וריאן פריי

וריאן פריי באנגלית:(Varian Fry),‏ (15 באוקטובר 1907 - 13 בספטמבר 1967), מחסידי אומות העולם.

פריי היה עיתונאי אמריקני. הוא חונך בבתי ספר יוקרתיים והשלים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד. עוד בעודו סטודנט, הוציא לאור רבעון ספרותי משפיע.

לאחר עליית הנאצים בגרמניה, פריי עזר לגיוס כספים לתנועות אנטי נאציות באירופה.

לאחר כיבוש וכניעת צרפת לגרמניה באפריל 1940, נודע בארצות הברית שסעיף 19 להסכם הכניעה של צרפת מחייב את צרפת למסור לגרמנים את מי שמוגדר ברשימות השלטון הנאצי כמתנגד למשטר הנאצי. בעקבות כך, הוקמה בארצות הברית ועדת חירום בשם ERC - Emergency Rescue Committee. תפקיד הוועדה היה לאתר מתוך רשימות אלו 200 אינטלקטואלים העומדים בסכנה, להעניק להם אשרות ולעזור להם להגר לארצות הברית.

וריאן פריי התנדב להיות נציג ERC בצרפת. הוא קיבל את 200 השמות מראש ונאמר לו להגיע למארסיי עם 3,000 דולר, שם יחכו האנשים, ולהעניק להם את האשרות.

כשהגיע פריי למרסיי, באוגוסט 1940, הוא הופתע לגלות מאות פליטים שבאו לבקש את עזרתו, רובם יהודים. פריי לא נרתע והחליט לעזור בכל דרך לכמה שיותר פליטים, כולל דרכים לא חוקיות. הוא שכר משרד וצוות קטן, ובמקביל לפעילות המקורית שעבורה הגיע, הם זייפו מסמכים והבריחו פליטים, רובם יהודים, דרך הים והיבשה. פעילות זו התבצעה מבלי לדווח דבר לוועדה או לשגרירות ארצות הברית בתוך צרפת של שלטון וישי.

בדצמבר 1940 התגלתה פעילותו הבלתי חוקית של פרי והוא נעצר על ידי המשטרה הצרפתית ושוחרר בתנאים מגבילים. פריי החליט להשאר בצרפת ולהמשיך לעזור, גם לאחר שפג תוקף הפספורט שלו והוא הפך שוהה בלתי חוקי. הוא נעצר שוב בעקבות הלשנה, כנראה של השגרירות האמריקנית, וגורש במאי 1941 מצרפת.

לפי הערכת פריי עצמו, משרדו טיפל ב-15,000 פליטים יהודים, מתוכם כ-1,000 הוברחו מתוך צרפת וכ-3,000 קבלו סיוע אחר. בין היהודים שהוברחו היו מרק שאגאל, חנה ארנדט, ליון פויכטוונגר, זיגפריד קראוצ'ר וז'ק ליפשיץ.

לאחר חזרתו לארצות הברית, הפך פריי לדובר נלהב ועיקש בגנות מדיניות ההגירה המפלה האמריקאית. בשנת 1945 הוא פרסם ספר בשם "Surrender on Demand" ובו חוויותיו מהשהות בצרפת.

בשנת 1967 זכה פריי באות לגיון הכבוד מממשלת צרפת. בשנת 1996 הפך פריי לאמריקאי הראשון שזוכה בתואר חסיד אומות העולם של יד ושם.

כאשר נשאל לגבי מניעיו פריי סיפר שעוד בשנת 1935 ביקר בברלין וראה נאצים מתעללים ביהודים, ומאז החליט לא להישאר אדיש ולנקוט בפעולה כמיטב יכולתו.

בשנת 1997 נעשה על פריי סרט תיעודי על ידי במאי אירי, בשם "וריאן פריי: שינדלר האמריקאי" (Varian Fry: The America's Schindler). בשנת 2001 הופק סרט טלוויזיה בשם Varian's War שהושפע מסיפור גבורתו יוצא הדופן של פריי.

אחד הרחובות ברובע מיטה בברלין נקרא על שמו של וריאן פריי.