רבי ישראל מרדכי טברסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל מרדכי טברסקי
לידה ז' בסיון תרפ"ט
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי ירושלים
פטירה כ"ב בסיוון תשס"ד (בגיל 74)
ישראלישראל ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות ירושלים
בת זוג שרה גרינא (לבית אורי)
אב רבי יוחנן טברסקי
אם אסתר רבקה
אדמו"ר מראחמיסטריווקא ה־חמישי
כ' בכסלו ה'תשמ"בכ"ב בסיון ה'תשס"ד
(22 שנים)
מקביל ל רבי חי יצחק טברסקי

רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' בסיוון תרפ"טכ"ב בסיוון תשס"ד) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בישראל.

תולדותיו

נולד לרבי יוחנן טברסקי ולאסתר רבקה. באותו זמן שהה רבי אברהם וינברג מסלונים בארץ, והוא כובד במילה. אבי סבו, רבי מנחם נחום, כובד בסנדקאות. נקרא ישראל על שם הבעל שם טוב שנפטר בחג השבועות[1], ומרדכי על שם רבי מרדכי מזלטיפולי (בן דודו של סבו רבי מנחם נחום) שנפטר שבועיים קודם ללידתו.

למד בתלמוד תורה חיי עולם ולאחר מכן בישיבת שפת אמת. נשא את שרה גרינא בת רבי סנדר אורי, חסיד ראחמיסטריווקא ונכד רבי צבי אלימלך שפירא מדינובבני יששכר).

היה לומד בהתמדה במשך שעות רבות ביום, עד כדי לימוד רצוף במשך קרוב ליממה. בלילות היה לומד במספר בתי מדרש, כשבכל בית מדרש הוא לומד במשך זמן קצר, כדי שלא יבחינו שלומד שעות רבות.

סייע לאביו להקים את ישיבת מאור עיניים.

בשנת תשנ"א חלה ונחלש, ומאז הדרדר מצבו בהדרגתיות. נפטר ביום שישי כ"ב בסיוון תשס"ד, ונקבר באוהל אדמו"רי ראחמיסטריווקא בהר הזיתים.

בהנהגת החסידות

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשמ"ב הוטלה עליו הנהגת החסידות בישראל. עם הפטירה סירב לקבל על עצמו את ההנהגה מחמת שחשש להפרעת סדרי לימודו, אך רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקה (קרוב משפחתו וזקן אדמו"רי בית צ'רנוביל באותו הזמן) לחץ עליו בעניין. בסוף ימיו החלה החסידות לפרוח, ומספר החסידים גדל. רוב המצטרפים החדשים היו מלומדי ישיבת מאור עינים.

במקביל, הקים אחיו רבי חי יצחק חצר חסידית בארצות הברית. כשאחיו היה מבקר בישראל, רבי ישראל מרדכי היה עורך את הטיש יחד אתו. גם ישיבת מאור עיניים עמדה בנשיאות שני האחים.

ברוב הזמן היה עוסק בלימוד התורה והמשיך בכך גם לאחר קבלת ההנהגה, וגם לחסידיו קרא להקדיש את זמנם ללימוד. בליל שבת היה מסיים את הטיש בשעה מוקדמת, ומיד פונה ללימודו. היה מורה שמי שרוצה ללמוד לא יגיע לטיש. החסידות בהנהגתו השתייכה לאגודת ישראל[2].

משפחתו

ילדיו:

לקריאה נוספת

  • שמחה סיטנר, דברות מרדכי - ליקוט שיחות, ה'תש"פ

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קיים פולמוס האם נפטר ביום הראשון של חג השבועות (ו' בסיוון), או ביום טוב שני של גלויות (ז' בסיוון) - יום הולדתו של רבי ישראל מרדכי.
  2. ^ שש - שלוש: החסידים שפרשו מאגודת ישראל - כל הזמן, באתר כל הזמן, ‏25 בנובמבר 2018


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0