יהודה פן

יהודה (יוּדל, יוּרי) פֶּן (ביידיש פען; ברוסית: Юдель (Юрий) Пэн;‏ 5 ביוני 1854 - 1 במרץ 1937) היה צייר, מעצב ומורה לאמנות, מייסד בית הספר לאמנויות בוויטבסק, דמות בולטת של הרנסאנס היהודי באמנות הרוסית בראשית המאה ה-20 ומורם של אמנים יהודים חשובים.

ביוגרפיה

יהודה פן נולד בעיר נובו-אלכסנדרובסקי שבתחום קובנה, האימפריה הרוסית (ביידיש: אֶזֶ'רֶני; כיום: זרסאי בליטא). הוא נולד למשפחה מרובת ילדים וענייה ונשלח ללמוד בחדר בהיותו בן ארבע, עם מותו של אביו. כישרונו בציור התגלה כבר בילדותו. בשנת 1867, בגיל 13, עבר לעיר דוינסק ועבד כשוליית מעצב. במסגרת זו הוא עיצב בתי קהילה יהודית, בתי כנסת ורחובות בעיר.

בשנת 1880 עבר לבירה סנקט פטרבורג ובה למד באקדמיה הקיסרית לאמנות (אנ') עד שנת 1886. בשנת 1891, בתום לימודיו באקדמיה, עבר לעיר ויטבסק, שכמחצית מתושביה היו יהודים, ובה הקים בית ספר פרטי לציור. ייחודו של בית הספר היה שרב תלמידיו היו יהודים ולכן שפת הלימוד הייתה יידיש והלימודים בו לא התקיימו בשבתות ובחגים היהודיים.

ציוריו של פן מתרכזים סביב חיי היומיום של היהודים בעיירה ובישיבה. הוא צייר דמויות שונות מחיי הקהילה, ביניהם בעלי מלאכה. כמו כן צייר את רחובות העיר ותמונות נוף. עם תלמידיו נמנו האמנים מארק שאגאל, אל ליסיצקי, אבל פן, אוסיפ זאדקין, משה מימון וזאיר אזגור. אחרי המהפיכה הקומוניסטית הפך בית הספר הפרטי של פן ל"מכללה עממית לאמנות". פן לימד בבית הספר עד שפרש לגמלאות בשנת 1923.

פן נרצח בביתו בליל ה-28 בפברואר 1937. נסיבות הירצחו טרם פוענחו.