, ולתגובות מעורבות באתרי חדשות באינטרנט.

חיים אישיים

במאי 2003 נישאה אריסון בשלישית לאיש העסקים האילתי עופר גלזר. חודשים ספורים לאחר נישואיהם הועלו האשמות נגד גלזר על הטרדה. ההאשמות פורסמו באמצעי התקשורת וזכו לכותרות. גלזר הכחיש בתוקף את ההאשמות וטען שהן עלילות שווא; אריסון תמכה בו. בספטמבר אותה שנה עזבו אריסון וגלזר את ישראל, ביחד עם ילדיה של אריסון, ועברו להתגורר במיאמי. מקורבים לאריסון מסרו לתקשורת שאריסון "שָבעה" מההתייחסות אליה בישראל. לתקשורת נמסר כי אריסון מתכוונת לסגור את קרן אריסון; רני רהב שלח מכתב נוסף לשלי יחימוביץ' ובו הטיח בה כי היא "ניצחה" והצליחה להרחיק את אריסון ממדינת ישראל. רבים ניסו לשכנע את אריסון לשוב לישראל: אהוד אולמרט, שר התמ"ת באותה עת, נפגש עם אריסון במיאמי וניסה לשכנעה לשוב[6]. כאשר עזבה אריסון את ישראל היא לקחה עמה גם את בנה הצעיר, בנם המשותף שלה ושל דורסמן. דורסמן פנה לבית משפט פדרלי במיאמי ודרש שבנו יוחזר לישראל; התנהל משפט, ובמהלכו אמרה אריסון לשופט כי ישנה סכנה לירושת ילדיה אם יעזבו את ארצות הברית. הפרשה הגיעה לסיומה לאחר שאריסון בישרה כי תשוב עם משפחתה לישראל לאחר שבנה הצעיר יסיים את שנת הלימודים בקיץ אותה שנה, וכך אכן קרה.

באוקטובר 2004 הוגש נגד גלזר כתב אישום על הטרדה ומעשים מגונים. ביולי 2005 הורשע גלזר ובאותה שנה נגזר עליו עונש של חצי שנת מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וכן קנס ופיצוי המתלוננות נגדו. גלזר ערער לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבית המשפט העליון, אך ערעוריו נדחו. בפברואר 2007 התייצב גלזר לרצות את עונשו בבית הסוהר מעשיהו. הוא שוחרר ארבעה חודשים לאחר מכן, לאחר שוועדת שחרורים ניכתה לו שליש בגין התנהגות טובה.

במאי 2009 התגרשו אריסון וגלזר.

נדבנות

מגדל האשפוז ע"ש תד אריסון במרכז הרפואי תל אביב. נבנה מכספיה של קרן אריסון
שלט הוקרה לשרי אריסון במרכז הרפואי תל אביב

ב-1991, עת הגעתה לישראל, הקימה שרי את הקרן המשפחתית על שם תד אריסון. כיום מכהן ג'ייסון אריסון, בנה של שרי אריסון, כיו"ר פעיל של הקרן. בשנת 2011 נבחרה על ידי מגזין TheMarker כתורמת הגדולה בישראל בערכים מוחלטים. על פי ההערכות, לקרן נכסים והשקעות בסכומי כסף גבוהים - כיום תורמת הקרן על פי פרסומים שונים כ-25 מיליון דולר מדי שנה[7]. את התשואה של הקרן תורמת משפחת אריסון למוסדות שונים בישראל, בעיקר בתחומי הבריאות, המחקר, האמנות, ספורט מוגבלויות וחינוך. הקרן מפעילה שלושה ארגונים: "מהות החיים", "רוח טובה" ו"כולנו אחד".

הקרן המשפחתית הרימה את תרומתה הגדולה ביותר למרכז הרפואי תל אביב. המבנה המרכזי במרכז הרפואי הוא מגדל האשפוז על שם תד אריסון, שהוא המשוכלל והמודרני בישראל. המגדל נבנה בתרומתה של שרי אריסון. המגדל בן 13 קומות, בהן 8 קומות אשפוז, קומה טכנית, קומת ספרייה ומנחת מסוקים.

תרומה בולטת נוספת היא הקמת אודיטוריום ואגף עיוני בבית הספר לאומנויות בתל אביב על שם תד אריסון.

בשנת 2006 יזמה שרי אריסון "יום מעשים טובים" באמצעות עמותת "רוח טובה" מקבוצת אריסון. ב"יום מעשים טובים" שהתקיים במרץ 2018 התנדבו למעלה מ-2 מיליון ישראלים לעשות מעשה טוב למען הזולת, ועוד מיליונים ב-100 מדינות בעולם[8].

באפריל 2010 נבחרה על ידי מגזין פורבס העולמי למקום השני ברשימת המיליארדרים הירוקים בעולם, בשל מסעה "להצלת כדור הארץ". באוגוסט 2011 אריסון דורגה במקום 57 על ידי מגזין פורבס העולמי ברשימת הנשים החזקות בעולם. אריסון היא הישראלית היחידה שהצליחה להתברג לדירוג היוקרתי של העיתון[9].

עסקיה

אריסון פועלת באמצעות קבוצת אריסון[10] לה יש שתי זרועות:

בספטמבר 2017 הודיעה אריסון על כוונתה למכור מחצית מהחזקותיה באריסון החזקות, דרכה היא מחזיקה ב-20% ממניות בנק הפועלים, לחברת השקעות וגופים מוסדיים מצפון אמריקה תמורת כ-3.25 מיליארד שקל[12].

בחודש אוגוסט 2018 מכרה אריסון את השליטה בחברת שיכון ובינוי שבבעלות אריסון השקעות לאיש העסקים נתי סיידוף בעבור 1.1 מיליארד ש"ח. בתחילת ספטמבר 2018 הודיעה אריסון כי אריסון השקעות תמכור את מניותיה בבורסה בתוך ארבע שנים. משמעות המכירה, שקיבלה את אישורה של המפקחת על הבנקים, היא כי אריסון כבר איננה בעלת שליטה בבנק הפועלים[13].

ספרים

שרי אריסון פרסמה את הספרים הבאים בארץ ובחו"ל: לידה: כשהרוח והחומר נפגשים, לממש את הטוב שבך, חומר למחשבה, מודל עשיית הטוב, וספר הילדים "יום של מעשים טובים."

ביוני 2009 יצא לאור, בהוצאת כנרת זמורה ביתן, ספרה של אריסון, "לידה", המשלב אוטוביוגרפיה ואת השקפותיה הרוחניות. אריסון כותבת בספר שזכתה לחזיונות נבואיים אודות העתיד, ושתפקידה לעזור ולהביא את הגאולה[14]. הספר תורגם לאנגלית והוא צפוי להיות מתורגם לאינדונזית[15]. בשנת 2013 יצא לאור ספרה "לממש את הטוב שבך", אשר הפך לרב מכר של הניו יורק טיימס, בו אריסון מציגה רצף של עשייה ערכית חיובית במהלך השנים במטרה להניע אנשים לחולל שינוי חיובי בעולם. הספר יצא לאור בלמעלה מ-17 שפות ב-40 ארצות. בשנת 2015 יצא לאור ספרה הרביעי של אריסון "מודל עשיית הטוב", שהפך מיד לרב מכר בארצות הברית ובישראל[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שנה טובה לאלפיון העליון: 22 ישראלים בדירוג המיליארדרים השנתי של פורבס, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2018
  2. ^ מיכל גלנטי, ‏הלאונג': זיכרונות ילדות של שרי אריסון, באתר מעריב אונליין, 19 ביוני 2020
  3. ^ ע"פ "ynet" והפורבס
  4. ^ גלי פיאלקוב, מרכז מהותי: שרי אריסון תהפוך את הילדים שלכם לטובים יותר, באתר הארץ, 10 במאי 2010
  5. ^ עידן גרינבאום, פוסטר מדיה חוששת מאריסון: קמפיין ההסתדרות הוסר, באתר ynet, 14 בינואר 2003
  6. ^ תני גולדשטיין, פורבס על שרי אריסון: "ילדה עשירה מסכנה", באתר ynet, 20 ביוני 2004
  7. ^ אורן מג'ר, עשרת הפילנתרופים המובילים בישראל: במקום הראשון - אבי נאור, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2011
  8. ^ אורן רוזנשטיין, כולם ביחד, למען כולם: הצטרפו ליום מעשים טובים, באתר ynet, 2 בפברואר 2018
  9. ^ באתר פורבס
  10. ^ דף הבית של הקבוצה
  11. ^ אריסון השקעות ב-dan's 100
  12. ^ שרי אריסון מוכרת מחצית ממניותיה בבנק הפועלים - תמורת 3.25 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, ‏24 בספטמבר 2017
  13. ^ גולן חזני, אריסון נפרדת מבנק הפועלים עם 1.7 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2018
  14. ^ רן רימון והדס מגן, ‏שרי אריסון: "ראיית העתיד שלי מפחידה; חודשיים לפני הצונאמי באסיה חזיתי גל אדיר שהורג אלפי אנשים; קיבלתי מסר - לא למכור את שיכון ובינוי - וכך עשיתי", באתר גלובס, 21 ביוני 2009
  15. ^ אחרי ישראל וארה"ב: ספרה של שרי אריסון יימכר גם באינדונזיה, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2010


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30062503שרי אריסון