כל ברואי מעלה ומטה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף כל ברואי מטה ומעלה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה יְעִידוּן יַגִּידוּן

כָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד. ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת רַחַמֵי שְׁבִילָךְ. לְכָל מֵבִין סוֹדָם יְסַפְּרוּ גָדְלָךְ. מֵהֶם יַכִּירוּן כִּי הַכֹּל שֶׁלָּךְ. וְאַתָּה הָאֵ-ל הַמֶּלֶךְ הַמְּיֻחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

לְבָבוֹת בְּחָשְׁבָם עוֹלָם בָּנוּי. יִמְצְאוּ כָל יֵשׁ בִּלְתְּךָ שָׁנוּי. בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל הַכֹּל מָנוּי. כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף יֵשׁ לְךָ סִמָּן. צָפוֹן וָיָם וְקֶדֶם וְתֵימָן. שַׁחַק וְתֵבֵל לְךָ (נוסח פרובנס: אָב הָרַחְמָן) עֵד נֶאֱמָן. מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

הַכֹּל מִמְּךָ נִזְבַּד זָבוֹד. אַתָּה תַעֲמֹד וְהֵם יֹאבְדוּ אָבוֹד. לָכֵן כָּל יְצוּר לְךָ יִתֵּן כָּבוֹד. כִּי מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף הֲלֹא אָב אֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

השלמת הפיוט

מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. סִבַּת כָּל סִבָּה וְעִילַּת כָּל עִלָּה. אֵין לוֹ רֵאשִׁית וְלֹא אַחֲרִית וְלֹא תִכְלָה. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱ-לֹהֵנוּ יְיָ אֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

שַׁדַּי שׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי עֲלִיָּה. אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְיַבָּשָׁה וְצִיָּה. יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא כָּל בְּרִיָּה. בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְיַעַמְדוּ כָּאֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

הָאֵ-ל הַבּוֹרֵא שְׁחָקִים בְּאוֹמְרוֹ. גִבּוֹרֵי כֹּח עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ. אוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יָהֵל אוֹרוֹ. עִמּוֹ עֹז הַמְשֵׁל וָפַחַד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

אֵ-ל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים. אוֹפַנִּים וְאִישִׁים וְחַיּוֹת וְתַרְשִׁישִׁים. כֻּלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים. וּקְדֻשָּׁה לוֹ מְשַׁלְּשִׁים כְּאֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

לְאַדִּיר וְנָאוֹר נַעֲלֶה בְּרֹב חֶבְיוֹן. אֵין לוֹ שֵׁנִי וְאֵין לוֹ רִאשׁוֹן וְלֹא דִמְיוֹן. דָּר בַּשַּׁחַק וֶאֱמוּנָתוֹ בְּצִבְיוֹן. כּוֹכְבֵי בֹּקֶר בְּרָן יַחַד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

שְׁמוֹ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְנֶגְדּוֹ. הָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. מְלוֹא כָל הָאֶרֶץ כְּבוֹדוֹ. מַשּׂוֹא פָנִים אֵין לְפָנָיו וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

קַדְמוֹן לְכָל נִמְצָא וְצוֹפֶה כָּל נֶעְלָם. לֹא יָשִׁיב דַּךְ נִכְלָם. אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְהוּא בְאֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

רָם עַל כָּל רָמִים, וְרוֹכֵב עַל עֲנָנִים. מֶלֶךְ עֶלְיוֹן מָלֵא רַחֲמִים, וְסוֹלֵחַ לַעֲווֹנִים. אֱ-לֹהֵי הָאֱלֹקִים, וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים. וְעַמְּךָ כֻּלָּם כְּאֶחָד. יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד, יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

וּבְתוֹרָתְךָ יְיָ אֱ-לוֹהֵינוּ כָּתוּב לֵאמוֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱ-לוֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד:

וְנֶאֱמַר; וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִ֣י יְיָ הוּא הָֽאֱ-לֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד:

כָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה הוא פיוט אמוני, בן 4 חרוזים, שחיבר רבי שלמה אבן גבירול, בו הוא מבטא את ציפייתו שכל ברואי עולם יעידו על אחדות ה'. רבי משה אלשקר הוסיף לשיר עוד 8 חרוזים.

הפיוט מופיע לראשונה בסידורו של השל"ה, ולפיו נהגו לאומרו בזמנו בכל ארץ ישראל קודם אמירת תהילים בעלות השחר. לאחר מכן נפוץ השיר בסידורים רבים וכן בסדר זמירות ופיוטים לשבת.

זמן אמירת הפיוט

לפי מנהגי קהילות מרוקו תוניסיה טריפולי ג'רבא ואלג'יר וקהילות המערב מקדימים לומר "רשות" קודם אמירת הפיוט: ”לְאָדוֹן כֹּל אוֹדֶה בְּקוֹל גִּילָה / אֶשֵׁמֶעָה קוֹל קָהָל וְגַם עֵדָה / דָּר שְׁחָקִים, נְעֵבָד בְּכָל פֵּאוֹת וְאַרָקִים, כִּסֵּא וְגַם חַיּוֹת בּוֹ דְּבֵקִים, וּמִפְעָלָיו אֲרָיוֹת / לוֹ יֶעִידוּן מַטָּה וְגַם מַעְלָה / כָּל בֶּרוּאֵי מָעֲלָה וְגַם מַטָּה”[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה הקדמת אתר הזמנה לפיוט
  2. ^ ראו בהגדה של פסח אהבת הקדמונים