סן-פול-דה-ואנס
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
.jpg) | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל |
 פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור |
| מחוז |
 האלפים הימיים |
| רובע | גראס |
| קנטון | קאן-סיר-מר-ווסט |
| ראש העיר | רנה בירון |
| שטח | 7.26 קמ"ר |
| גובה | 39-355 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,477 (2008) |
סן-פול-דה-ואנס (בצרפתית: Saint-Paul-de-Vence באוקסיטנית: Sant Pau de Vença) היא קומונה, כפר, בצרפת, במחוז אלפים ימיים ובאזור פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. תושביו מכונים "סן-פולואה".(Saint Paulois).
שם היישוב
למשך מאות שנים היישוב נקרא רשמית "סן פול" בלבד, אבל על מנת להבדילו מכפרים רבים בעלי אותו השם, ובגלל סמיכותו לכפר ואנס, נהגו לקרוא לו תכופות "סן- פול-דה-ואנס". פעם בתחילת המאה ה-19 נקרא גם "סן-פול- דה-ואר" בגלל היותו יישוב בגבול המחוז ואר. משנת 2011 סן-פול-דה-ואנס הפך לשמו הרשמי.
דמוגרפיה
אוכלוסייה לאורך העשורים האחרונים:
- 1962: 1,416
- 1968: 1,570
- 1975: 1,917
- 1982: 2,542
- 1990: 2,903
- 1999: 847 2
- 2006: 3,338
- 2007: 3,743
כלכלה
סן פול הוא אתר תיירות מבוקש בגלל גלריות האמנות הרבות שבו.
היסטוריה
ימי הביניים
תחילת היישוב בסביבות המאה השמינית, כשתושבי שפת הים נמלטו לגבעות ולהרים מסביב מפני הפולשים המורים (ה"סראזינים") ובנו בהם מה שנקרא "קני אבן". הביצורים שרואים אותם עד היום נבנו ב-1537–1547 בימי המלך פרנסואה הראשון על חשבון שבע מאות בתים שנהרסו. התושבים של הבתים הללו הועברו לכפר חדש שקם בסביבה -בשם"לה קול" (La Colle). הכפר שומר עדיין מאחורי חומותיו, מראה של עיירה מהעידן הפאודלי, שהייתה אמונה על שמירת הגבול של המחוז ואר עד שנת 1870.
דמויות חשובות
מתוך האמנים, השחקנים, הזמרים, הסופרים הרבים שפקדו את האכסניה "קולומב ד'אור" ונפשו בכפר יש לציין כי מרק שאגאל חי כאן כעשרים שנים מחייו. הוא נפטר והובא בו לקבורה בשנת 1985. גם הסופר אפרו-אמריקני ג'יימס בולדווין (בשנת 1987) והשחקן הבריטי דונלד פלזנס (בשנת 1995) נפטרו בסן-פול-דה-ואנס. ביישוב פעל בשנות ה1920–1930 המחנך סלסטן פרנה שהמציא שיטות חינוך חדשות שבגללן נכנס למחלוקת עם רשויות הכפר וסולק מבית הספר שבו לימד. בסופו של דבר הקים בית ספר לפי שיטותויו בכפר הסמוך, ואנס.
אתרים בכפר
"לה קולומב ד'אור"
סן-פול-דה-ואנס הוא אחד מהכפרים המבוצרים מימי הביניים של האלפים הימיים, אבל פרסומו יצא בעולם על ידי כך שהפך במאה ה-20 למקום עלייה לרגל של אמנים ושוחרי אומנות. יפי הכפר ריתק אליו אמנים רבים, ביניהם בונאר, סיניאק, אוטריליו, מודיליאני, מאטיס, פיקאסו, מרק שאגאל ואחרים. הם היו אורחים של האכסניה והמסעדה הפרובנסאלית המפורסמת "לה קולומב ד'אור" (La Colombe d'Or) של המלונאי פול רו (Paul Roux). שנת יסודה הייתה 1921 אבל את השם "לה קולומב ד'אור" ("יונת הזהב") קיבלה בשנת 1931. האמנים האורחים יכלו לתגמל את המארחים על הלינה והארוחות המשובחות באמצעות עבודותיהם האמנותיות. כף הפך המקום לאכסניה לדברי אמנות. במלון נאגר אוסף עשיר בציורים ופסלים מאת מוריס ולאמנק, דופי, בונאר, סוטין, מודיליאני, קוקטו, פיקאסו, שאגאל, בראק, לז'ה,מירו. בעקבות האמנים והאוכל הגורמה באו למלון גם מפורסמים אחרים כמו בריז'יט ברדו, גרטה גרבו, סופיה לורן, ברט לנקסטר, קתרין דנב, הסופרים ז'אן פול סרטר וסימון דה בובואר, ג'יימס בולדווין,ז'אק פרוור, ז'אן ז'יונו. כאן נפגשו ומאוחר יותר התארסו איב מונטאן וסימון סיניורה. לאחרונה המקום סגור בפני קהל.
מורשת מרק שאגאל
מרק שאגאל עבר לגור בכפר בשנת 1966 וחי בו כ20 שנה. במותו, הוריש שאגאל לכפר מספר יצירות. ציורו "החיים" (La vie) ומוזאיקה "המאוהבים" (Les amoureux) נמצאים במוזיאון של "הקרן מאג" והעתק של מוזאיקה אחרת משנת 1986 מקשט את גמלון בית הספר המקומי. מרק שאגאל נקבר בבית הקברות של הכפר.
אתרים היסטוריים ויעדי תיירות
- הכנסייה – נבנתה במאות 12–13, שופצה במאה ה-17.
בקפלת קלמנס ה"קדוש", המקושטת בעבודות בסטוקו, המזבח כולל תבליט המציג את מותו של הקדוש קלמנס ושתי תמונות - אחת מאת צייר מהאסכולה האיטלקית, השנייה מהאסכולה של מוריו. הכנסייה מאכסנת גם ציור של קתרינה הקדושה מאלכסנדריה, מאת טינטורטו. בחדר כלי הקודש נמצאים פסלי כסף, ובורמיי (בתולה שחורה), תיבות שרידי קדושים, צלבים. בקפלה של אגני הטבילה נמצא פסלון מעודן מבהט של הבתולה מהמאה ה-15. בית המקהלה הוא מקושט במושבים עם תגליפים. דרך הצלב המצוירת על עץ אגוז לפי טכניקה מהמאה ה-16, עם דבק עצמות היא מודרנית.
לפי דוגמת המבצר של ניס.
- מוזיאון הקרן "מאג" (Maeght) לאמנות מודרנית ובת זמננו – בראשותו של אמה מאג, ולאחר מכן, של ארדיאן מאג.
הקרן הפרטית מאג הקימה בשנת 1964 מחוץ לכפר מוזיאון שתוכנן על ידי ז'וזפ לואיס סרט, תלמיד קטלאני של לה קורבוזייה. סגנון הביניין, הבנוי על הגבעה הקרויה "לה קולין דה גארדט" (La Colline des Gardettes) עומד בניגוד בולט לניחוח הרומנטי של הכפר הביניימי. המוזיאון מארח תערוכות זמניות ובתחומו נמצא גן פסלים, גנים ואולמות תצוגה. ניתן למצוא בו ציורים ופסלים של אמנים ידועי שם כמו בראק, שאגאל, ג'אקומטי ואחרים.
- אכסניית "לה קולומב ד'אור
- קפלת הסגפנים הלבנים (la Chapelle des Pénitents Blancs) – שהושלמה במאה ה-17, הפכה לפרויקט של שיקום אמנותי על ידי ז'אן מישל פוֹלוֹן ומשום כך היא ידועה גם כ"קפלת פולון" (La Chapelle Folon).
לפני עבודת הקישוט האמנותי, נדרשו שלוש שנים לשיקום הגגות, הקמרונות, רשת החשמל וההסקה. האמן נפטר בשנת 2005 לפני שהשלים את עבודתו. הקפלה נחנכה ביוני 2008 והיא מקושטת ביצירות אמנות המשקפות את עולם הדימויים השירי של פולון, בין השאר: מוזאיקה ענקית (106m²), ארבעה ויטראז'ים, שמונה ציורי מים ושרטוטים, פסלי קירות, ופסל על נושא כפרת החטאים. הצריח המרשים בעל שלושה צדדים תואם את המקום הגבוה ביותר של הכפר, בין ככר הכנסייה ובין הרחוב קאסט (Rue Cassette).
- מוזיאון ההיסטוריה של המקום
גלריה
מראה כללי 
סימטה בכפר 
סימטה בכפר 
סימטה בכפר 
סימטה בכפר 
סימטה בכפר 
סימטה בכפר 
הבאר של הרחוב גראן רו (הרחוב הגדול) 
הצריח של הכנסייה 
העתק של "האדם החושב" מאת רודן
.jpg)
קישורים חיצוניים
- כתבה על "קולומב ד'אור"(באנגלית)
