לידה שקטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלקת קברי העוברים המשותפים בבית הקברות הישן בחיפה.

לידה שקטה הוא מונח השגור בפי הציבור המתאר לידת עובר מת[1]. מקור המושג "לידה שקטה" בא להבדיל אותו מלידת חי, בה התינוק בוכה. לעיתים מייחסים מושג זה ללידה לאחר מות עובר תוך-רחמי, אך למעשה לידה שקטה היא תוצאה זהה למגוון של מקרים רפואיים שונים שבהם התקבלה ההחלטה על הפסקת הריון. הפסקת ההריון בשלביו השונים יכולה לנבוע ממגוון סיבות, אך בכל המקרים התוצאה היא לידת עובר מת. המונח הרפואי הוא stillbirth. לידה שקטה היא לידה לכל דבר, כולל כל תופעות הלוואי, הכאבים והקשיים המלווים אותה, המוחמרים ביתר שאת בגלל התוצאה הכואבת.

הפסקת הריון

הפסקת הריון מתרחשת לרוב בעקבות גילוי מומים קשים בעובר או הופעת סיבוכי הריון קשים המסכנים את חיי האם. בהריון מתקדם (לרוב משבוע 24 ואילך) לא ניתן לבצע הפסקת הריון על ידי טיפול תרופתי, שאיבה או גרידה, אלא יש לזרז את הלידה באופן יזום וללדת את העובר. היה והעובר עדיין חי, טרם זירוז הלידה מפסיקים את פעימות לבו של העובר. הזירוז עצמו נעשה על ידי שימוש במשפחת תרופות הנקראת פרוסטגלנדינים, אשר גורמת להתכווצויות עזות של הרחם, וכך מתחיל תהליך הלידה באופן יזום ולא ספונטני. שם התרופה המשמש לזירוז לידה הוא מיסופרוסטול (Misoprostol; השם המסחרי - ציטוטק, Cytothec).

מות עובר תוך-רחמי

ערך מורחב – מות עובר תוך-רחמי

מוות תוך-רחמי הוא מצב בו עובר מת מסיבה כלשהי בעודו ברחם. כאשר המוות התוך-רחמי מתרחש בין השבועות 20–28 להיריון הוא נקרא "מוות תוך-רחמי מוקדם", ולאחר השבוע ה-28 נקרא "מוות תוך-רחמי מאוחר". כאשר שבוע ההיריון איננו ידוע, אזי החישוב הוא לפי משקל העובר, כאשר בין 500 גרם ל-1000 גרם מוגדר כמוות תוך-רחמי מוקדם ומ-1000 גרם מדובר במוות תוך-רחמי מאוחר. .[2][3]

הסיבות ללידה שקטה

כאמור, מקרים רבים ומגוונים יכולים להוביל ללידה שקטה[4]:

  • במקרים בהם העובר סובל ממומים קשים שלא נתגלו בבדיקות מוקדמות כגון סקירת מערכות, יכול להיגרם נזק בהתפתחותו התקינה של העובר ואף להביא למותו ברחם ולהשראת לידה מוקדמת אשר תוביל ללידה שקטה. מומים אלו יכולים להתרחש כתוצאה מבעיות כרומוזומליות כדוגמת טריזומיה, שינויים מבניים במערכות חשובות כמו מערכת העצבים המרכזית, לב וכליות, מחלה המוליטית בעובר או מחלות מטבוליות בעובר.
  • סיבוכים שונים יכולים להוביל לבעיות באספקת הדם מהאם לעובר עקב פגיעה בחבל הטבור. בעיות אלה כוללות לחץ על חבל הטבור, קשירת חבל הטבור והפרעות נוספות. הנזק העוברי שנגרם כתוצאה מאספת הדם הלקויה לעובר יכולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה ואף להביא למותו.
  • בעיות בשליה יכולות לגרום גם כן לפגיעה קשה בעובר ולמותו בטרם עת. בין היתר מדובר באי ספיקת שליה והאטה בגדילה תוך רחמית, היפרדות שליה, שליית פתח, או דימום שלייתי.
  • בעיות במי השפיר גם הן יכולות להוביל ללידה שקטה. לעיתים מדובר בריבוי מי שפיר ולעיתים במיעוט מי שפיר. מיעוט מי שפיר קיצוני יכול להיגרם באופן ספונטני, אך לעיתים גם באופן לא ספונטני, למשל כתוצאה מבדיקת מי שפיר, אשר גורמת לירידת מים אצל אחוז מזערי מאוכלוסיית הנשים.
  • זיהום תוך רחמי הנגרם על ידי חיידקים או וירוסים יכול גם הוא להוביל לפגיעה בעובר ולמותו ברחם.

הסיכון ללידה שקטה

ישנם מספר גורמי סיכון העשויים להוביל לסיום הריון וללידה שקטה, חלקם קשורים לאורח החיים של האם ולמצבה הבריאותי וחלקם נוגעים למהלך ההריון עצמו. בעיות רפואיות של האם המהוות גורם סיכון הן יתר לחץ דם, הפרעות קרישה (טרומבופיליה), תפקודי כבד לא תקינים, סוכרת, וקרע של הרחם כתוצאה מניתוח קיסרי קודם. שתיית אלכוהול, עישון וצריכת סמים במהלך ההריון מגדילים את הסיכון להיווצרות מומים ולהוביל ללידה שקטה, שכן חומרים אלו יכולים לחדור מבעד לשליה ולפגוע בהתפתחות התקינה של העובר. בכלל זה גם החשיפה לעישון פסיבי הוא בעל אפקטים שליליים. מחקרים הראו כי בהריונות בגילאים צעירים מאוד (גיל 18 ומטה) או בגילאים מאוחרים יותר (35 ומעלה) השכיחות למות עובר ברחם עולה. הריונות אלה נחשבים הריונות בסיכון ודורשים מעקב קפדני יותר. כמו כן, תת-גובה, תת-משקל ומשקל יתר מהווים גם הם גורם סיכון. בהריון ממושך, הנמשך מעבר ל-40 שבועות, הסיכון לסיבוכים ולמוות תוך רחמי עולה. כדי להימנע מסיבוכים אפשריים, עם התקדמות ההריון מעבר לשלב זה ישקלו זירוז לידה באמצעות תרופות. בנוסף, עוברים בעלי משקל נמוך שלא התפתחו כמצופה והגיעו למשקל תקין נמצאים בסיכון יתר להתפתחות סיבוכים שונים שעשויים להסתיים בלידה שקטה.

אופן ביצוע לידה שקטה

יש להבחין בין כמה פרמטרים אשר משפיעים הן על תהליך סיום ההריון שתעבור האישה והן על ההתייחסות המוסדית לתהליך שהיא עוברת[4] -

  • גודל העובר - שבוע ההריון קובע אם המוסד הרפואי מתייחס לסיום ההריון טרם זמנו כהפלה (בדרך כלל לפני שבוע 22) או כהפסקת הריון ולידה מוקדמת (אחרי שבוע 22).
  • מצב העובר - יש הבדל בין מצבים בהם העובר עדיין חי ברחם לבין מצב שאינו חי. היה והעובר עדיין חי והאישה נאלצת לעבור לידה או הפסקת הריון יזומה, יש לבצע הליך להפסקת פעילת הלב של העובר טרם הלידה. התהליך מבוצע בדרך כלל על ידי הזרקת אשלגן כלוריד סמוך ללב העובר דרך דופן הרחם, אשר מפסיק את פעילת הלב של העובר. לאחריו מתבצע תהליך הלידה או הלידה המוקדמת.
  • דרך סיום ההריון - ישנן נשים שעוברות הפלה ספונטנית ללא התערבות, או נכנסות למצב לידה מוקדמת ללא התערבות. לעומתן, נשים אחרות נאלצות לעשות הפלה יזומה או הפסקת הריון יזומה. על אף שנראה כי התוצאה הסופית בכל המקרים זהה, התהליכים העוברים על היולדת ועל העובר מעט שונים.
  • ישנם מקרים שמוחדר למי השפיר חומר אשר אמור להפסיק את פעולת לבו של העובר. כ-24 שעות לאחר החדרת החומר יעשה אולטרסאונד חוזר על מנת לבדוק כי העובר אינו בין החיים. היה וזה לא עבד אז יעברו להזרקה ללבו של העובר.

תהליכי הלידה המוקדמת:

  1. - כשלב מקדים להליך עצמו, מוחדר לצוואר הרחם מקלון הנקרא למינריה (הקרוי גם דילפאן), במטרה לגרום להתרחבותו. למינריה היא סוג של אצה הסופחת נוזלים ובכך מאפשרת את ההתרחבות ההדרגתית של צוואר הרחם.
  2. - במידה והעובר עדיין חי, לאחר מספר שעות יבוצע דיקור מי שפיר במהלכו תופסק פעילות לב העובר.
  3. - אז יוזרקו למי השפיר טבליות ציטוטק או תמיסת פרוסטגלנדינים אשר יגרמו לזירוז הופעת צירים.
  4. - משלב זה יש להמתין תחת השגחה עד לתחילת שלב הלידה הפעילה.
  5. - לעיתים, בתום הלידה ולאחר פליטת השלייה, יש צורך בביצוע גרידה על מנת להבטיח כי לא נשארו שאריות שלייה הדבוקות לקיר הרחם. הגרידה מתבצעת בחדר ניתוח תחת הרדמה ונמשכת דקות ספורות.

חשוב לציין כי הפסקת פעילות העובר אינה מתקיימת במקרים בהם האישה נכנסת ללידה מוקדמת באופן ספונטני. במקרים כאלה, תוצאת הלידה קשורה בגורמים רבים, ביניהם גיל העובר. לעיתים רבות, עוברים מתחת לשבוע 24 אינם שורדים את מאמץ הלידה ונולדים מתים, או נולדים עם פעילות לבבית מסוימת. במקרים כאלה הצוות הרפואי ימתין להפסקה ספונטנית של הפעילות הלבבית של העובר על מנת לקבוע מוות סופי. במקרים אחרים בהם העובר שורד את הלידה המוקדמת, המצב הרפואי שגרם ללידה וכן גיל הוולד ישפיעו על המשך הטיפול הרפואי.

לאחר הלידה

מצבה הפיזי של האישה

לאחר הלידה היולדת עשויה לסבול ממספר תופעות כגון דימומים, גודש בחזה והתכווצויות הרחם (המנסה לחזור בהדרגה לגודלו המקורי טרם ההריון). על גודש בחזה ניתן להקל על ידי קבלת תרופה המייבשת את החלב. דימום נמשך בין 4 ל-6 שבועות בממוצע, אם כי אצל נשים מסוימות התהליך עשוי לקחת זמן רב יותר עד הפסקת הדימום והתחדשות הוסת החודשית. ניתן ורצוי להיעזר ברופא להקלת הסימפטומים.

התמודדות נפשית

לידה שקטה היא חוויה נפשית קשה לשני בני הזוג המלווה לעיתים בתחושת קשות של אובדן, אבל, כעס, דיכאון ותחושת אשמה. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי לתמיכה והקלת ההתמודדות עם האירוע. ישנן קבוצות תמיכה ופורומים שונים בהם נשים חולקות את סיפורן האישי ובכך מסייעות לעצמן ולאחרות בהתמודדות עם המצב הנפשי המורכב אליו נקלעו.

במקרים רבים ההתמודדות הנפשית מורכבת לא רק בשל חוויית הלידה המוקדמת עצמה, אלא מכיוון שהאישה (ולעיתים גורמים נוספים במשפחה) נאלצת לקבל החלטות חשובות בסיטואציה טעונה רגשית, בזמן קצר מאוד ופעמים רבות בלי הבנה עמוקה של כל ההשלכות של הבחירות שלה. בין היתר, על האישה להחליט האם היא רוצה לראות את הוולד, לתעד אותו בעזרת צילום, לתת לו שם ולטפל בסידורי הקבורה בעצמה, או להעביר את הטיפול לבית החולים. בשנים האחרונות, עם עליית המודעות להשלכותיה של הלידה השקטה, ישנן נשים הבוחרות לצלם את הוולד ולעיתים אף להצטלם איתו יחד עם בן או בת הזוג, במיוחד כשמדובר בלידה שקטה בשבועות מתקדמים.

סידורי הקבורה

על פי חוק, ליולדת יש הזכות לבחור אם לקחת על עצמה את סידורי הקבורה, או להעביר את הטיפול לבית החולים. העברת הטיפול לבית החולים משמעו שהאישה מוותרת על הבחירה באיזה אופן ובאיזה מקום יקבר הוולד. בית החולים מעביר את הטיפול לחברה קדישא, אשר קוברת בצורות שונות בהתאם לגיל הוולד, לעיתים בקברי אחים ובקברים ללא שם ולעיתים אף ללא תיעוד מדויק.

בעוד שישנן נשים שמעדיפות שלא לראות את הוולד, לא לתת לו שם ולא לטפל בעניין הקבורה, אחרות מעדיפות לראותו, לעיתים להצטלם, לתת שם ולקבור בקבר מסודר. עם זאת, בשל הצורך לקבל החלטות במהירות ותחת השפעתה של סיטואציה נפשית ופיזית קשה, תחושותיה ורגשותיה של היולדת עשויים להשתנות לאחר זמן מה. כך, נשים מסוימות החותמות בבית החולים על טופס בו הן מעבירות את סידור הקבורה לבית חולים, מוצאות שהן בכל זאת רוצות לדעת מהו מקום הקבורה. במקרים כאלה, עמותת עתים מסייעת לנשים לאתר את מקום הקבורה ואף לשפרו על ידי יצירת קשר עם חברה קדישא ובירור מקום הקבורה המדויק.[5]

בחוק הישראלי

עובדת שילדה בלידה שקטה זכאית לחופשת לידה ככל יולדת. סעיף 6(ה) לחוק עבודת נשים מתיר לה, באישור בכתב של רופא, לקצר את חופשת הלידה כך שתכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה. החל מ-1 באפריל 2016, לידה שקטה לאחר השבוע ה-22 להיריון (לפני ה - 01/04/16, החל מהשבוע ה - 26) מזכה את היולדת במענק אשפוז, במענק לידה ובדמי לידה, בהתאם לכללים החלים על כל יולדת.[6] נשים שעוברות את התהליך לפני שבוע 22 ואינן זכאיות לחופשת לידה, זכאיות לניצול של עד 6 שבועות ימי מחלה באישור רופא משפחה או רופא נשים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הספר "להפרד לפני שמכירים" מאת יעל בשור, המגולל את סיפורה האישי.

קישורים חיצוניים

אתרי מידע

מאמרים וכתבות בעיתונות

קבוצות תמיכה

הערות שוליים

  1. ^ פרופ' אדי ויסבוך, לידה שקטה, באתר קופת חולים כללית, ‏יוני 2018
  2. ^ Mohammad, Y., Joy, L., Gary, D., Zulfiqar, B.(2010 ). Stillbirth: Epidemiology, evidence, and priorities for action, Seminars in perinatology, 387-394.
  3. ^ Smith, G., Fertts, R.(2007). Stillbirth, Seminar, 370, 1715-1725.
  4. ^ 4.0 4.1 ד"ר ארביב, לידה שקטה
  5. ^ http://www.itim.org.il/קבורה/קבורה-במקרים-מיוחדים/קבורת-תינוקות-ונפלים
  6. ^ אמהות - זכויות יולדת שתינוקה נפטר, באתר המוסד לביטוח לאומי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29795596לידה שקטה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לידה_שקטה&oldid=1994151"