מארק שאגאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מארק שגאל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "שגל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שגל (פירושונים).

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.

אחד מחלונות הוויטראז', הקרויים חלונות שאגאל בבית החולים הדסה עין כרם
פסל בדמותו של שאגאל המוצב בפולין

מַארְק שַׁאגַאלצרפתית: Marc Chagall, ברוסית: Марк Шага́л;‏ 7 ביולי 188728 במרץ 1985) היה אמן סוריאליסטי צרפתי-בלארוסי-יהודי משפיע. התגורר ופעל במספר מדינות, הבולטות שבהן הן רוסיה וצרפת.

חייו

נולד בשם משה "מוישה" סגל (שם משפחתו האשכנזי שונה בהמשך חייו) לחצקל ולפייגה-איטה[1], בעיירה ליוזנה הסמוכה לוויטבסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), הבכור מבין 9 ילדים במשפחה חסידית. כילד למד בחדר, וב-1906 נרשם לאקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג. היה מתלמידיו של הצייר יהודה פן. ב-1910, לאחר שרכש מוניטין כאמן, עבר להתגורר בפריז, ברובע האמנים מונפארנס. שם התיידד עם אמדאו מודיליאני, פרנן לז'ה ואחרים.

בשנת 1914 חזר לוויטבסק, ונשא לאשה את ארוסתו בלה רוזנפלד, אותה הכיר בשנת 1909. בשנת 1916 נולדה לזוג בת בשם אידה.

שאגאל היה מעורב במהפכה הרוסית של שנת 1917. משרד האמנות של השלטון המהפכני מינה אותו לקומיסר לענייני אמנות במחוז ויטבסק, והוא הקים שם בית ספר לאמנות בו היו מלמדים חבריו קזימיר מלביץ' וז'אן פוני. בשנת 1920 עבר למוסקבה, עבד בעיצוב התיאטרון היהודי, לימד בבית יתומים היהודי במלחובקה, אך בשנת 1922 עבר לליטא, ובשנת 1923 חזר לפריז, כשבדרך שהה שמונה חודשים בברלין, שם יצר סדרה של עשרים תחריטים בשם "חיי", העוסקת בזיכרונותיו מוויטבסק.

תערוכות אחדות של שאגאל הוצגו בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון הם הוקיעו את יצירתו, ואף כללו אותה בתערוכה "אמנות מנוונת", שבאה להציג את כל מה שלדעת הנאצים מושחת, מנוון וסוטה באמנות המודרנית. האירועים בגרמניה הנאצית השפיעו על יצירתו של שאגאל, שהפכה לקודרת יותר, והציגה את סבלם של היהודים.

בשנת 1941 נמלט שאגאל מצרפת הכבושה על ידי הנאצים לארצות הברית, בעזרתם של האמריקנים וריאן פריי והיירם בינגהאם הרביעי. בשנת 1944 נפטרה אשתו בלה. שאגאל נישא לוירג'יניה האגארד ולזוג נולד בן. שאגאל התגרש כעבור שנים ספורות ובשנת 1952 נישא לוולנטינה ברודסקי. בשנת 1949 חזר לצרפת והתיישב בכפר סן-פול-דה-ואנס בפרובאנס, שם חי עד מותו ושם נקבר. בשנת 1960 זכה בפרס ארסמור. את כספי הפרס הוא הקדיש להענקת "פרס שאגאל", שחולק אחת לשנה[2].

ב-8 באפריל 1971 הוענק אות לגיון הכבוד בדרגת עליונות שנייה למארק שאגאל בידי ראש ממשלת צרפת, ז'אק שבאן-דלמאס, וב-1981 זכה בפרס וולף לאמנות.

שאגאל ביקר בישראל פעמים אחדות. לראשונה ביקר בארץ עם אשתו בלה בשנת 1931. בפעם האחרונה שביקר, בשנת 1977 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

הוא נפטר ב-28 במרץ 1985 בעיירה הציורית סן-פול-דה-ואנס אשר בפרובאנס.

יצירתו

מארק שאגאל נחשב לצייר היהודי הגדול בכל הזמנים. סגנון הציור שלו הושפע רבות מהזרם הקוביסטי, וכן מתאפיינים ציוריו בעולם של פנטסיה וחלום. הוא הרבה לצייר ציורים מהווי עולם החסידות והעיירה היהודית במזרח אירופה, אך צייר גם בתחום התנ"ך. מרבית יצירותיו מוצגות כיום במוזיאונים בארצות הברית, רוסיה, שווייץ, גרמניה והולנד, ורק מיעוטן נמצא בישראל.

קברם המשותף של מארק שאגאל, אשתו ואחיה בכפר סן פול דה ונס.

יצירתו המפורסמת של שאגאל בישראל היא חלונות שאגאל בבית הכנסת בבית החולים "הדסה" בירושלים, עליהם צייר את שנים-עשר השבטים. בנוסף עיצב שטיחי קיר המוצבים בטרקלין שאגאל במשכן הכנסת, ובהם אירועים מתולדות עם ישראל. יצירות גדולות ממדים נוספות שלו הם ציורים בבניין האופרה של פריז ובבניין האופרה של ניו יורק, ויטראז'ים בקתדרלה של מץ וחלונות כנסייה בציריך.

בנוסף לפעילותו כצייר עסק שאגאל באיור ספרים, פיסול בחרס ועיצוב תפאורה לתיאטרון.

תערוכות במדינת ישראל

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חיי, מאת מרק שגל, עברית - מנשה לוין, ציורים - מארק שאגאל, ספרית פועלים, תל אביב, תשל"ח, 1978.
  • שירים, מאת מרק שגל, ספרית מעריב, תל אביב, תשל"ט 1979.
  • סידני אלכסנדר, מארק שאגאל, ביוגרפיה, הוצאת לדורי, תרגום: שלומית קדם
  • מארק שאגאל: 1887 - 1985 הצייר והמשורר, מאת: אינגו פ. ואלתר וריינר מצגר, ספרי טאשן TASCHEN

מבחר מאמרים על יצירתו

קישורים חיצוניים

  • Shishanov, V.A. "Double Portrait with a glass of wine" - in search of the sources of the plot of Marc Chagall paintings / V.A. Shishanov / / Marc Chagall and St. Petersburg. The 125th anniversary of the birth of the artist / Scientific. Ed. and comp.: O.L. Leykind, D.Y. Severyukhin. - St. Petersburg: "Evropeiski House" in 2013. - P. 167-176. [1]
  • Shishanov V.A. . Vitebsk Museum of Modern Art: a history of creation and a collection. 1918-1941. - Minsk: Medisont, 2007. - 144 p.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27738085מארק שאגאל