לודי
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 לומברדיה |
| נפה | לודי |
| ראש העיר | סימון אוגאטי |
| שטח | 41 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 43,325 (2012) |
| ‑ צפיפות | 1,100 נפש לקמ"ר (2012) |
| קואורדינטות | 45°19′0″N 9°30′0″E / 45.31667°N 9.50000°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.comune.lodi.it | |
לודי (באנגלית: Lodi) היא עיר במחוז לומברדיה שבצפון איטליה, על גדתו הדרום-מערבית של נהר אדה. העיר היא בירתה של פרובינציית לודי.
היסטוריה
לודי הייתה כפר קלטי, ומיקומה היה בעמדה חשובה על דרך רומית חיונית שחצתה את הנהר אדה.
לודי הפכה למרכז דוכסות במאה ה-3 והבישוף הראשון שלה, בסיאנוס ה"קדוש", הפך לקדוש הפטרון של העיר.
מאז תחילת המאה ה-11 לערך, לודי הייתה קומונה חופשית והיוותה יריבה להוטה לעיר מילאנו החזקה ממנה, אך בשנת 1111 החריבו המילאנזים את העיר. בשנת 1158, פרידריך הראשון בנה את לודי הנוכחית כמספר קילומטרים מזרחית ללודי העתיקה.
החל מהמאה ה-14 לודי נשלטה בידי משפחת ויסקונטי, שבנתה כאן טירה. ב-1423, האנטי-אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה השיק את הבולה האפיפיורית שכינסה את ועידת קונסטנץ מהדואומו של לודי. הוועידה סימלה את סופו של הקרע המערבי.
ב-1454 נציגים מכל רחבי איטליה באו ללודי וחתמו על ההסכם הידוע גם בתור הסכם לודי במטרה לאחד את איטליה, אך ההסכם הופר ב-1482 כשוונציה והאפיפיור נלחמו נגד מילאנו.
מאז העיר נשלטה בידי בית ספורצה, צרפת, ספרד ואוסטריה. בשנת 1786 הפכה העיר לבירה של פרובינציה שבשנים 1815–1859 כללה את העיר קרמה.
ב-10 במאי 1796 נפוליאון בונפרטה הצעיר השתתף בקרב הגדול הראשון שלו כגנרל, והביס את האוסטרים בקרב על לודי. במחצית השנייה של המאה ה-19, לודי החלה להתרחב מחוץ לחומות העיר.
אתרי תיירות
- פיאצה דלה ויטוריה, שנחשבת לאחת הכיכרות הנאות באיטליה על פי מועדון התיירות האיטלקי. הכיכר, המקושטת באכסדרות מכל ארבעת צדדיה, כוללת את הדואומו ואת בית העירייה של לודי.
- פיאצה ברולטו עם שיש ורונה המתוארכת למאה ה-14.
- כנסיית הבתולה הקדושה המוכתרת, שנחשבת לאחת מיצירות המופת של הרנסאנס הלומברדי.
- כנסיית סן פרנצסקו, שנבנתה בין השנים 1280–1307.
- כנסיית סן לורנצו, שיש בה שני מעברים ופרסקאות מאת קליסטו פיאצה.
- כנסיית סנטה מריה מגדלנה היא הדוגמה הטובה ביותר לאדריכלות בארוקית בלודי. המבנה הרומנסקי המקורי נבנה ב-1162, אך שוחזר במאה ה-18.
- כנסיית סנט אגנס מהמאה ה-14, בסגנון גותי לומברדי.
- הכנסייה של סן פיליפו נרי בסגנון הרוקוקו.
- ארמון הבישוף שנבנה במקור בימי הביניים אך שוחזר במאה ה-18.
- כנסיית סן כריסטופורו.
- טירת בית ויסקונטי, שעכשיו הרוסה באופן חלקי.
- פלאצו מוזניקה (המאה ה-15).
