לאוניד סובולב
 | |||||
| לידה |
6 ביוני 1844 כפר קאפצב, מחוז טבר, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 באוקטובר 1913 (בגיל 69) האימפריה הרוסית | ||||
| מדינה | נסיכות בולגריה | ||||
| |||||
לאוניד ניקולאייביץ' סוֹבּוֹלֶב (בבולגרית וברוסית: Леонид Николаевич Соболев; 6 ביוני 1844, כפר קאפצב, מחוז טבר, האימפריה הרוסית – 13 באוקטובר 1913, האימפריה הרוסית) היה גנרל והיסטוריון רוסי אשר לחם בצבא האימפריה הרוסית במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), ובהמשך כיהן כראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים של נסיכות בולגריה.
ראשית הקריירה
לאוניד סובולב נולד למשפחת אצולה רוסית בכפר קטן בשם קאפצב בנפת טורופץ אשר במחוז טבר, בחלק האירופי של האימפריה הרוסית. ב-1864 סיים את בית הספר הצבאי לארטילריה וב-1868 סיים את האקדמיה הצבאית לפיקוד ומטה בסנקט פטרבורג. ב-1870 הוצב בחלק הרוסי של טורקסטן, הצטיין במהלך הקרבות לכיבוש שאחריסאבז ולאחריהן הועלה לדרגת פודפולקובניק. הוא הוצב בחיל הדנובה של צבא האימפריה הרוסית ובמהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) לחם במצור על פלבן ובקרב על מעבר שיפקה. לאחר סיום המלחמה הועלה לדרגת גנרל-מאיור.
ראש ממשלת בולגריה
ב-1882, מספר חודשים לאחר ניסיון כושל להפיכה צבאית בנסיכות הבולגרית והטלת משטר צבאי על ידי הנסיך אלכסנדר בטנברג, ביקש בטנברג מראשי הממשל הרוסי לסייע בידו ולהציב קציני צבא רוסים בכירים בעמדות מפתח פוליטיות וצבאיות בנסיכות. לאוניד סובולב מונה לראש הממשלה, שר הפנים ושר האוצר, הברון אלכסנדר קאולברס (רוסית: Александр Каульбарс) לשר המלחמה והנסיך מיכאיל חילקוב (רוסית: Михаил Хилков) לשר לעבודות ציבוריות, מסחר וחקלאות בנסיכות. המינויים עוררו תרעומת רבה במערכת הפוליטית הצעירה בנסיכות. סובולב שלא היה מעורה היטב בחיים הציבוריים בבולגריה, התייחס בביטול למערכת הפוליטית הבולגרית והנושא הוביל לעימות מולה, אשר הגיע לשיאו על רקע מחלוקת סביב תקציב המדינה. הנסיך בטנברג לא גיבה את סובולב במהלך העימות ובמאי 1883, אף ביקש מראשי הממשל הרוסים להחזיר לרוסיה את בעלי התפקידים השונים. הרוסים סרבו. במערכת הפוליטית הבולגרית גברה ההכרה שהתערבותם של הרוסים בנעשה בבולגריה פוגעת בעצמאות הנסיכות. ב-6 בספטמבר 1883 הודיע הנסיך בטנברג בתמיכתה הגורפת של המערכת הפוליטית, על החזרת חוקת טרנובו לאחר שהוקפאה על ידו בעקבות ניסיון ההפיכה, ולאור צעד זה, ב-19 בספטמבר התפטר סובולב וחזר לרוסיה.[1]
שלהי הקריירה ואחריתו
עם שובו לרוסיה, מונה למפקד חטיבת רגלים ומאוחר יותר מונה לראש המטה הכללי של מחוז (גנרל-גוברנטורסטבו) מוסקבה. בראשית מלחמת רוסיה-יפן מונה סובולב למפקד הגיס הסיבירי ה-6 ולחם עמו במספר קרבות. לאחר המלחמה פרש משירות צבאי. במהלך השנים, כתב סובולב מספר ספרים העוסקים בהיסטוריה של הקווקז ושל בולגריה בעת החדשה. לאוניד סובולב הלך לעולמו ב-1913 משבץ מוחי והוא בן 69 שנים.
קישורים חיצוניים
- לאוניד סובולב - תקציר ביוגרפי, באתר regiment.ru (ברוסית)
הערות שוליים
- ^ Duncan M. Perry , Stambolov and the Emergence of Modern Bulgaria, 1870-1895, Duke University Press, U.S.A, 1993, pp 61-65.
.svg){kind=small}
.svg)
| הקודם: אלכסנדר בטנברג |
ראשי ממשלת נסיכות בולגריה 5 ביולי 1882 – 19 בספטמבר 1883 |
הבא: דראגן צאנקוב |
24688659לאוניד סובולב