כי משמש בארבע לשונות
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג' עמוד א' |
|---|---|
כי משמש בארבע לשונות אי, דילמא, אלא, דהא הוא כלל לשוני תלמודי. על פיו ניתן לפרש את המילה 'כי' במקרא בארבע אפשרויות: אם, שמא, אלא, שהרי.
פירוט
ריש לקיש מסר כלל האומר שהמילה 'כי' בכל התנ"ך יכולה להתפרש בארבע אפשרויות, 1. 'אם' - מילת תנאי או במשמעות "אשר". 2. מילת אזהרה 'שמא'. 3. מילת ניגודיות 'אלא'. 4. מילת הסבר ונתינת טעם 'שהרי'[1]. רש"י[2] אומר שישנם משמעויות נוספות הכלולות בארבע אפשרויות אלו[3]. בתרגום אונקלוס "כי" מתורגם בדרך כלל בלשון "ארי", ולשון זו כוללת את כל המובנים בדומה ל"כי" בלשון הקודש, אולם במקומות מסוימים אונקלוס מתרגם את המלה "כי" כמשמעה המדויק[4].
לעיתים המילה 'כי' תופיע בפסוק אחד בשתי משמעויות שונות, לדוגמה: כאשר שמעה שרה אמנו את בשורת המלאכים על לידת יצחק היא צחקה וה' קבל על כך, "ותכחש שרה לאמר: "לא צחקתי" כי יראה. ויאמר: לא, כי צחקת"[5]. המילה 'כי' הראשונה מתפרשת 'שהרי' ואילו השנייה מתפרשת 'אלא', וכך מתפרש הפסוק כולו "ותכחש שרה לאמר: "לא צחקתי" שהרי יראה. ויאמר: לא, אלא צחקת""[6].
דוגמאות
אם (אי)
- "כי [אם] יהיה להם דבר בא אלי, ושפטתי בין איש ובין רעהו, והודעתי את חוקי האלוקים, ואת תורתיו"[7].
- "כי [אם] תפגע שור אויבך, או חמורו - תועה, השב תשיבנו לו"[8].
- "כי [אם] יקרא קן ציפור לפניך בדרך, בכל עץ, או על הארץ, אפרוחים או ביצים, והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים"[9].
- "כי [אם] תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית - שנת המעשר, ונתתה ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך ושבעו"[10].
אשר / כאשר
אפשרות נוספת בפירוש המילה "אם" היא "אשר" כמו דברי אליעזר עבד אברהם בהצעת השידוך בבית בתואל: "לא אוכל עד אם דיברתי דברי"[11]. כך שלעיתים השימוש במילה "כי" באפשרות "אם" הוא בפירוש הנוסף[12]. כמו הנאמר "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים"[13], שפירושו עד אשר יבוא שילה. כך גם לאחר פתרון החלום לשר המשקים מבקש ממנו יוסף "כי אם זכרתני איתך, כאשר ייטב לך, ועשית נא עמדי חסד - והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה"[14], ופירש רש"י ”כי אם זכרתני אתך - אשר אם זכרתני אתך”. מקום נוסף הוא בדברי יהודה ליעקב על יוסף שדרש להביא את בנימין לפניו: "הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם"[15].
שמא (דילמא)
- "וכי [שמא] תאמרו: מה נאכל בשנה השביעית?! הן לא נזרע, ולא נאסף את תבואתנו"[16].
- "כי [שמא] תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עמו"[17].
- "כי [שמא] תאמר בלבבך: רבים הגויים האלה ממני, איכה אוכל להורישם?!"[18].
- "כי [שמא] תאמרו: מה נרדף לו, ושרש דבר נמצא בי"[19].
אלא
- "כי [אם] יהיה בך אביון מאחד אחיך, באחד שעריך בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון: כי [אלא] פתוח תפתח את ידך לו, והעבט תעביטנו די מחסורו, אשר יחסר לו"[20].
שהרי (דהא)
- לאחר מות אהרן הכהן נאמר "ויראו כל העדה כי גוע אהרן"[21] ורבי אבהו דורש מפסוק זה שבפטירת אהרן נסתלקו ענני הכבוד ועם ישראל נתגלה לעיני כל, את המילה "ויראו" הוא גורס "וייראו", ואת המילה "כי" הוא מפרש לפי האפשרות הרביעית של ריש לקיש כהטעמת הדבר וכך מתפרש הפסוק - 'כל העדה נתגלתה ונראתה שהרי גווע אהרן'.
- "הודו לה' כי [שהרי] טוב"[22].
קישורים חיצוניים
- הערך "כי משמש בארבע לשונות אי, דילמא, אלא, דהא", באתר ויקישיבה.
- תשובות רש"י, תשובה ו', "כי משמש בד׳ לשונות וסידורן ויש עוד לשונות ונכללים באלו".
לקריאה נוספת
- פוזן, רפאל בנימין, פרשגן - בראשית, בראשית יח טו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג' עמוד א'.
- ^ תענית ט. גיטין צ. תשובות רש"י רנא
- ^ כגון "כאשר" שנכלל בלשון "דהא" או בלשון "אם" (כמובא בהמשך) לפי הענין.
- ^ ראה רש"י גיטין שם ובתשובותיו שם.
- ^ ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק ט"ו.
- ^ רש"י שם.
- ^ ספר שמות, פרק י"ח, פסוק ט"ז.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ד'.
- ^ ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ו'.
- ^ ספר דברים, פרק כ"ו, פסוק י"ב.
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ל"ג
- ^ בבראשית, רש"י על פרק מ"ג, פסוק ז' (עיין מזרחי על ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ל"ג)
שו"ת רש"י סימן ו' (מהדורת תרפ"ה) - ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י'
- ^ ספר בראשית, פרק מ', פסוק י"ד.
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק ז'
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק כ'.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ה'.
- ^ ספר דברים, פרק ז', פסוק י"ז.
- ^ ספר איוב, פרק י"ט, פסוק כ"ח.
- ^ ספר דברים, פרק ט"ו, פסוקים ז'-ח'
- ^ ספר במדבר, פרק כ', פסוק כ"ט.
- ^ ספר תהלים, פרק קל"ו.