רבי אליהו מזרחי

רבי אליהו מזרחי

לידה	1435 קושטא, האימפריה הביזנטית
פטירה	1526 (בגיל 91 בערך) קושטא, האימפריה העות'מאנית
תחומי עיסוק	פרשנות רש"י
תפקידים נוספים	מתמטיקאי ואסטרונום
רבותיו	רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי מרדכי כומטינו, אצלו למד מתמטיקה ואסטרונומיה הרב יהודה מינץ
חיבוריו	פירוש על רש"י

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי. רבה הראשי של יהדות האימפריה העות'מאנית ומנהיגה, ראש ישיבה ואחד משלושת פרשניו העיקריים של פירוש רש"י לתורה.

תולדות חייו

הרא"ם נולד בקושטא בין השנים 1435 - 1437 (או 1450), למשפחה רומניוטית מן הבלקן. למד תורה אצל רבי אליהו הלוי בן רבי משה הלוי האשכנזי, ואצל מרדכי כומטינו למד מתמטיקה ואסטרונומיה.

העמיד תלמידים רבים, בחכמת התורה ובחכמות אחרות (הרא"ם שלט גם בערבית וביוונית ונאמר עליו כי היה הראשון שגילה שיטה למציאת שורש ריבועי). בין התלמידים שהעמיד היו גם תלמידים קראים וזאת למורת רוחו של הרב משה אליהו קפשאלי, שהיה הסמכות התורנית העליונה באימפריה העות'מאנית באותה עת. בכך ובנושאים נוספים הגיע לעימות עם הרב קאפסלי. עם זאת, על אף הוראתו של הרב קולון (המהרי"ק) שלא לציית לרב קאפסלי בתפקידו כחכם באשי (תפקיד שכלל גם סמכויות לגבית כספים שונים מהיהודים עבור השולטן), נמנע הרא"ם בעצת רבו, הרב יהודה מינץ, מלהביע עמדה בסוגיה. בין תלמידיו היו רבי אברהם נחמיאש, רבי אברהם בן ר' יום טוב ירושלמי, רבי חיים עובדיה מחבר ספר המוסר באר מים חיים, ורבי אליהו הלוי מחבר הספר 'זקן אהרן', שהחליפו בתפקיד רבה של קושטא החל משנת ה'רנ"ה (1525).

חכם באשי

לאחר מות הרב משה אליהו קפשאלי ב-1495 מונה במקומו הרא"ם לחכם באשי, ולמעשה היה לחכם הבאשי האחרון. ביטל את החרמות שהוטלו על לימוד תורה לקראים ונימק את הדבר בכך שקנאת תלמידים תרבה חכמה. בסובלנותו לקראים היה הרא"ם יוצא מן הכלל בזמנו ומקומו. למרות ביטול החרם כלפיהם, הוסיף לשמור על היחס התקיף כנגד דעותיהם וביסס את איסור החיתון עימם.

הרא"ם גילה יחס מקל להתרת עגונות מטעמי צניעות. הרא"ם קבע בדעת מיעוט כי גם לאחר חרם דרבנו גרשום, מקום בו יפקיד בעל את הגט והכתובה בידי בית הדין, יהיה פטור מתשלום דמי מזונות לאשתו. הלכת מיעוט זו אומנם לא אומצה על ידי מרבית הרבנים, אך אומצה בבתי משפט לדיני משפחה, במקום בו קיים פירוד ארוך בין בני זוג, והאשה דוחה אפשרות חזרה לחיי משפחה, ראו למשל כאן.

הרא"ם התנגד בחריפות למנהגים שנתפסו בעיניו כגרועים ואמר כי "מנהג גרוע שאינו על פי העיקר, מנהג בטל הוא אצל כל אדם ואין מחייבים ללכת אחריו אף על גב דאתפשט אסוריה לכולא מתא (=אף על גב שהאיסור פשט בכל אותה העיר) ואף על גב דהוי גבי אסורא...". ועוד כתב "דאין כח המנהג יכול להתפשט על מי שאינו רוצה באותו מנהג בעל כרחו".

הרא"ם התפרסם בידענותו, ועסק הרבה בצרכי ציבור למרות חולשתו הגופנית, ועם מינויו לחכם באשי היה מיועצי השולטן באיזמיר, והיה לו מקום בדיואן עם הפטריארך והמופתי. בימיו התחילה כניסת המוני יהודים לטורקיה בעקבות גירוש ספרד, והרא"ם עשה מאמצים להקל על הבאים את כניסתם לארץ החדשה.

הרא"ם נפטר בגיל מופלג בקושטא בשנת 1526, ושני בנים רבנים היו לו: רבי גרשון ורבי ישראל. חתנו, רבי משולם מוולטירה הביא לביטול הרבנות הראשית בתוגרמה (טורקיה) לאחר פטירתו.^{[דרוש מקור][מפני ש...]} הראשון לציון רבי ניסים חיים משה מזרחי, אחיו רבי ישראל מאיר מזרחי והרב ראובן מזרחי מצאצאיו.

ספריו

• המזרחי - פירוש על פרש"י שעל התורה (ויניציא 1526, 1545) - ספר שבו העמיק לפרש את דברי רש"י, להגן עליהם מהשגות המפרשים האחרונים (ובמיוחד מהשגות הרמב"ן) אך גם לחלוק עליו במקומות רבים. הספר נחשב לאחד הפירושים המרכזיים לרש"י. הספר מביא למעשה את המקורות מהתלמוד ומהמדרש עליהם ביסס רש"י את פירושו. תמציתו מופיעה בספר "שפתי חכמים" (עם פירושו של המהר"ל מפראג בספרו 'גור אריה'). מפאת חשיבותו של הפירוש, הפכו כמה מפרשני רש"י המאוחרים לספרי פרשנות העוקבים ומפרשים גם את חיבורו של אליהו מזרחי (למשל: ספר זיכרון משה, לובלין שע"א - חיבור על פירושי רש"י והמזרחי, מאת משה בן זבולון אלעזר הלפרין, חותנו של המהרש"א). הרא"ם הגדיר את מטרת פרשנותו בהגנה על פרשנות רש"י "ופרט בהתרת הספקות הנופלות מן האחרונים הקמים עליו ובפרט מהארי הגדול והנורא הרמב"ן לאשר 'יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו' לפיכך לא יכולתי להניח עיוני זה" (שו"ת רא"ם סימן פ, עמ' רנח). שיטתו הפרשנית בביאור רש"י על דרך פשט - דרך המיישבת קושי במקרא, ודרך המדייקת בלשון הכתוב.
• מלאכת המספר - על חוכמת המספר החשבון והתשבורת וההנדסה (קושטא 1534) - מטרת ספר זה היא ללמד כל אדם את יסודות החשבון ואת ארבע פעולות החשבון: קיבוץ (חיבור), חיסור, הכאה (כפל) וחילוק, במספרים שלמים, בשברים ובשברי התכונה. את הספר הוציא לאור בנו של הרא"ם, רבי ישראל, לאחר פטירתו. הספר כתוב עברית ותורגם ללטינית, התפרסם בחשיבותו ושימש כספר יסוד להוראת החשבון. בספר כלול גם פרק על לימודי השח, ראו כאן. קצור ממנו גדפם בס' צורת הארץ לר' אברהם בר חייא הנשיא.
• תוספי סמ"ג (קושטא 1541) - חידושים בספר מצוות גדול.
• שאלות ותשובות (קושטא 1560).
• מים עמוקים (ויניציה 1647) - שאלות ותשובות חלק ב'.
• פסקים שפורסמו בספר בית יוסף לרבי יוסף קארו

ספרים שלא נדפסו

• באור על ספר אלמגיסטי - ספר על תנועת גרמי השמים - הספר, ביאור לספר אלמגסט (יצירת הפאר של האסטרונומיה היוונית הקדומה), לא נדפס אך קיים כתב יד בסנט פטרבורג.
• פירוש ליסודות של אוקלידס - הספר אבד.

ההומניסט וההבראיסט הגרמני סבסטיאן מינסטר הדפיס בבזל כמה מספריו של רבי אליהו מזרחי, בין השנים 1529-1524.

לקריאה נוספת

• א' עובדיה, כתבים נבחרים, כרך א', ירושלים תש"ב, עמ' 98-63.
• מ' פיליפ, חומש הרא"ם, ספר בראשית, פתח תקווה תשנ"ד, מבוא עמ' ה-כג.
• מרים ג'ייקובס הגנת רא"ם על רש"י מפני השגות הרמב"ן על פי פרושיו לספר בראשית באתר ספריית אסיף

קישורים חיצוניים

• פירוש המזרחי על רש"י, ברש"י המפואר של על-התורה
• "מזרחי, אליהו ב"ר אברהם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 143, באתר HebrewBooks
• רבי דוד הלחמי, רבי אליהו מזרחי מקושטא, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' כ"ז, באתר אוצר החכמה
• רבי אליהו מזרחי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אליה מזרחי, מזרחי על פירש"י, דפוס אמסטרדם, תעח
• מזרחי על פירש"י, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי אליהו מזרחי", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמוד קעח-קפ, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אליהו מזרחי35502574Q463374