מארק שאגאל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.
מַארְק שַׁאגַאל (בצרפתית: Marc Chagall, ברוסית: Марк Шага́л; 7 ביולי 1887 – 28 במרץ 1985) היה אמן סוריאליסטי צרפתי-בלארוסי-יהודי משפיע. התגורר ופעל במספר מדינות, הבולטות שבהן הן רוסיה וצרפת.
חייו
נולד בשם משה "מוישה" סגל (שם משפחתו האשכנזי שונה בהמשך חייו) לחצקל ולפייגה-איטה[1], בעיירה ליוזנה הסמוכה לוויטבסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), הבכור מבין 9 ילדים במשפחה חסידית. כילד למד בחדר, וב-1906 נרשם לאקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג. היה מתלמידיו של הצייר יהודה פן. ב-1910, לאחר שרכש מוניטין כאמן, עבר להתגורר בפריז, ברובע האמנים מונפארנס. שם התיידד עם אמדאו מודיליאני, פרנן לז'ה ואחרים.
בשנת 1914 חזר לוויטבסק, ונשא לאשה את ארוסתו בלה רוזנפלד, אותה הכיר בשנת 1909. בשנת 1916 נולדה לזוג בת בשם אידה.
שאגאל היה מעורב במהפכה הרוסית של שנת 1917. משרד האמנות של השלטון המהפכני מינה אותו לקומיסר לענייני אמנות במחוז ויטבסק, והוא הקים שם בית ספר לאמנות בו היו מלמדים חבריו קזימיר מלביץ' וז'אן פוני. בשנת 1920 עבר למוסקבה, עבד בעיצוב התיאטרון היהודי, לימד בבית יתומים היהודי במלחובקה, אך בשנת 1922 עבר לליטא, ובשנת 1923 חזר לפריז, כשבדרך שהה שמונה חודשים בברלין, שם יצר סדרה של עשרים תחריטים בשם "חיי", העוסקת בזיכרונותיו מוויטבסק.
תערוכות אחדות של שאגאל הוצגו בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון הם הוקיעו את יצירתו, ואף כללו אותה בתערוכה "אמנות מנוונת", שבאה להציג את כל מה שלדעת הנאצים מושחת, מנוון וסוטה באמנות המודרנית. האירועים בגרמניה הנאצית השפיעו על יצירתו של שאגאל, שהפכה לקודרת יותר, והציגה את סבלם של היהודים.
בשנת 1941 נמלט שאגאל מצרפת הכבושה על ידי הנאצים לארצות הברית, בעזרתם של האמריקנים וריאן פריי והיירם בינגהאם הרביעי. בשנת 1944 נפטרה אשתו בלה. שאגאל נישא לוירג'יניה האגארד ולזוג נולד בן. שאגאל התגרש כעבור שנים ספורות ובשנת 1952 נישא לוולנטינה ברודסקי. בשנת 1949 חזר לצרפת והתיישב בכפר סן-פול-דה-ואנס בפרובאנס, שם חי עד מותו ושם נקבר. בשנת 1960 זכה בפרס ארסמור. את כספי הפרס הוא הקדיש להענקת "פרס שאגאל", שחולק אחת לשנה[2].
ב-8 באפריל 1971 הוענק אות לגיון הכבוד בדרגת עליונות שנייה למארק שאגאל בידי ראש ממשלת צרפת, ז'אק שבאן-דלמאס, וב-1981 זכה בפרס וולף לאמנות.
שאגאל ביקר בישראל פעמים אחדות. לראשונה ביקר בארץ עם אשתו בלה בשנת 1931. בפעם האחרונה שביקר, בשנת 1977 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
הוא נפטר ב-28 במרץ 1985 בעיירה הציורית סן-פול-דה-ואנס אשר בפרובאנס.
יצירתו
מארק שאגאל נחשב לצייר היהודי הגדול בכל הזמנים. סגנון הציור שלו הושפע רבות מהזרם הקוביסטי, וכן מתאפיינים ציוריו בעולם של פנטסיה וחלום. הוא הרבה לצייר ציורים מהווי עולם החסידות והעיירה היהודית במזרח אירופה, אך צייר גם בתחום התנ"ך. מרבית יצירותיו מוצגות כיום במוזיאונים בארצות הברית, רוסיה, שווייץ, גרמניה והולנד, ורק מיעוטן נמצא בישראל.
יצירתו המפורסמת של שאגאל בישראל היא חלונות שאגאל בבית הכנסת בבית החולים "הדסה" בירושלים, עליהם צייר את שנים-עשר השבטים. בנוסף עיצב שטיחי קיר המוצבים בטרקלין שאגאל במשכן הכנסת, ובהם אירועים מתולדות עם ישראל. יצירות גדולות ממדים נוספות שלו הם ציורים בבניין האופרה של פריז ובבניין האופרה של ניו יורק, ויטראז'ים בקתדרלה של מץ וחלונות כנסייה בציריך.
בנוסף לפעילותו כצייר עסק שאגאל באיור ספרים, פיסול בחרס ועיצוב תפאורה לתיאטרון.
תערוכות במדינת ישראל
- מחווה למארק שאגאל: יצירות מארק שאגאל באוספי מוזיאון ישראל, ירושלים, מוזיאון תל אביב, בנין הכנסת ובית הכנסת של בית-החולים האוניברסיטאי הדסה, ירושלים, אוצרי התערוכה - יונה פישר, עדנה מושנזון, מוזיאון ישראל, ירושלים, תשל"ח, 1977.
ראו גם
- אני והכפר יצירה משנת 1911
לקריאה נוספת
- חיי, מאת מרק שגל, עברית - מנשה לוין, ציורים - מארק שאגאל, ספרית פועלים, תל אביב, תשל"ח, 1978.
- שירים, מאת מרק שגל, ספרית מעריב, תל אביב, תשל"ט 1979.
- סידני אלכסנדר, מארק שאגאל, ביוגרפיה, הוצאת לדורי, תרגום: שלומית קדם
- מארק שאגאל: 1887 - 1985 הצייר והמשורר, מאת: אינגו פ. ואלתר וריינר מצגר, ספרי טאשן TASCHEN
מבחר מאמרים על יצירתו
- בנימין הרשב, "מארק שגל: ציור, תיאטרון, עולם - ארבעה פרקים עם פרק פתיחה", אלפיים 8, 1993
- מארק שאגאל: "חתונה", 1908-1909, מאת מרים רינר, נדפס בתימורה, תשס"ו 2006.
- שאגל המוקדם: יצירותיו של גאון צעיר בשיא פריחתו, תערוכת ציורים במוזיאון היהודי במנהטן, מאת טטיאנה אור-לייט, נדפס בהדאר, 80, כ', תשס"ב 2002.
- החתונה אצל שאגאל, מאת מירה פרידמן, נדפס ברימונים 6-7, הוצאת מאגנס תשנ"ט 1979.
- שניים "מרחפים" – ועוד אחד: מארק שאגאל, מאת רות דורות, נדפס במחניים, 11, תשנ"ה 1995.
- מארק שגל: ציור, תיאטרון, עולם, מאת בנימין הרשב, נדפס באלפיים, 8, תשנ"ד 1993.
- שאגאל וארדון: הפרובלמטיקה של אמנות יהודית, מאת זיוה מיזלש, נדפס בהיהדות והאמנות, תשמ"ט 1989.
- פגישות עם מארק שאגאל, מאת נחמן תמיר, נדפס בידיעות אחרונות, אפריל 1985.
- שאגאל - משורר של צבעים ומלים, מאת דוד גלעדי, נדפס במעריב, אפריל 1977.
- שאגאל והפנטסיה של השטטל, מאת נדין כספי, נדפס בבתפוצות הגולה, י"ט, 1978.
- שאגאל; האמן כחמור, מאת גדעון עפרת, נדפס בגזית, ל"ב, תשל"ח 1978.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: מארק שאגאל |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מארק שאגאל |
- מוזיאון מארק שאגאל בויטבסק
- ד.ג., הגובלנים של שאגאל במשכן הכנסת, דבר, 27 ביוני 1969
- אלדד בק, ברלין, מארק שאגאל: מלאך בשמי ברלין, באתר ynet, 6 ביולי 2004
- גדעון עפרת, שאגאל בארץ ישראל, באתר "המחסן של גדעון עפרת"
- מרק שאגאל במוזיאון ישראל, ירושלים
- online complete catalogue of the graphic work
- מארק שאגאל, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
- הצלתו של מארק שאגאל, סיפור בריחתו מצרפת של וישי
- יצירות של מארק שאגאל בתערוכה במדריד 2012
- תערוכת יצירות של מארק שאגאל, יומני כרמל יוני 1951
- תערוכת עיטורי ספרים של שאגאל במוזיאון ישראל, יומני כרמל, מאי 1968 (התחלה 3:40)
- טקס הסרת הלוט מהגובלנים בכנסת, בנוכחות שאגאל ובמעמד זלמן שזר, קדיש לוז, גולדה מאיר, זלמן ארן, טדי קולק. ארכיון הסרטונים של AP, יוני 1969
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
- Shishanov, V.A. "Double Portrait with a glass of wine" - in search of the sources of the plot of Marc Chagall paintings / V.A. Shishanov / / Marc Chagall and St. Petersburg. The 125th anniversary of the birth of the artist / Scientific. Ed. and comp.: O.L. Leykind, D.Y. Severyukhin. - St. Petersburg: "Evropeiski House" in 2013. - P. 167-176. [1]
- Shishanov V.A. . Vitebsk Museum of Modern Art: a history of creation and a collection. 1918-1941. - Minsk: Medisont, 2007. - 144 p.
הערות שוליים
- ^ http://www.marcchagall.narod.ru/
- ^ פרס שאגאל לאורי ליפשיץ, דבר, 27 במאי 1966
27738085מארק שאגאל
- אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- מארק שאגאל
- צרפתים חברי הבונים החופשיים
- ציירים יהודים
- ציירים צרפתים
- ציירים רוסים
- אמני ויטראז'
- זוכי פרס וולף לאמנות
- יהודים בלארוסים
- יקירי ירושלים
- מהגרים מרוסיה לצרפת
- מהגרים מצרפת לארצות הברית
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- זוכי פרס ארסמוס
- מאיירי הגדה של פסח
- ילידי 1887
- נפטרים ב-1985