ישיבת מקור חיים (שפע)
ערך זה עוסק בישיבה גבוהה שפעלה בשנות השמונים בירושלים, בראשות הרב עדין שטיינזלץ. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו | ישיבה גבוהה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1984–1988 (כ־4 שנים) |
| מייסדים | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב שג"ר |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | מאיר רבי |
| ראש הישיבה גבוהה | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) |
| מיקום | |
| מיקום | שכונת מקור חיים |
ישיבת מקור חיים (מוכרת יותר בכינויה "שפע") הייתה ישיבה גבוהה, שפעלה בשנות השמונים בירושלים. הישיבה הוקמה בשנת 1984 על ידי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), שעמד בראשה, יחד עם הרב שג"ר ששימש בה ר"מ[1]. הישיבה נודעה בדרכה החסידית-החדשה הייחודית, שנתנה מקום לתפיסות ייחודיות בשדה הציונות הדתית. אף על פי שהתקיימה במשך שנים ספורות, נודעה לה השפעה משמעותית על שדה ישיבות הציונות הדתית ועל צמיחתן של מגמות חסידיות בקרב הציבור הדתי לאומי[2].
הישיבה נקראה על שם רחוב מקור חיים בירושלים בו שכנה, אך נודעה יותר בכינוי "שפע", כשמו של מוסד אחר ללימודי יהדות שהקים הרב שטיינזלץ שנה קודם לכן. בכל שנותיה מנתה הישיבה כמה עשרות בחורים בלבד, מתוכם קבוצת תלמידי הרב שג"ר שבאו עמו מישיבת הכותל[3], חוזרים בתשובה שהיו מקורבים לרב עדין שטיינזלץ, וכן בחורים מישיבות תיכוניות וגבוהות שונות. מלבד מקימיה לימדו בישיבה דמויות בולטות נוספות, בהן הרב מנחם פרומן, שלימד בה גמרא וחסידות, שמואל ריינר, הרב שבתי רפפורט, הרב יעקב מדן, המשורר אדמיאל קוסמן, פרופסור דוד הנשקה ואחרים.
הישיבה התאפיינה בפתיחות יחסית לתרבות הכללית, הסרת מחיצות בין לימוד הגמרא לעיסוק בחסידות ובעבודה פנימית, וכן עיסוק בתלמוד ירושלמי ובמדרשי הלכה שלא היה נפוץ אז בישיבות הגבוהות.
כשנה וחצי לאחר הקמת הישיבה התבקש הרב פרומן לעזוב את הישיבה, אך הוחזר לאחר מחאות של התלמידים. בסוף זמן קיץ של שנת 1988 עזב הרב שג"ר את הישיבה, ועימו עזבו כמעט כל התלמידים. הישיבה התקיימה עוד שנה עם מחזור חדש, ואז נסגרה. נהוג לייחס את הסגירה למתחים שנוצרו בין הרבנים שהובילו את הישיבה או בין תלמידיהם[2]. רבני הישיבה ותלמידיה עברו למוסדות אחרים, רבים מהם פנו להקים את ישיבת עתניאל; בהמשך שנות התשעים הקים הרב שג"ר יחד עם הרב יאיר דרייפוס את ישיבת שיח יצחק, והרב עדין שטיינזלץ הקים את ישיבת תקוע.
על בוגרי הישיבה הבולטים נמנים הרב בני קלמנזון, הרב עמי עולמי, הרב דוב זינגר, הרב שמואל אריאל, הפעיל הדתי וחבר הכנסת יהודה גליק, הסופר והעורך יהושע גרינברג, השחקן והיוצר ברוך ברנר והפסיכולוג הרב יצחק מנדלבאום.
קישורים חיצוניים
- אריאל הורוביץ, מתח גבוה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 ביוני 2017
הערות שוליים
- ^ גילי (מבצרי) זיוון, הגותו של הרב שג"ר כבסיס לדמוקרטיה רב-תרבותית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019, אישים, עמ' 2,מסת"ב 4־270־519־965־9
- ^ 2.0 2.1 אריאל הורוביץ, מתח גבוה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 ביוני 2017
- ^ הרב שג"ר נפטר הלילה, באתר כיפה, 11 ביוני, 2007
