לקוטה (שפה)
| מדינות | ארצות הברית, קנדה |
|---|---|
| אזורים | דקוטה הצפונית ודקוטה הדרומית בעיקר, אולם גם צפון נברסקה, דרום מינסוטה וצפון מונטנה |
| דוברים | בני הלקוטה |
| שפת אם | כ-2,000[1] |
| משפחה |
|
| קוד ISO 639-3 | lkt |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
לקוטה (באנגלית: Lakota, בלקוטה: Lakȟótiyapi), המכונה גם טטון וטטון סו, היא שפת סו שמדוברת בידי בני הלקוטה, אחד מענפי שבט הסו. ישנה מובנות הדדית (אנ') רבה בין לקוטה לניבים האחרים של שפת סו (אנ'), המכונים "דקוטה" (אנ').
לקוטה היא אחת השפות המדוברת ביותר של ילידי אמריקה בארצות הברית, ויש לה יותר כ-2,000 דוברים שחיים בעיקר במישורים של דקוטה הצפונית ודקוטה הדרומית.[1] ישנן מספר תוכניות להטמעת השפה אצל מבוגרים ובני נוער.
לקוטה היא שפת SOV, כלומר סדר המילים בה הוא נושא-מושא-פועל, אולם ניתן לשנות את סדר המילים לצורך הבעת רגשות והדגשת רעיונות.
הגייה
תנועות
בלקוטה חמש תנועות אוראליות – /i e a o u/, ושלוש תנועות מאונפפות (נאזאליות) – /ĩ ã ũ/. התנועות /e/ ו-/o/ בלקוטה הן כנראה יותר פתוחות מתנועות הבסיס (הקרדינליות) (אנ') המקבילות, ואולי הן יותר קרובות ל-[ɛ] ו-[ɔ]. מבחינת צורת הכתיבה, האותיות המאונפפות כשלאחריהן ⟨ƞ⟩, ⟨ŋ⟩ או ⟨n⟩, ובעבר הן נכתבו עם זנבון – כלומר, ⟨į ą ų⟩.
| קדמי | מרכזי | אחורי | ||
|---|---|---|---|---|
| סגור/גבוה | אוראלי | i ⟨i⟩ | u ⟨u⟩ | |
| מאונפף | ĩ ⟨iŋ⟩ | ũ ⟨uŋ⟩ | ||
| אמצעי | e ⟨e⟩ | o ⟨o⟩ | ||
| פתוח/נמוך | אוראלי | a ⟨a⟩ | ||
| מאונפף | ã ⟨aŋ⟩ | |||
תנועת שווא נוספת בין עיצורים מסוימים באופן אוטומטי, למשל בצמדי העיצורים ⟨gl⟩, ⟨bl⟩ ו-⟨gm⟩. כך הפך שם השבט אוגְללה (Oglala) לשם המקום אוגָללה (Ogallala).
עיצורים
| דו־שפתי | שיני | מכתשי | בתר־מכתשי | וילוני | ענבלי | סדקי | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | m ⟨m⟩ | n ⟨n⟩ | ŋ ⟨ň⟩ | |||||
| סותם ומחוכך | אטום | p ⟨p⟩ | t ⟨t⟩ | tʃ ⟨č⟩ | k ⟨k⟩ | ʔ ⟨’⟩ | ||
| קולי | b ⟨b⟩ | ɡ ⟨g⟩ | ||||||
| מנושף | pʰ ⟨ph⟩ / pˣ ⟨pȟ⟩ |
tʰ ⟨th⟩ / tˣ ⟨tȟ⟩ |
tʃʰ ⟨čh⟩ | kʰ ⟨kh⟩ / kˣ ⟨kȟ⟩ |
||||
| מסודק | pʼ ⟨p’⟩ | tʼ ⟨t’⟩ | tʃʼ ⟨č’⟩ | kʼ ⟨k’⟩ | ||||
| חוכך | אטום | s ⟨s⟩ | ʃ ⟨š⟩ | χ ⟨ȟ⟩ | h ⟨h⟩ | |||
| קולי | z ⟨z⟩ | ʒ ⟨ž⟩ | ʁ ⟨ǧ⟩ | |||||
| מסודק | sʼ ⟨s’⟩ | ʃʼ ⟨š’⟩ | χʼ ⟨ȟ’⟩ | |||||
| מקורב | w ⟨w⟩ | l ⟨l⟩ | j ⟨y⟩ | |||||
כתב
השפה הועלתה על הכתב לראשונה בידי מיסיונרים אירופיים-אמריקאים במחצית הראשונה של המאה ה-19, ויש מספר מערכות כתב שונות שמשמשות לכתיבת השפה. מערכת הכתב שפיתח אלברט וייט הט (אנ') משמשת את בני הסו בשמורת האינדיאנים רוזבאד (אנ'), וכך גם אוניברסיטת סינטה גלסקה (אנ') שבתוך השמורה. לעומת מערכת הכתב הזו, קיימת מערכת כתב "צ'כית", שבשימוש ה-Lakota Language Consortium (LLC); פעילי לקוטה דחו את מערכת הכתב של ה-LLC, תוך זיהויה עם נאו-קולוניאליזם אירופי.[2]
מערכת הכתב הסטנדרטית של לקוטה היא פונמית, בכך שכל אות (גרפמה) מסמלת צליל ייחודי אחד (פונמה), מלבד ההבחנה בין נישוף סדקי לווילוני, שהיא פונטית בלבד.
התנועות הקיימות בכתיבת הלקוטה הן a, e, i, o, u, וכן התנועות המאונפפות aŋ, iŋ, uŋ. לסימון גובה הצלילים הדומיננטיים במילים (ראו טון) משמש הסימן ◌́: á, é, í, ó, ú, áŋ, íŋ, úŋ.
לעיצורים הבאים הגייה קרובה לערכיהם ב-IPA: b, g, h, k, l, m, n, ŋ, p, s, t, w, z. האות Y נהגית כהגייתה האנגלית – /j/. עיצור סדקי, סותם, אטום נכתב באמצעות אפוסטרוף, '.
הסימן ◌̌ (וי קטן) מופיע מעל עיצורים שאינן מסומלות באותיות לטיניות ב-IPA: č /tʃ/, ǧ /ʁ/, ȟ /χ/, š /ʃ/, ž /ʒ/. עיצורים מנושפים נכתבים עם h: čh, kh, ph, th, ועיצורים חוככים וילוניים עם ȟ: kȟ, pȟ, tȟ. עיצורים מסודקים נכתבים עם אפוסטרוף: č', ȟ', k', p', s', š', t'.
פעמים רבות נכתבים טקסטים מודרניים בלקוטה בלי ניקוד דיאקריטי, דבר שמקשה על הבחנה בין הגאים ועל זיהוי ההטעמה.
קישורים חיצוניים
- LAKOTA LANGUAGE RECLAMATION PROJECT
- לקוטה באתר Endangered Languages Project (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 לקוטה באתר Endangered Languages Project
- ^ John, Sonja (2018). "Orality Overwritten: Power Relations in Textualization". In Fink, Sebastian; Lang, Martin; Schretter, Manfred (eds.). Mehrsprachigkeit. Vom Alten Orient bis zum Esperanto (PDF). Zaphon, Münster www.zaphon.de. p. 98. ISBN 978-3-96327-004-8.
