לואי החמישה עשר, מלך צרפת

לואי החמישה עשר, מלך צרפת
Louis XV de France

לידה	15 בפברואר 1710 ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
פטירה	10 במאי 1774 (בגיל 64) ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
מדינה	צרפת
בת זוג	מריה לשצ'ינסקה, נסיכת פולין
שושלת בית בורבון
תואר מלך צרפת ונווארה כינוי "האהוב מאוד" אב לואי, דוכס בורגונדיה אם מריה אדליידה, נסיכת סבויה צאצאים ראו בהמשך
מלך צרפת ונווארה 1 בספטמבר 1715 – 10 במאי 1774 (58 שנים) → לואי הארבעה עשר לואי השישה עשר ←

לואי החמישה עשר "האהוב מאוד" (בצרפתית: Louis XV de France; ‏15 בפברואר 1710 – 10 במאי 1774) היה מלך צרפת מ-1715 עד מותו.

ביוגרפיה

לואי היה נינו של לואי הארבעה עשר מלך צרפת (ממנו ירש את כס המלוכה). הוריו, לואי, דוכס בורגונדיה (נכדו של לואי הארבעה עשר) ומריה אדליידה, נסיכת סבויה, נפטרו שניהם בפברואר 1712 מאבעבועות שחורות. ב-1 בספטמבר 1715 נפטר המלך לואי הארבעה עשר, ולואי ירש את הכתר בשם לואי החמישה עשר. אך היות שהיה בן חמש שנים בלבד שימש פיליפ השני, דוכס אורליאן (אחיינו של לואי הארבעה עשר) כעוצר בשמו.

העוצר פיליפ השני, דוכס אורליאן החליט לנטוש את ארמון ורסאיי ולהחזיר את מקום מושב בית המלוכה לפריז. המלך הצעיר הועבר לארמון טווילרי בפריז, שם קיבל חינוך שכלל גינוני מלכות ותרגילי צייד, אך למד גם מתמטיקה, לטינית, ציור ויסודות האסטרונומיה. ב-1721 נערך הסכם נישואיו של לואי החמישה עשר למריאנה ויקטוריה מספרד, בתו של פליפה החמישי מלך ספרד, שהייתה בת שלוש שנים בלבד. ביוני 1722 המלך הצעיר ואנשי בית המלוכה שבו לארמון ורסאיי, וב-25 באוקטובר של אותה שנה נמשח לואי החמישה עשר למלך בקתדרלה של העיר ריימס. ב-1725 הוחלט לשלוח את מריה אנה ויקטוריה בחזרה לספרד, וב-5 בספטמבר של אותה שנה נישא המלך למריה לשצ'ינסקה, נסיכת פולין (בתו של סטניסלאב הראשון שהיה מלך פולין) שילדה לו עשרה ילדים ובהם את לואי, דופן צרפת, יורש העצר שמת ב־1765. ב-16 ביוני 1726 החליט לואי החמישה עשר לקחת את השלטון לידיו.

מ-1726 עד מותו ב-1743, משל בצרפת הקרדינל פלרי, בהסכמתו של המלך לואי החמישה עשר. הקרדינל פלרי ייצב את המטבע והביא לאיזון תקציב המדינה. תקופה זו הצטיינה בפיתוח כלכלי. חל שיפור באמצעי התחבורה עם פתיחת תעלת סן-קנטן, שחיברה את הנהר אואז עם נהר הסום (בצפון צרפת). נסללה רשת דרכים לאומית שחיברה את פריז עם אזורי הגבול של צרפת. באמצע המאה ה-18 הפכה צרפת לבעלת רשת הדרכים הטובה שבעולם. חל גם גידול בספנות ובסחר החוץ של המדינה. בשטח מדיניות החוץ כרת פלרי ברית עם בריטניה והגיע לפשרה עם ספרד.

ב-1741 החליט המלך להתערב במלחמת הירושה האוסטרית (1740–1748), כשתמך בפרוסיה נגד אוסטריה, בריטניה והולנד. ב-1744 יצא המלך לחזית כדי לפקד על כוחותיו שלחמו באזור העיר מץ שבצפון מזרח צרפת, אך נתקף שם במחלה אנושה. נערכו תפילות לשלומו בכל רחבי הממלכה והוא זכה בכינוי "האהוב מאוד". משהבריא נחל ניצחונות בקרבות פונטנואה (1745), רוקור (1746) ולופלד (1747), אך ב-1748 חתם על הסכם אקס לה שאפל שבו ויתר על כיבושיו בארצות השפלה. ב-16 בינואר 1756 פרוסיה כרתה ברית עם בריטניה. בתגובה צרפת כרתה ברית עם אוסטריה (1 במאי 1756). ב-18 במאי 1756 בריטניה הכריזה מלחמה על צרפת (מלחמת שבע השנים 1756 - 1763 ומלחמת הצרפתים והאינדיאנים שהחלה שנתיים קודם לכן). למלחמות אלו היו תוצאות הרות אסון לצרפת שאיבדה את נחלותיה באמריקה הצפונית ובהודו.

הפופולריות של המלך לואי החמישה עשר ירדה פלאים החל מ-1748, בגלל ויתוריו הצבאיים, ניהולו הכושל של ענייני המדינה. התנהלותה של חצר המלוכה בוורסאי הייתה בזבזנית וכללה נשפים והוללות שכילו את מה שנותר מההון הצרפתי והביאו לבעיות כלכליות שאותן לא הצליח המלך לפתור.

פילגשיו

ללואי ה-15 היו כמה פילגשים. פילגשו לאורך שנים (עד 1752) הייתה מאדאם דה פומפדור, שקרבתה רבת השנים למלך הביאה אותה למעמד מיוחד של יועצת קרובה, והיה לה חלק בהחלטות שהביאו למלחמת שבע השנים. אך גם לאחר 1752 היא התגוררה בחצר המלכות והם היו חברים קרובים עד למותה.

פילגשו האחרונה של לואי ה-15, לאחר מותה של מאדאם דה פומפדור, הייתה מאדאם דו בארי, שנוכחותה בארמון הפתיעה רבים מאנשי האצולה ומבני משפחתו של המלך, בגין מעמדה הנמוך, התנהגותה ההמונית ותאוות הבצע שלה. בסוף ימיו לא התעניין עוד לואי ה-15 בשימור ההתנהגות הנאותה למלך או באוצר צרפת ההולך וכלה, ובילה את זמנו בהנאותיו האישיות. בין היתר הוא הזמין בעבור פילגשו ענק מחרוזת שגנבתו הביאה לפרשיית המחרוזת בה הואשמה מארי אנטואנט על לא עוול בכפה. המחרוזת היקרה הוזמנה, אך לואי ה-15 לא זכה להעניקה למאדאם דו בארי שכן הוא מת שנים רבות לפני שהסתיימה עבודת הצורפים, ואלה לא הצליחו למצוא לה קונה חליפי. בנותיו של המלך תיעבו את מאדאם דו בארי ואף גרמו לתקרית בינלאומית כאשר הנחו את מארי אנטואנט בהגיעה לארמון כנערה צעירה, שלא לפנות אל מאדאם דו בארי בדברים. הדבר הביא להתערבות בית המלוכה באוסטריה לאחר שלואי ה-15 פנה אליהם להסדיר את העניין ולמנוע עוגמת נפש מפילגשו.

המלך לואי החמישה עשר נפטר בארמון ורסאי ב-1774 כתוצאה ממחלת אבעבועות. היות שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשתו, ירש נכדו את הכתר בשם לואי השישה עשר.

משפחתו

מנישואיו למריה לשצ'ינסקה, נסיכת פולין נולדו ללואי 10 ילדים:

• לואיז אליזבת (1727–1759) - נישאה לפליפה, דוכס פארמה, בנו של פליפה החמישי, מלך ספרד. נפטרה מאבעבועות שחורות במהלך ביקור בוורסאי.
• אן הנרייט (1727–1752) - אחותה התאומה של לואיז אליזבת, נפטרה גם היא מאבעבועות שחורות. לא נישאה.
• מארי לואיז (1728–1733) - מתה בגיל צעיר.
• לואי פרדיננד (1729–1765) - יורש העצר לכתר הצרפתי, אולם נפטר משחפת לפני שעלה לכס המלוכה. נישא למריה תרסה רפאלה, נסיכת ספרד, ולאחר מותה למריה יוזפה, נסיכת סקסוניה. היה אביהם של שלושה ממלכי צרפת: לואי השישה עשר, לואי השמונה עשר ושארל העשירי.
• פיליפ (1730–1733) - מת בגיל צעיר.
• מארי אדלייד (1732–1800) - לא נישאה. במהלך המהפכה הצרפתית ברחה לאיטליה יחד עם אחותה, ויקטואר.
• ויקטואר (1733–1799) - לא נישאה. במהלך המהפכה הצרפתית ברחה לאיטליה יחד עם אחותה, מארי אדלייד.
• סופי פיליפין (1734–1782) - לא נישאה.
• תרז (1736–1744) - מתה בגיל צעיר.
• לואיז מארי (1737–1787) - הייתה נזירה כרמליתית.

אילן יוחסין

לואי הארבעה עשר, מלך צרפת

מריה תרסה, נסיכת ספרד

פרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה

אנריקטה אדליידה, נסיכת סבויה

קרלו אמנואלה השני, דוכס סבויה

מריה ג'ובאנה בטיסטה מסבויה-נמור

פיליפ הראשון, דוכס אורליאן

הנרייטה אן, נסיכת אנגליה

לואי, יורש העצר של צרפת

מריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה

ויטוריו אמדאו השני, מלך סרדיניה

אן מארי ד'אורליאן

לואי, דוכס בורגונדיה

מריה אדליידה, נסיכת סבויה

לואי החמישה עשר, מלך צרפת

קישורים חיצוניים

• לואי החמישה עשר, מלך צרפת, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לואי החמישה עשר, מלך צרפת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לואי ה-15, (1710-1774), מלך צרפת, דף שער בספרייה הלאומית

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36183688לואי החמישה עשר, מלך צרפת