מאסר ישראלים מחוץ לישראל
ישראלים שביצעו עבירות מחוץ לישראל עומדים לדין במדינה שבה ביצעו את העבירה, ולעיתים נידונים למאסר שאותו (או לפחות את תחילתו) הם מרצים באותה מדינה. דרגות העבירה שהובילה למאסר (והראיות לה) משתנות בין מקרה למקרה.
מאמצים לשחרור הכלואים
משפחותיהם של ישראלים כלואים בחו"ל פועלות לשחרורם ופונות לגופים ממשלתיים בבקשה לסיוע.[1] במדינות עולם שלישי השחרור מתאפשר לעיתים באמצעות שוחד או בדרכים לא חוקיות אחרות.[2]
על הטיפול באזרחי ישראל שנעצרו ונכלאו מחוץ לישראל אמונה המחלקה לישראלים בחוץ לארץ של משרד החוץ. לרוב, הסיוע של משרד החוץ הוא קונסולרי והומניטרי בעיקרו - שמירת קשר בין האסיר למשפחתו, וידוא שזכויות האסיר נשמרות ושאינו מופלה לרעה,[3] ובמקרים של עבירות קלות - פעולה לשיפור תנאי המעצר ולזירוז גירושם של העצורים לישראל.[1] ב-2018 טיפלה המחלקה ב-298 אירועים בהם נעצרו ישראלים בחו"ל.[4] בנוסף לסיוע הממשלתי נודע חרות לפיד, שעסק תחילה בשיקום אסירים בישראל, גם כמי שסייע לישראלים שנכלאו בחו"ל, ניסה לשחררם ולהביאם לשיקום בישראל ובמקרים המעטים בהם לא הצליח – פעל להמתקת עונשם ולשיפור תנאי כליאתם.[5]
במקרים חריגים עושה מדינת ישראל מאמץ ניכר למען שחרורו של ישראלי הכלוא בחו"ל. דוגמאות:
- ב-2004 פעל ראש הממשלה אריאל שרון לשחרור עזאם עזאם מכלאו במצרים ב-2004, לאחר כ-8 שנות מאסר.[6] לאחר שחרורו, השיא עזאם עזאם משואה בטקס המרכזי של יום העצמאות ה'תשס"ה (2005).
- נעמה יששכר, ישראלית-אמריקאית שנידונה ל-7.5 שנות מאסר ברוסיה בגין החזקת 9 גרם חשיש, שוחררה לאחר שאף ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, פעל לשחרורה אצל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.[7]
- נשיא המדינה, רובי ריבלין, פנה אל נשיא פרו, מרטין ויסקרה, בבקשה לחון את הודיה מונסונגו, צעירה ישראלית בעלת צרכים מיוחדים, שנעצרה בפרו בחשד שניסתה להבריח סמים.[8] ב-24 במאי 2020 הועברה למעצר בית.[9]
בנוסף לשבויי צה"ל, שמדינת ישראל עושה מאמצים מיוחדים לשחרורם מהשבי, נכלאו בחו"ל גם אחדים מסוכני "המוסד", שנעצרו בחו"ל בעת מילוי תפקידם.[10] מדינת ישראל השקיעה מאמצים רבים בשחרורם של אנשי "המוסד" הכלואים, ובחלק מהמקרים, שבהם הכליאה הייתה במדינות ערב, השחרור הושג כחלק מעסקת חילופי שבויים. במשוחררים בדרך זו נמנים וולפגנג לוץ, שנעצר ונכלא במצרים, וברוך מזרחי, שנעצר בתימן ונכלא במצרים. המאמצים להצלתו של אלי כהן, שנעצר בסוריה, נכשלו, והוא הוצא להורג.
העברה לישראל לשם נשיאת עונש המאסר בה
חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, תשנ"ז-1996[11] מתיר העברה לישראל של אזרח ישראל הנושא עונש מאסר במדינה אחרת, לשם ריצוי עונשו בישראל. העברת אסיר לפי חוק זה תיעשה רק בהסכמת האסיר, מדינת ישראל והמדינה האחרת, ובהתאם לאמנה שעליה חתומות ישראל והמדינה האחרת או לפי הסכם מיוחד בין שתי המדינות בדבר העברתו של אסיר מסוים. הסמכות לאשר בקשה להעברת אסיר נתונה לשר המשפטים והשר לביטחון הפנים (ובמקרהו של אסיר ביטחוני, גם שר הביטחון).[12] לאחר העברת האסיר לישראל מורה בית המשפט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, על נשיאת יתרת המאסר בישראל.
דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את הצורך בחוק זה:
- בעשור האחרון התרחבה התופעה של הרשעת אדם במדינה שאינה המדינה שבה הוא אזרח ושאין הוא מתגורר בה דרך קבע. נשיאת המאסר בנסיבות אלה קשה יותר מאשר נשיאתו בדרך כלל, זאת בשל הריחוק מהמשפחה, הקשיים הנובעים מאי ידיעת השפה, חוסר התמצאות במנהגי המקום שלרוב הם שונים מאלה שהאסיר רגיל להם בארץ שבה הוא אזרח, וכן בשל בעיות חברתיות אחרות.[13]
העברת אסיר לריצוי עונשו בישראל העלתה פעמים אחדות לדיון את ההבדל בין כללי השחרור המוקדם בישראל לבין אלה שבמדינה שבה נגזר דינו של האסיר, כאשר הכללים בישראל מחמירים יותר.[14]
הסגרת ישראלים לשם העמדתם לדין בחו"ל
במסגרת הסכמי הסגרה שיש לישראל עם מדינות שונות, מתבקשת הסגרתם של ישראלים למדינה זרה, לשם העמדתם לדין שם. הסגרה זו מתבצעת בהתאם לחוק ההסגרה, הקובע באיזה תנאים תיענה ישראל לבקשת ההסגרה. בהתאם לחוק זה, ההסגרה תתבצע בתנאי שהמדינה המבקשת התחייבה שתחזיר את המוסגר לישראל לשם נשיאת עונשו, אם יוטל עליו עונש מאסר (זוהי זכות שהמוסגר יכול לוותר עליה).
דוגמה לכך היא מקרהו של זאב רוזנשטיין, שנעצר בישראל בנובמבר 2004 בשיתוף פעולה בין משטרת ישראל וארצות הברית.[15] הוא הוסגר ב-2006 לארצות הברית,[16] שם הועמד למשפט בבית משפט אמריקאי באשמת הפצת מיליוני כדורי אקסטזי. ב-16 בינואר 2007 נידון ל-12 שנות מאסר,[17] והועבר לישראל לריצוי עונש המאסר.[18]
התפלגות הכלואים
על פי נתוני משרד החוץ, בסוף 2019 היו 628 ישראלים עצורים או כלואים בבתי כלא ברחבי העולם, מתוכם כ-168 ישראלים היו כלואים בארצות הברית, כ-66 ישראלים היו כלואים או עצורים ברוסיה, מרביתם במוסקבה, ו-41 ישראלים היו עצורים או כלואים באוקראינה.[19]
ב-2006 דווח ש"בבתי הכלא ברחבי ברזיל נמצאים כ-30 אסירים ישראלים, רובם שפוטים או עצורים על עבירות סמים."[20]
ישנם 7 דיווחים רשמיים על ישראלים שעצורים או כלואים בהודו. במרבית המקרים, מדובר בעבירות סמים.[21]
כ-17 ישראלים כלואים או עצורים בטורקיה.
במצרים נכלאו ישראלים אחדים לתקופות ממושכות:
- יוסף טחן היה כלוא במשך 18 שנה ומת בכלא בשנת 2003.[22]
- עזאם עזאם, היה כלוא במצרים במשך 8 שנים.
- עודה תראבין, היה כלוא במצרים במשך 15 שנים[23]
עבירות הנוגעות להחזקה, סחר או הברחת סמים (כולל גת)[24] הן הנפוצות ביותר, עם לפחות 153 מקרים. ישראלים אחרים נאסרו בגין סחר באיברים, עבירות מחשוב, שוד וחטיפה, שהייה בלתי חוקית, עבירות הקשורות לנשק (למשל, המצאות קליע בתיקם או החזקת נשק),[25] הונאות פיננסיות, רצח (35 מקרים).[19]
לקריאה נוספת
- אבי אליהו, "זה יגמר בכלא", מאקו, 9 באפריל 2018
- "נהייתי אדם אלים": הצלקות של הישראלים שנכלאו בחו"ל, כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי (סרטון ביוטיוב), 17 בינואר 2020
- ים יהושע, הישראלית המגדלת בתה בכלא ההודי וחברתה - ישוחררו בקרוב, באתר הארץ, 10 במאי 2002
- ניר בן שטרית, חייבים להציל את דני, סטטוס יבנט, 17 בפברואר 2019
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הצעה לסדר היום ישראלים עצורים בארצות הברית, באתר הכנסת, 14 בנובמבר 2001
- ^ אילאיל שחר, מיליון שקל תמורת חילוץ הבן מכלא בחו"ל, באתר nrg, 31 ביולי 2005
- ^ המחלקה לישראלים בחוץ לארץ, באתר משרד החוץ
- ^ איתמר אייכנר, מצוקה מעבר לים: המחלקה לישראלים בחו"ל של משרד החוץ, באתר ynet, 3 בפברואר 2019
- ^ יובל לידור, חרות לפיד הלך לעולמו, באתר nrg, 29 בינואר 2005
- ^ דיאנה בחור-ניר ושיה אגוזי, לאחר שמונה שנים: עזאם עזאם חזר לישראל, באתר ynet, 5 בדצמבר 2004
- ^ תני גולדשטיין, ישראלים שכלואים בחו"ל על עבירות סמים קלות מקנאים ביחס לנעמה יששכר, באתר MSN, 7 בינואר 2020
- ^ איתמר אייכנר, ריבלין ביקש מנשיא פרו לחון את הודיה מונסנגו: "דואגים לביטחונה הנפשי והפיזי", באתר ynet, 8 בפברואר 2020
- ^ דנה ירקצי וטל שלו, אחרי 9 חודשים: הצעירה הישראלית הודיה מונסנגו שוחררה למעצר בית מהכלא בפרו, באתר וואלה!, 24 במאי 2020
- ^ יוסי מלמן, מעצרים של אנשי מודיעין ישראלים בחו"ל, באתר הארץ, 16 ביולי 2004
- ^
חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, תשנ"ז-1996, בספר החוקים הפתוח
- ^ שיקולי שרי המשפטים וביטחון הפנים בבחינת בקשה להעברת אסיר, באתר פרקליטות המדינה
- ^ הצעת חוק העברת אסירים לנשיאת עונש מאסר בארצותיהם, התשנ"ו-1996, ה"ח 2543 מ-22 באפריל 1996
- ^ ע"פ 1548/13 יניב מלכה נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־27 בינואר 2014
ע"פ 5121/17 אילן טסלר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־11 במרץ 2018 - ^ אבי כהן, רעידת אדמה: רוזנשטיין נעצר, יוסגר לאמריקנים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
- ^ גל לברטוב, 2005 - הסגרתו של זאב רוזנשטיין לארה"ב, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 31 במרץ 2019
- ^ מיה איידן, מיאמי: אושרה עסקת הטיעון עם רוזנשטיין, באתר ynet, 16.01.07
- ^ יוסי עבאדי, זאב רוזנשטיין חוזר הביתה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 בינואר 2007
- ^ 19.0 19.1 ירון אברהם, נעמה שוחררה, 628 ישראלים עדיין כלואים ברחבי העולם, באתר מאקו, 31 בינואר 2020
- ^ אורי בלאו, כ-30 אסירים ישראלים מוחזקים בבתי הכלא בברזיל, באתר הארץ, 21 במאי 2006
- ^ מור שמעוני, בשל התנאים הקשים: ישראלי שנכלא בהודו הובא לארץ, באתר וואלה!, 22 בנובמבר 2013
- ^ שמוליק חדד ורויטרס, יוסף טחן מת מסוכרת בכלא המצרי, באתר ynet, 1 בינואר 2004
- ^ אחרי 15 שנה בכלא המצרי: עודה תראבין שהואשם בריגול שב לישראל, באתר וואלה!, 10 בדצמבר 2015
- ^ איתמר אייכנר, נעצרים עם מזוודות גת: חשש מניצול ישראלים להברחות לחו"ל, Ynet, 26 במאי 2019
- ^ שמעון איפרגן, אחרי שלושה חודשים: הישראלי שעצור בבאקו ישוחרר לישראל, באתר מאקו, 17 ביולי 2019
32254889מאסר ישראלים מחוץ לישראל