לטאיים

לטאיים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	לטאות
אינפרא־סדרה:	דמויי לטאה
משפחה:	לטאיים
שם מדעי
	Lacertidae

המונח "לטאה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו לטאה (פירושונים).

לטאיים (שם מדעי: Lacertidae) היא המשפחה הנפוצה ביותר בתת-סדרת הלטאות. בעולם ישנם 200 מינים, מהם 12 נפוצים בישראל. הלטאיים יכולים להופיע בכל הצבעים. בישראל, הם מופיעים גם בצבעים שאינם נפוצים בלטאות בארץ (כתום, אדום וכחול) כמו מדברית עינונית שצבע הוא חום, או הצבע הכחול בעינחש עדינה שצבעה חום-ירוק.

גופם של הלטאיים מוארך וצורתו גלילית. ראשם צר, ארוך ומחודד וחלקו העליון מחולק סימטרית ללוחיות. צווארם של הלטאיים עבה ואורכו כחצי מאורך הראש. זנבם ארוך מאוד, והוא אף יותר ארוך מהגוף והראש יחדיו. טפריהם מתאימים לטיפוס ולחפירה בשל כפיפותם וחדותם.

הזכר מפריש חומר מנקבי הקולית החשוב מאוד לתקשורת בין הלטאות. כמו כן, הוא מגביר את ההפרשה בעונות הרבייה. הפרשה זו בולעת אור בתחום העל-סגול. ישנן לטאות המסוגלות לראות את ההפרשות כשהן מוארות עקב יכולתן לראות בתחום העל-סגול.

הלטאיים ניזונים בעיקר מחרקים. מינים גדולים מספיק מסוגלים אף לאכול לטאות קטנות מהם. בנוסף, הם ניזונים מגוזלים, מכרסמים קטנים ופירות.

אורך חייהם של הלטאים מסוגל להגיע אצל חלק מהמינים ל-20 שנים.

בזים, חנקנים, חתולים, כלבים, כרוונים, נחשים, עכבישים, עכשובים ועקרבים ניזונים מהלטאיים ומהווים להם סכנה. לרוב, הלטאיים מבחינים באיום לפני שהוא מספיק לטרוף אותם, והם בורחים לנקיקים בסלעים, למחילות בקרקע ולמרומי עצים. אם זנבם נתפס בפיו של טורף, הם משירים אותו ונסים על נפשם. כמו כן, שינוי צבעם עוזר להם בהגנה מפני טרף.

רבייה

עונת הרבייה של הלטאיים היא האביב. במהלך האביב או הקיץ מטילה הנקבה שתי ביצים רכות בגומה בקרקע (הנחפרת בעזרת הטפרים) או במקום מוחבא אחר. בסוף הקיץ בוקעות הביצים. ישנן לטאות אשר אינן מטילות ביצים אלא משריצות את צאצאיהן חיים.